כישלון מתמשך של הרגולטור: לימודי שמאות המקרקעין פורחים בישראל. לא פחות משמונה מוסדות לימוד מציעים היום ללמד את המקצוע, תוך כדי פיזור הבטחות בסגנון "קיים חוסר משווע באנשי מקצוע בתחום" ו"פוטנציאל השתכרות של כ-20 אלף שקל בחודש", והסטודנטים נרשמים בהמוניהם.
אלא שמרבית הסטודנטים שמתחילים במסלול המפרך אינם ערים לנתוני הסיום העלובים: 24% בלבד עברו את הבחינות הסופיות בשנתיים האחרונות, לאחר הליך הכשרה שנמשך בממוצע כשש שנים, וכולל גם דרישה לימודי תואר ראשון, על כל ההוצאות הכספיות הכרוכות בכך שמסתכמות בעשרות אלפי שקלים. כמו כן, לפי נתוני לשכת השמאים, 450 סטודנטים שמבקשים כיום להתמחות במשרד כלשהו, אך רק 80 משרות פתוחות למתמחים.
לכלכליסט נודע כי בימים אלה משרד המשפטים, האחראי על הכשרת ורישוי שמאים, מקיים "חשיבה כוללת בנוגע לתהליך הכשרת ורישוי שמאי המקרקעין". אבל בשטח נדמה שהמשרד לא ממש מתאמץ לפקח ולהסדיר את התהליך, להבדיל, למשל, מהנוהל המסודר של רישוי רואי חשבון או עורכי דין. כבר ב-2012 הובטחה רפורמה מקיפה ברישוי השמאים, אך כמעט שלא נעשה דבר עם ההמלצות שגיבשו במרוצת השנים ועדות, שהורכבו בדרך כלל משמאים ותיקים שבעיקר נהנים מהתנאים הקשיחים.
1 צפייה בגלריה
מימין: חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, ואוהד עיני, השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים
(צילום: מרסלו אילת)
בשנה שעברה התכנסה ועדה במשרד המשפטים לבחינת תוכנית הלימודים של שמאי המקרקעין, שקבעה בין השאר כי "לסטודנטים לא ברור מה נדרש ללמוד לכל בחינה, תוכניות הלימודים אינן כוללות נושאים מרכזיים, ומוסדות הלימוד אינם מספקים הכשרה מספקת לבחינות הסופיות". למרות זאת, ב-26 באפריל אישרה המועצה ללא דיון מיוחד עוד מסלולי לימוד לשמאות: במכללת תל חי (תוכנית חדשה), באוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת אריאל.
הטיה לטובת הוותיקים
בינתיים, נוכח מבנה מועצת השמאים במשרד המשפטים ומעורבות הגילדה הוותיקה, החשש של הסטודנטים הוא שהמחסומים רק יגבהו. באופן אבסורדי היעדר פיקוח של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), מאפשר לשמור על השערים כמעט נעולים. לדברי חיים מסילתי, יו"ר לשכת השמאים, שיעור המעבר הנמוך בבחינות הסופיות הוא תוצר של שילוב בין תנאי קבלה נמוכים של מוסדות הלימוד ובין הקושי של המקצוע.
ההרכב של מועצת שמאי המקרקעין, הרגולטור שיושב במשרד המשפטים, אמור להיות מאוזן, אבל בפועל הוא מוטה לטובת השמאים הוותיקים. יו"ר המועצה היא אמנם סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית ומ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, אבל משיחות עם חברי מועצה עולה תמונה ברורה שמי שנותנים את הטון הם השמאים – השמאי הממשלתי הראשי אוהד עיני ושלושה שמאים שנבחרו על ידי לשכת שמאי המקרקעין: מסילתי (יו"ר הלשכה), יצחק שפיגל וחזקיה העצני. שלושת נציגי משרד המשפטים והאוצר, כרמית יוליס, אורנית קלרו ויובל טלר, כמעט ולא מורגשים בדיונים. בנוגע לשני נציגים מהאקדמיה שנקבעו בחוק, נמסר ממשרד המשפטים ש"כרגע אין מינוי בתוקף" וכך גם לגבי נציג ציבור שאמור להיות ממונה על ידי השר.
אם מסלול הכשרת עורכי דין או רואה החשבון כולל ועדות בלתי תלויות במשרד המשפטים, בהם יושבים לפחות 11 אנשי מקצוע, מועצת השמאים והוועדות שהיא ממנה כוללות רק אנשים מתוך המערכת, עם הטיה ברורה.
בשורה התחתונה נדמה שהבעיה המרכזית היא שהחתול שומר על השמנת והגילדה בעיקר מגנה על עצמה. עמותת שמאים לעתיד דורשת להעביר את הייעוץ המקצועי ובחינת עתיד ההכשרה לידי "ועדה ציבורית, מקצועית בלתי תלויה, ולא בדרך ניסיונות מחטף, השקול לפיגוע רב־נפגעים בענף השמאות שלא מתרומם זה כמה עשורים והשומר על גילדה יציבה ומיעוט קיצוני של זכאים להירשם בפנקס שמאי המקרקעין".
לפי נתוני משרד המשפטים, 1,884 שמאים רשומים כיום, עשרה פחות ממספרם לפני שנתיים ו־86 פחות לעומת 2014. ובכל מקרה מספר השמאים שעובדים במקצוע נמוך בעשרות אחוזים ממספר הרשומים. על רקע ההתרחבות המואצת בהיקפי הבנייה בישראל, הקיפאון בענף מדאיג.
מברכים על המכללות
במשרד המשפטים דוחים את הטענה לשמירה על הגילדה הוותיקה: "שמאי המקרקעין החברים במועצה מתמנים לפי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין. בהליך בחינת הרגולציה ניתן דגש על שיתוף ציבור בדרך של פנייה לכלל ציבור שמאי המקרקעין וכן למועמדים בתהליך ומתמחים".
לדברי משרד המשפטים, מטרת התהליך כעת היא לבחון "מהי הדרך המועילה והיעילה ביותר להכשיר שמאי מקרקעין. מוקדם להצביע על המלצות, שכן בשלב זה עדיין נערכת עבודת המחקר, ובקרוב יצא המשרד לשיתוף ציבור בנושא. משרד המשפטים שוקד לקדם את התהליך במהירות אפשרית, כך שניתן יהיה לטייב את הליך רישוי שמאי המקרקעין באופן שישמור על מקצועיותם מחד, ומאידך יקל את התהליך וייתן ודאות לפונים למסלול הכשרה ורישוי בתחום חשוב זה". במשרד גם הדגישו כי "קיום הבחינות נעשה בהליך קפדני של פיקוח ובקרה ומעורבים בו בעלי תפקידים רבים, בהתאם לדרישות החוק ואף מעבר לכך, כדי לוודא שנערכות בחינות תקינות והוגנות שיאפשרו למועמדים הראויים לעבור בהצלחה את תהליך הרישוי".
במשרד המשפטים לא חושבים שיש להתערב באינפלציה של מוסדות הלימוד למקצוע השמאות, והם אפילו מברכים על פריחת המכללות בתחום: "הריבוי היחסי של מוסדות הלימוד המציעים להכשיר שמאי מקרקעין מבורך, הואיל והוא מגביר תחרות בין המוסדות ומקנה למועמדים אפשרויות בחירה. הדבר יביא לרמת לימודים גבוהה יותר של המקצוע, שיכולה לשפר את סיכויי ההצלחה של המועמדים בבחינות הסופיות ואף להגדיל את הכדאיות של שמאי מקרקעין להעסיק מתמחים".
ולמה התואר אינו כפוך לאישור המל"ג? לדברי משרד המשפטים, "המועצה שוקלת לפעול כך שבעתיד יהיה גם תואר אקדמי מלא בשמאות מקרקעין".
לדברי מסילתי, "לשכת שמאי המקרקעין מאמינה בהליך הכשרה ראוי ומקצועי מתחילתו ועד סופו. סינון כבר בתחילת ההליך כנהוג במקצועות יוקרה נוספים יכול בהחלט לסייע לדבר ולהביא לכניסת אנשי מקצוע מצויינים לענף. במסגרת זו מעבירה הלשכה לסטודנטים הרצאות מקצועיות, מאפשרת להם להצטרף כחברים נספחים ללשכה, הכל על מנת להביא להכשרה איכותית".
