ממשלה חדשה עומדת לקום בישראל ביממה הקרובה, לא דבר של מה בכך, במדינה שבה כבר שנתיים וחצי פעלו שלוש ממשלות מעבר וממשלה אחת שלא תפקדה כממשלה. שמונה מפלגות הקואליציה יתקשו מאוד לפעול בכמה מישורים בהסכמה. לכן כבר עתה ברור שבנושאים מדיניים ובתחום הדת לא ניתן יהיה לעשות הרבה. לכן אין כלל ספק שבתחום עיקרי אחד בחיינו הממשלה הזאת תתרכז במיוחד, ותוכל וגם תצטרך לפעול ובמלוא המרץ והכוח: הכלכלה - והעלאת המשק מהמשבר הקשה בתולדותיו לפסים של צמיחה ושגשוג.
לא פלא, איפוא, שכבר בפתיח של ההסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות העיקריות בקואליציית השינוי - "יש עתיד" ו"ימינה" - העניין הזה מודגש במיוחד: "ממשלת האחדות שתקום תתמקד בפעולותיה בתחום האזרחי והכלכלי. זאת, על מנת לשפר את רווחתם של אזרחי ישראל המנויים על כלל הקבוצות והמגזרים, ותביא בתוך זמן קצר מיום כינונה לאישור של תקציב המדינה לשנים הקרובות... הממשלה תוביל תוכניות שונות שתכליתן להוציא את מדינת ישראל מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה".
2 צפייה בגלריה
צריכים לפעול במלוא המרץ בתחום הכלכלה. ראשי קואליציית השינוי
(צילום: יואב דודקביץ', קובי קואנקס, שרון צור, הדר יואביאן, AFP)
לפני שנבחן איך ומי יפעילו את התחום הכלכלי, נפתח דווקא במה שלא מצאנו בהסכמים הקואליציוניים. מדוע? משום שלא אחת חייבים לבחון הרבה יותר מה בעצם לא נאמר ולא סוכם, על פני מה שדי ברור שתהיה הסכמה לגביו.
זה מזכיר את העורך בעיתון ששלח כתב צעיר לסקר את חתונת בנו של בכיר מאוד בצמרת המדינה. הכתב שמח על המשימה הקלה והמהנה ואמר מיד לעורך כי בכוונתו לדווח בהרחבה על כל מי שיגיע לטקס. תיקן אותו העורך: "זה ממש פחות חשוב. תפתח בבקשה את הכתבה במי שלא הגיע לחתונה".
-ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד וימינה - המסמך המלא
-קווי היסוד של הממשלה - המסמך המלא
אפילו אין רמז על העלאת או הורדת מיסים
אז הנה הפתיח שלנו. בטרם נבחן מה כלול בהסכמים בתחום הכלכלי, חיפשנו מה לא כלול בהם ועד מהרה גילינו: אין מילה אחת על הנושא החשוב מכל בימים אלה - איך יצומצם הגירעון הענק בתקציב המדינה. אין ולו מילה אחת, אפילו לא רמז, על העלאת (או הורדת) מיסים. אין אף מילה על מה יקוצץ במשרדי הממשלה שיהיו קיימים. וגם אין מילה אחת על העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64-65 שנים, ואולי גם, כהצעת מנכ"ל הביטוח הלאומי רק מהשבוע האחרון, להעלאת גיל הפנסיה לגברים ולנשים גם יחד ל-70 שנה.
ולמה אלה חסרים? התשובה פשוטה למדי: שר האוצר המסתמן החדש אביגדור ליברמן, איש כוחני וקשוח, שאמור לצעוד מחר בבוקר ללשכתו בקומה השנייה של בניין משרד האוצר, מתכוון להיות שר חזק ושליט בלעדי בתחום הכלכלי. לכן הותיר את כל הנושאים הללו להכרעתו הבלעדית. זאת, כאשר גם ועדת הכספים תהיה מצויה בשליטת מפלגתו "ישראל ביתנו" ושר נוסף באוצר יהיה ממפלגתו.
אין שותפים "לא רצויים", כמו למשל יו"ר ועדת כספים ממפלגה אחרת, שיפעל אולי להכשיל את תוכניותיו. בדקנו ומצאנו שמצב כזה היה קיים לאחרונה ב-1992, כאשר ח"כ גדליה גל היה בזמנו יו"ר ועדת הכספים, בעוד איש מפלגתו, בייגה שוחט, כיהן כשר האוצר. מאז, כמעט תמיד, איש אגודת ישראל שלט בוועדת הכספים של הכנסת ולא חבר מפלגתו של שר האוצר. מן מאזן אימה שכזה. העניין זה לא יקרה הפעם.
בהסכם הקואליציוני כן הוחלט על תקופת הזמן שאינה קצרה כמובטח תחילה, לגיבוש תקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2021-2022. לעניין הזה הוקצבו לא פחות מ-145 ימים, כמעט חמישה חודשים, עד לשבוע הראשון של חודש נובמבר. הממשלה הקודמת, של "החברים" נתניהו-גנץ, קבעה זמן מהודק בהרבה – רק 100 ימים. עד היום לא אושר התקציב שהבטיחו ל-23 באוגוסט 2020. גם זה שהובטח בפשרת האוזר ל-23 בדצמבר לא קוים וכך הוכרזו הבחירות הרביעיות.
145 ימים לגיבוש תקציב סותרים את ההבטחה הראשונית של קברניטי ממשלת השינוי לגבש תקציב חדש "במהירות האפשרית". למעשה, שנת 2021 תהיה עוד שנה אבודה, וחבל מאוד שהתקציב הפעם לא יהיה דו-שנתי לשנים 2022-2023 (הרבה יותר הגיוני), מאשר תקציב שיאושר לתקופה של שנה ושבעה שבועות בלבד.
ריאיון באולפן עם נגיד בנק ישראל: מה שהמשק זקוק לו יותר מכל דבר אחר זו ממשלה יציבה
(צילום: משה מזרחי)
בהסכם נאמר עוד כי גם התקציב הבא יהיה לשנתיים - 2023-2024 - וכך תמשיך ישראל להיות, לצד נסיכות בחריין, אחת משתי המדינות היחידות בעולם שבהן יונהג תקציב שנתי גם בארבע השנים הקרובות. אגב, מה יקרה אם תקציב 2021-2022 לא יעבור? לכך יינתנו לראשי הממשלה בנט ולפיד, על פי ההסכם ביניהם, 30 יום מכינון הממשלה להסדיר את העניין. הפעם הממשלה לא תיפול בגלל התקציב, כבר מוסכם על קברניטי ממשלת השינוי.
המאבק באבטלה - בידי יש עתיד
כאשר בוחנים את התיקים הכלכליים, מגלים כי מפלגות הימין לא השתלטו על כל התחום הכלכלי, כפי שכחול לבן, באחת השגיאות החמורות שעשתה עם כינון ממשלת נתניהו-גנץ, הפקירה אז כמעט את כל התחום הכלכלי למפלגות אחרות. ישראל ביתנו תשלוט, כאמור, לחלוטין במשרד האוצר ובוועדת הכספים, אולם התיק הכלכלי החשוב הנוסף, הכלכלה והתעשייה, יחוזק עד מאד בתחום ההכשרות המקצועיות. המאבק החשוב כל כך בימים אלה באבטלה יימצא בידי מפלגת יש עתיד של יאיר לפיד.
אל המשרד הזה תעבור ממשרד הרווחה זרוע העבודה, שתפקדה אך בקושי במשרד הרווחה בממשלה היוצאת (אפילו מנהל קבוע אין לזרוע הזאת כבר חודשיים). כמו כן, תעבור גם מינהלת ההכשרות המקצועיות ממשרד האוצר למשרד הכלכלה. העברתה לפני שנה למשרד האוצר נועדה אך ורק לכך שישראל כ"ץ יהיה מעורב בתחום התעסוקה, אולם המינהלת בקושי פעלה.
התיק הכלכלי החשוב הנוסף, הכלכלה והתעשייה, יחוזק עד מאד בתחום ההכשרות המקצועיות. המאבק החשוב כל כך בימים אלה באבטלה יימצא בידי מפלגת יש עתיד של יאיר לפיד
אל משרד הכלכלה תעבור גם רשת תקצוב וישראל דיגיטלית מהמשרד המיותר שהוקם עבור השר דוד אמסלם, משרד הדיגיטל, שייסגר עתה. מהמשרד הזה תעבור למשרד האוצר של ליברמן רשות החברות הממשלתיות, החשובה מאוד לצבירת כוח השר הממונה עליה בשל מאות מינויי הדירקטורים המבוצעים במסגרתה בחתימת השר.
לעומת זאת, יועברו ממשרד הכלכלה תחומים מרכזיים אחרים: האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב והרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב תעבור ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה, אך אלה ישארו גם כך בידי יש עתיד. הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי תועבר ממשרד ראש הממשלה למשרד לשוויון חברתי. ושם אכן מקומה.
גם תיקי הרווחה, השוויון החברתי, האנרגיה והתיירות יינתנו למשמרת למפלגת יש עתיד, שתהיה השולטת בכלכלה יחד עם ליברמן, לעומת חולשה רבה בתחום של ראש הממשלה הראשון ברוטציה, נפתלי בנט, שהרבה להציג תוכניות כלכליות ערב הבחירות, כמו "תוכנית סינגפור" שנעלמה כלא הייתה. משרד משאבי המים, שנבנה כדי לייצר עבודה לשר לשעבר זאב אלקין שערק מהליכוד בתמורה למפלגתו של גדעון סער, יחזור למקומו הטבעי – משרד האנרגיה.
פקידי אגף התקציבים יצאו עם חצי תאוותם בידיהם
המשרד לקידום קהילתי ייסגר ותחומיו יועברו בחזרה למשרד לביטחון הפנים. החיסכון כאן יהיה גדול במיוחד, שכן המשרד המיותר מכל המשרדים שהוקמו נבנה כדי לרצות את אורלי לו-אבקסיס, ועלה למשלם המיסים כשלושת רבעי מיליארד שקל - הרבה יותר, לדברי אגף התקציבים, משהיו אגפיו עולים במשרד לביטחון פנים.
גם המשרד לעניינים אסטרטגיים ייסגר וסמכויותיו יועברו בהיגיון רב למשרד החוץ. ועוד העברה הגיונית: מינהלת התחבורה החכמה תעבור ממשרד ראש הממשלה למשרד התחבורה.
ועוד עניין בהסכמים הקואליציוניים: בקבינט החברתי-כלכלי, שבשנים האחרונות לא הייתה לו שום חשיבות בקבלת החלטות כלכליות מהותיות בחחום הכלכלי, יהיו למפלגת ימינה שני שרים, והיא למעשה תשלוט בוועדת השרים הלא חשובה הזאת.
אחת ההבטחות החשובות, כביכול, בהסכמים הקואליציוניים היא שהממשלה "תבחן" את האפשרות להפעיל, במסגרת הביטוח הלאומי, מודל דמי אבטלה לעצמאיים - וולונטרי אך מחייב. המילה "תבחן" מבטיחה כנראה שדמי אבטלה לעצמאים לא יהיו בקרוב.
והיו גם מי שהיו מרוצים חלקית מההסכמים הקואליציוניים. אמר רבי יודן בשם רבי איבו: "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידיו", נכתב בקהלת. מי שיצאו רק עם חצי תאוותם בידיהם הם אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, שהציעו לסגור עשרה משרדי ממשלה - וקיבלו רק סגירה של ארבעה. אבל, גם זה משהו.
פורסם לראשונה: 15:01, 12.06.21
