תזכורת: פאניקת הקורונה בבורסות
(אלי סגל)
נמשכת העגמומיות בוול סטריט עם הנעילה השלילית היום (ב') בפתיחת השבוע: בתום מסחר תנודתי (עוד בשלב החוזים) נחתך דאו ג'ונס ב-3% (שפל של 3 שנים), כשברקע אי הסכמה בקונגרס על חבילת חילוץ כלכלית, לצד תקוות המשקיעים על הצלחת המו"מ המקביל בין חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים מול הבית הלבן. S&P 500 נסוג ב-3.4% ונאסד"ק נחלש ב-0.3%.
לאחר שרשם את השבוע הגרוע מאז 1991, הנפט מסוג WTI קפץ היום ב-3.2% לרמה של 23.36 דולר לחבית, על רקע הבטחת הפד לסייע בחילוץ השווקים מהמשבר.
הזהב שבר שיאים: זינק היום ב-5.6% - העלייה היומית החדה באחוזים מאז מרץ 2009. בנוסף, רשמה המתכת היקרה את הקפיצה היומית החדה מאז 1984, מול שער הדולר - הזהב זינק ב-80 דולר לאונקיה. ברקע, הדולר נחלש היום בגלל החלטת הפד להרחיב את הרכישות שלו גם לאג"ח מגובות משכנתאות ללא הגבלה.
הסנאט לא הצליח לאשר הערב חבילת חילוץ לכלכלה האמריקנית. במשך דקות ארוכות ומותחות, במהלכן קיוו המשקיעים להסכמה בקונגרס, המדדים התמתנו (נאסד"ק אף רשם עליות קלות), אך הדיווחים על המחלוקת הנמשכות בין הדמוקרטים לרפובליקאים מובילה את המדדים המובילים בניו יורק לכיוון מטה.
ההצעה שגיבש הרוב הרפובליקאי נדחתה על ידי מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר. שומר טען כי ההצעה "לא רלבנטית", מכיוון שנציגים רפובליקאים ודמוקרטים מנהלים במקביל במשותף מול הבית הלבן מו"מ על חבילת סיוע מוסכמת - וכי הצדדים "קרובים" להסכם.
מוקדם יותר נמחקו העליות שנרשמו במדד דאו ג'ונס מאז החל עידן טראמפ בבית הלבן. בתקופת הנשיא המכהן נרשמו עליות שיא בשנים 2017 ו-2019.
בתוך כך, הפד יצא היום במהלך חדש: הודיע כי בכוונתו לצאת בשורה של צעדי תמיכה נוספים בשווקים, מול משבר הקורונה. בין היתר יזרים הפד 300 מיליארד דולר לשוק ההלוואות לטווח קצר וירחיב את הרכישות שלו גם לאג"ח מגובות משכנתאות.
מצב השווקים בעולם
הבורסה בתל אביב סיימה יום מסחר תנודתי במגמה שלילית. ת"א 35 נחלש ב-1%, ת"א 125 איבד 0.9%. קבוצת דלק צללה ב-40.1% ברקע המשבר בחברה והורדת הדירוג.
נעילה שלילית באירופה, על רקע ההחמרה המתמשכת בקצב ההדבקות והנספים מהקורונה ביבשת: מדד פוטסי נחתך ב-3.9%, קאק ירד ב-3.3% ודאקס נחלש ב-2.1%. מניות התעופה בלטו שוב שלא לטובתן: אייר פראנס ירדה ב-4.1%, לופטהנזה מחקה 5.3%, ICA החברה האם של בריטיש איירווייז נפלה ב-6.6%, איזיג'ט התרסקה ב-13.1%. יצרנית המטוסים איירבוס צנחה ב-13.8%.
בנעילה באסיה: מדד ניקיי עלה ב-2.4%, האנג סנג נפל ב-4.9%, שנגחאי נחלש ב-3%, קוספי נחתך ב-5.3%, בורסת סידני נסוגה ב-5.6%; בין הורדות הבולטות: סמסונג נפלה ב-6.4% בסיאול, LG צנחה ב-7.2%, יונדאי איבדה 3.1%; בנק אוף צ'יינה נפל ב-4.5% בהונג קונג, אגריקולצ'ורל בנק ירד -4.1%, חברת התעופה קתאי פסיפיק נפלה ב-5.1%.
יו"ר קרן המטבע: "הצמיחה הגלובלית השנה תהיה שלילית"
"תחזית הצמיחה העולמית שלנו לשנת 2020 היא שלילית - יהיה מיתון לפחות כמו במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2008 או גרוע ממנו" - כך לפי יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גורגייבה.
עם זאת לדבריה, "אנו צופים התאוששות ב-2021. כדי להגיע לשם, חשוב ביותר לתעדף את מדיניות 'ההכלה' וחיזוק מערכות הבריאות - בכל מקום. ההשפעה הכלכלית תהיה וחמורה, אך ככל שהנגיף ייעלם מהר יותר, ההתאוששות תהיה מהירה וחזקה יותר".
לפי גורגייבה, קרן המטבע תומכת בצעדים הפיסקאליים "הבלתי רגילים" שמדינות רבות כבר נקטו כדי לשפר את מערכות הבריאות ולהגן על העובדים והפירמות שנפגעו מהמשבר.
במורגן סטנלי אומרים כי הצמיחה בארה"ב תקטן ברבעון השני השנה בכ-30% ולשפל של 74 שנים. בחצי הכוס המלאה (אם אפשר לקרוא לזה כך): לא נחזה בדבר הדומה לשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 במאה שעברה. התחזית מבשרת רעות אף יותר מזו של גולדמן זקס שצופה צניחה של 24% ברבעון השני. גוף אחר שרואה שחורות אף יותר ממורגן סטנלי הוא הבנק המרכזי של סיינט לואיס, שם נשיא הבנק (או הפד המקומי) צופה התרסקות של 50% ברבעון.
גרמניה מכריזה על חבילת סיוע של 750 מיליארד אירו
גרמניה הודיעה היום כי היא יוצאת לתוכנית חילוץ בהיקף עצום של 750 מיליארד אירו, לתמיכה בכלכלת המדינה שספגה מכה קשה ממגפת הקורונה. החבילה תתבסס ברובה על הנפקת חוב של מיליארדי אירו.
כפי שכבר פורסם בתחילת השבוע ממשלת גרמניה תנפיק אג"ח בסכום של 156 מיליארד אירו, שיתווסף לתקציב השנתי וישמש למימון פעילויות רווחה. כמו כן אישרה הממשלה גיוס חוב עתידי של עד 200 מיליארד אירו לפי הצורך.
במקביל יקים האוצר הגרמני קרן ייעודית של 600 מיליארד אירו לתמיכה בחברות שנכנסו למצוקה בעקבות מגפת הקורונה, באמצעות מענקים, הלוואות בריבית נוחה או באמצעות רכישת החברות (או חלק מהמניות שלהן).
מתוך הסכום האמור של 600 מיליארד אירו, 100 מיליארד אירו ישמשו להלוואות, שיועברו לחברות באמצעות הבנק לפיתוח KfW שבבעלות הממשלה; 100 מיליארד אירו לרכישת מניות; 400 מיליארד אירו ישמשו למענקים או לתמיכה פיננסית עקיפה לפי הצורך. "זוהי חבילה גדולה מאוד, הכוללת הארבה אמצעים, השתמשו בכל מה שיש לנו", אמר שר האוצר הגרמני אולף שולץ.
ברקע לחבילת הענק: החשש של ממשלת גרמניה מהשתלטות של גורמים זרים או גורמים מקומיים חזקים מדי על חברות גרמניות בקשיים. על כך אמר שר הכלכלה פטר אלטמאייר: "הממשלה עשתה נכון כשהשתמשה בבזוקה, לכל האנשים בקרנות הגידור או במקום אחר, שכבר מצפים לרכוש נכס זול כזה או אחר, אל תתבלבלו בעניין הזה: אנחנו נחושים לסייע לחברות שלנו".
ההחלטה על חבילת הסיוע הענקית היא סטייה מהקו שהנחה את גרמניה לאורך כל שנותיה תחת ההנהגה של אנגלה מרקל, שהקפידה על תקציב מאוזן והגבלת החוב הממשלתי. לשם כך נדרשה הממשלה לעשות שימוש בתקנות לשעת חירום, שאיפשרו את גיוס החוב.
פורסם לראשונה: 07:24, 23.03.20
