המבקר: המדינה לא חישבה את השפעת גיל הפרישה, ב-2043 תתרוקן קופת ביטוח לאומי
המועד שבו לא יישארו לביטוח הלאומי כספים למימון הקצבאות שהוא משלם - הולך ומתקרב. מבקר המדינה מודאג מכך שהדו"ח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי מראה כי השפעת הקורונה על עודפי המימון גרמה לכך שכבר בתחילת שנת 2043, היתרה בקופת הביטוח הלאומי תהיה אפס. זאת לעומת חישוב שקדם למשבר הקורונה, לפיו לא יישארו לביטוח הלאומי עודפים לכיסוי גירעונו בשנת 2044. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי).
מבקר המדינה בחן את הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל, שפורסמו ב-31 בדצמבר 2019, ערב משבר הקורונה, והתמקד בהתחייבויות ארוכות הטווח של המדינה.
כך בדק המבקר את השפעת שינוי גיל הפרישה לנשים (כיום בגיל 62) על ההתחייבויות האקטואריות של הביטוח הלאומי. המבקר מתניהו אנגלמן קובע כי למרות ההשלכות המשמעותיות האפשריות בקבלת החלטה בדבר העלאת גיל הפרישה לנשים, לא ביצע הביטוח הלאומי תחשיב אקטוארי לחלופות. כמו כן, אין בנמצא תחשיב עדכני בדבר השפעת שינוי גיל הפרישה על האיזון של הביטוח הלאומי.
ניתוח שערך אקטואר הביטוח הלאומי, לבקשת משרד מבקר המדינה בעניין זה, העלה כי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 ידחה את מועד איפוס הקרן של הביטוח הלאומי משנת 2044 לפרק זמן נוסף של בין שנתיים לשלוש שנים בלבד.
יצוין שלפי מתווה שגובש במשרד האוצר, מוצע להעלות את גיל הפרישה לנשים בהדרגה, תחילה ל-64 בתוך שמונה שנים ואחר כך לגיל 65 בעוד שלוש שנים. לאחר מכן יועלה הגיל בהדרגה ל-67, על פי תוחלת החיים, כדי להשוותו לגיל הפרישה של הגברים, אך הוא לא יעבור בשום מקרה את גיל פרישת הגברים.
המבקר: לא ניתנה הערכה על הגדלת הפנסיה התקציבית
עוד מציין המבקר נתונים עיקריים נוספים על ההתחייבויות בדו"חות הכספיים של המדינה: כלל התחייבויות המדינה נכון ל-31 בדצמבר 2019 הן 2,920 מיליארד שקל (2.9 טריליון), גידול משמעותי של 14% לעומת שנת 2018.
המבקר מותח ביקורת חריפה על כך שעל פי רוב לא ניתן ליווי אקטוארי לתהליכים מהותיים שיש להם השפעה ניכרת על תקציב המדינה ועל היקף ההתחייבויות של הממשלה. בין השאר לא ניתנה הערכה אקטוארית להגדלות אחוזי הפנסיה התקציבית שמאשר הרמטכ"ל לפורשי צה"ל (שגרמה לביקורת רבה בשנים האחרונות) או בעת חתימה על הסכמי שכר במגזר הציבורי.
התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית מסתכמים ב-794 מיליארד שקל, כ-27% מכלל התחייבויות המדינה. קרנות הביטוח הלאומי שמהוות את התחייבות הביטוח הלאומי כלפי המבוטחים נכון לסוף שנת 2019 מסתכמות ב-887 מיליארד שקל, כ-30% מכלל התחייבויות המדינה.
הגידול בהתחייבות המאזן של המדינה לתשלום הפנסיה התקציבית בעשור האחרון עמד על 270 מיליארד שקל. שיעור הגידול המאזני בשנים 2018-19 היה כ-23%. המבקר ביקר את העובדה שבדיקת התחשיב האקטוארי על ידי היועץ האקטוארי של משרד האוצר "מתבססת על חישוב אקטוארי המבוצע בצורה מדגמית בלבד, והיועץ אינו חותם על הצהרות נאותות על הנתונים או על ביצוע הבקרות".
המבקר מצא גם ליקויים בהנחות היסוד שעליהן מבוסס התחשיב האקטוארי בתחם הפנסיה התקציבית, לרבות בנושא ההתאחות בלוחות התמותה שבהם נעשה שימוש. כמו כן קיים היעדר התייחסות לוותק העובד כגורם המשפיע על הסתברות גידול השכר של העובד. ליקויים נמצאו גם בהנחות בדבר פרישת עובדים, ובכלל זה פרישה מוקדמת, עזיבת עובדים והקפאת זכויות.
עוד קובע המבקר כי הדו"חות הכספיים של המדינה אינם כוללים כלל ניתוחי רגישות חרף הוראות התקינה החשבונאית הממשלתית הבין-לאומית. ומה ההשפעה? משרד המבקר ערך את ניתוח הרגישות וגילה כי עלייה של 1% בשיעור הריבית מביאה להקטנת היקף ההתחייבויות בכ-14.6%.
עוד סכום מדאיג בדו"ח המבקר הוא 2,294.7 מיליארד שקל (שוב: כ-2.3 טריליון) של הגירעון (המינוס) החשבונאי המצטבר של המדינה ליום 31.12.2019, מתוכם 184.6 מיליארד שקל, הגירעון החשבונאי לשנת 2019 בלבד.
בהתייחסו לגירעון החשבונאי של הביטוח הלאומי קובע המבקר אנגלמן כי ביום 31 בדצמבר 2019 הגירעון הוא 586 מיליארד שקל והוא נובע בעיקרו מהתחייבויות הביטוח הלאומי בגין זכויות עתידיות שנצברו למבוטחים עד מועד עריכת הדו"חות הכספיים.
קרנות הביטוח הלאומי, שהן ההתחייבויות של הביטוח הלאומי לציבור, גדלו בשנים 2014 עד 2019 ב-522 מיליארד שקל ל-887 מיליארד שקל, גידול עצום של 70%. אף שקצבת הילדים משולמת על פני 18 שנים עבור כל ילד, הקרנות כוללות את קצבאות הזקנה והשארים, נכות כללית, נפגעי עבודה וסיעוד. המבקר מצא כי הדו"חות הכספיים של המדינה אינם כוללים כלל את ההתחייבויות של הביטוח הלאומי בגין קצבאות הילדים.
המבקר: לבחון חלופות אפשריות להפרשות הפנסיות התקציביות
מבקר המדינה ממליץ על סמך הביקורת שתהליכים מהותיים בתקציב המדינה ילוו בייעוץ אקטוארי. על החשבונאי הראשי במשרד האוצר לבחון מינוי אקטואר ממשלתי.
עוד מומלץ כי החשב הכללי במשרד האוצר, בשיתוף עם שר האוצר, יציג לממשלה ולכנסת מדי שנה את הדו"חות הכספיים עם פרסומם, כדי שהמידע המופיע בהם יובא בפני מקבלי ההחלטות בצורה מקיפה ומסודרת. עוד מומלץ כי החשבונאי הראשי ישלים את בנייתה של מערכת ממוחשבת ברמה הממשלתית, כך שניתן יהיה להציג את נתוני כלל הרשויות לפי הערכות אקטואריות על בסיס אחיד.
עוד ממליץ המבקר כי לנוכח הנטל המשמעותי על תקציב המדינה מתשלום הפנסיה התקציבית, יבחן אגף החשב הכללי באוצר את ההשפעה של שיעורי הפרשות העובדים המבוטחים בפנסיה התקציבית, על ההתחייבות האקטוארית של המדינה לתשלום הפנסיות התקציביות, לרבות חישוב החלופות האפשריות להפרשות. המבקר ממליץ גם לקדם החלטות ממשלה מלפני שנים להעלאת שיעור הניכוי משכר העובדים ונושאי משרה בפנסיה התקציבית, לאחר שייבחנו החלופות השונות.
עוד מומלץ כי החשב הכללי יציג נתון שישקף בצורה נהירה את סך ההוצאה הכוללת השנתית ששולמה לגמלאי הפנסיה התקציבית לרבות לגמלאי מערכת הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר.
בנוסף מומלץ כי הביטוח הלאומי יבצע בחינה מחודשת של המדיניות החשבונאית שננקטת על ידיו בכל הנוגע לביצוע חישוב אקטוארי לחבות הביטוח הלאומי בגין קצבאות הילדים, שבשנת 2020 הסתכמו בשמונה מיליארד שקל.
המלצה חשובה נוספת היא כי על רקע הדיון המתמשך בהעלאת גיל הפרישה לנשים, יבחן הביטוח הלאומי את החלופות העומדות לדיון בדבר דחיית תשלום קצבאות הזקנה לפלח באוכלוסייה, אשר יש בהן השפיעה ישירה על הביטוח הלאומי. על משרדי האוצר, העבודה והביטוח הלאומי לבחון את ההשלכות של החלופות השונות להעלאת גיל הפרישה לנשים על איתנות המוסד לביטוח לאומי, תוך בחינת ההשלכות החברתיות של העלאת גיל הפרישה לנשים.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "בניתוח ראשוני שבצע אקטואר הביטוח הלאומי, השפעת נגיף הקורונה גרם להקדמה של התאפסות 'קרן האג"חים של המוסד' בשנה וחצי. לאור העובדה שמדינת ישראל, כמו בשאר העולם, התמודדה עם משבר שלא היה כדוגמתו אנו סבורים שמדובר בפגיעה מידתית לאור המצב הכלכלי הקשה כתוצאה מהמאבק בנגיף.
"המשפט 'לא ניתנה הערכה אקטוארית להחלטות בעלות השפעה ניכרת על האיתנות הפיננסית של הבט"ל' כללי מדי ולא הוגן. באופן מקצועי הדו"ח האקטוארי המלא משקף את התמונה הכוללת לגבי האיתנות הפיננסית של הבט"ל".
