מצבם הכלכלי של הצעירים בישראל הורע בשל משבר הקורונה. רבים מהם פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת, ויותר ממחצית (55%) מהמועסקים נפגעו כלכלית, כאשר חלקם נאלצו גם לעזור כלכלית להורים ולצמצם דרסטית את הוצאותיהם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתוצאות מחקר מגמות מקיף בקרב צעירים (35-16) שהגיעו ל-ynet ו"ממון" עולה שאמנם כשליש מהם נאבקים שלא להיכנס למינוס בחשבון הבנק, אך הם גם למדו להסתדר עם המצב, חושבים על מה שהם צריכים לשנות בעתיד וחלקם אף הגדילו את חסכונותיהם ומעדיפים עבודה קבועה כשכירים ולא להיות עצמאים. המחקר נערך על ידי מכון Fast Forward בהובלת הטרנדולוגית עדי יופה עבור Pepper, חשבון הבנק הדיגיטלי מקבוצת לאומי. הסקר נערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 1,002 משיבים, מדגם מייצג של יהודים וערבים בני 16 עד 35 שמחוברים לדיגיטל.
1 צפייה בגלריה
לשכת התעסוקה. המשבר הכלכלי הוביל את הצעירים לחשוב יותר על העתיד: כל צעיר חמישי החליט להשקיע יותר כספים בחיסכון או בהשקעות
רוב הצעירים (80%) עבדו במהלך 12 החודשים האחרונים, אולם רק 36% עבדו כשכירים במשרה מלאה. 8% בלבד הם עצמאים. 11% עבדו במהלך השנה האחרונה אך כיום נמצאים בחל"ת. כמעט מחצית מהם (44%) רוצים להמשיך בחל"ת ולא ממהרים לחזור לשוק העבודה. גורמים כלכליים כבר התריעו רבות שלדמי האבטלה המשולמים להם לפחות עד יוני 2021 יש חלק ברצון הזה שלא לחזור מיידית לעבודה. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, שר האוצר, ישראל כץ, החליט להורות על המשך תשלום דמי האבטלה גם מעבר למועד זה, כל עוד שיעור האבטלה בישראל לא יפחת מ-7.5% ולא משנה מתי זה יקרה, כלומר לא נקבע מועד לסיום התשלום.
מהמחקר עולה, כי למעלה ממחצית (55%) מהצעירים שעבדו במהלך השנה האחרונה דיווחו שמצבם הכלכלי נפגע או נפגע מאוד במהלך תקופת הקורונה, ורק 7% טוענים שמצבם השתפר. כמחצית דיווחו שמצבם הכלכלי נפגע מאחר שפוטרו או הוצאו לחל"ת וכ-32% דיווחו שהיקף המשרה שלהם ירד. עוד עולה מהממצאים כי 74% לא קיבלו כל עזרה כספית מבני משפחה או מחברים, ו-23% אף היו אלה שסייעו כלכלית להורים.
מכווצים הוצאות
כמצופה, שיעור גבוה (56%) מהצעירים צימצמו הוצאות על הזמנת אוכל, אופנה, פנאי וכושר. 17% נאלצו לשחרר כבר בגילם הצעיר כספים מחסכונות, 8% לקחו הלוואה, ו-15% חזרו לגור עם ההורים או הצליחו להוזיל את שכר הדירה שלהם. הצמצום עזר, ו-60% נמנעו מלהיכנס למינוס ולא ביקשו להגדיל את מסגרת האשראי. כמו כן, נראה שהצעירים חושבים יותר על העתיד: 19% החלו להשקיע יותר כספים בחיסכון או בהשקעות, וכ-45% מהצעירים המועסקים היו רוצים להמשיך להשקיע כספים בחיסכון או בהשקעות בשנים הקרובות.
"לצעירים היה פחות זמן לצבור נכסים פיננסיים לפני המשבר והם זוכים לפחות תמיכה ממשלתית, מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד", אומרת מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית Pepper, "ויחד עם זאת, הנתונים מלמדים על כך שרוב הצעירות והצעירים בישראל יודעים להתנהל באחריות כלכלית".
62% מהצעירים מעדיפים ביטחון ויציבות בעבודה על פני כל שיקול אחר, והגדירו יציבות כפרמטר החשוב ביותר בעת חיפוש עבודה חדשה. 15% בלבד לא הסכימו עם אמירה זו. כמו כן, אצל רוב צעירי ישראל (56%) משבר הקורונה חידד את ההבנה שעדיף להיות שכירים ולא עצמאים.
שינויים בולטים נוספים בהתנהגות צעירים בתקופת הקורונה: 40% בילו יותר זמן עם קרוביהם, 32% השקיעו יותר בתחביבים, 25% השקיעו יותר בפעילויות שלא קשורות למסכים - כגון טיולים בטבע וספורט - ו-34% מגיעים פחות למקום העבודה או עובדים מהבית.
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית אמר: "הנתונים הללו אינם מפתיעים. כבר לפני חצי שנה התרענו שנגיע למצב הקיים במידה והמדינה לא תפעל לשינוי מודל החל"ת המתמרץ אבטלה. חשוב היה בתחילת המשבר לפרוש רשת ביטחון מהירה ורחבה, אך עם התרחבותו, היה הכרחי לעבור באופן מיידי למודל חל"ת גמיש (המודל הגרמני), המעודד מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים בחלקיות משרה, באמצעות סיוע של המדינה, במקום להוציאם לחל"ת".
