צפו: כלכלה בצל הקורונה
(צילום: משי בן עמי)
הנזק למשק הישראלי ממגפת הקורונה עלול לנוע בין 80 ל-90 מיליארד שקל במחיקת תוצר, כשבאוצר מעריכים שמדובר ב-80 מיליארד שקל ואילו בבנק ישראל מדברים על כ-90 מיליארד שקל. זאת בהנחה שהנגיף יודבר במהלך הרבעון השני של השנה ועד אז יוכרז על סגר כללי של 8 שבועות שיכלול הפסקת עבודה ברוב המשק. גורמים כלכליים בכירים באוצר צופים קריסה של הצמיחה במשק: מכ-4% ברבעון האחרון של 2019 לאפס אחוזים במקרה הטוב או צמיחה שלילית אם משבר הקורונה יימשך לתוך הקיץ.
לדברי אותם בכירים, אין אפשרות למנוע את גלישת המשק הישראלי למיתון. שר האוצר משה כחלון אמר אתמול ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "מדובר במגה-אירוע, שלא היה דוגמתו מאז קום המדינה ושאיש לא חזה אותו. שום מערכת בעולם לא הייתה מוכנה לאירוע בסדר גודל כזה. נכנסנו למשבר הזה עם משק יציב וכלכלה חזקה ואני מאמין שנתאושש בגמר האירוע ונחזיר את המשק לצמיחה גבוהה".
לפי ההמלצות המחמירות של משרד הבריאות, מאתמול בצהריים מוטל למעשה סגר כמעט מלא על תושבי ישראל שנאסרה יציאתם מהבית למעט פעילות חיונית כמו טיפול רפואי או רכישת מזון. ל-30% מהעובדים החיוניים בלבד הותר להמשיך, לפי שעה, בעבודתם. באוצר מתנגדים לסגר כללי והפסקת הפעילות במשק באופן מוחלט, אולם אם תתקבל עמדת משרד הבריאות בשל גידול רב במספר הנדבקים בנגיף הקורונה, ויוטל סגר כזה לזמן ממושך עלול הנזק למשק לגלוש ל-100-150 מיליארד שקל, "אז יהיה קשה מאוד לצאת מהמשבר הזה", כפי שציין גורם ממשלתי בכיר.
ההערכות הן שהגירעון בתקציב, שהגיע בשנה החולפת לכ-39 מיליארד שקל, יוכפל אם נגיף הקורונה לא יוכחד עד הקיץ. עלות הצעדים שהוכרזו ביומיים האחרונים מסתכמת בכ-45 מיליארד שקל.
עד כה הוצאו לחופשה או פוטרו כחצי מיליון עובדים. בשל הירידה העצומה בפעילות המשק, סגירת כל החנויות ומקומות הבילוי והפסקת עבודתם של מאות אלפי עובדים תירשם ירידה דרסטית בהכנסות ממיסים. גורם בכיר באוצר אמר אתמול כי "אם הצמיחה העולמית תצנח עוד ומשבר הקורונה לא יסתיים עד תחילת הקיץ, העלויות יגדלו בשיעור עצום". גורם כלכלי אחר אמר כי "זה משבר קשה יותר מבמלחמת יום הכיפורים, שהצריך אז הטלות מלוות על האזרחים, דבר שלא יקרה הפעם".
ההוצאות של הממשלה צפויות לעלות מאוד באופן מיידי, כתוצאה מהצורך לשלם דמי אבטלה למאות אלפי עובדים, לתמוך בעצמאים שעסקיהם קרסו ולסייע לקשישים ולשכבות החלשות שעלולים לקרוס כלכלית בשל משבר הקורונה. הנזק למשק גדל מאוד השבוע בשל ההשבתה המוחלטת של מערכת החינוך, שהותירה בביתם כמיליון הורים. מנגד, יהיה צמצום בהוצאות בשל הפחתת הפעילות במשק, שתצמצם חלק מההוצאות הרגילות של הממשלה בכמה מיליארדי שקלים.
אז מה יקרה עכשיו?
באוצר פירטו אתמול את הצעדים החדשים שבמסגרתם העבודה במשק תימשך במתכונת חירום ותוך צעדי התייעלות.
כך למשל, במגזר הציבור לא יעבדו יותר מ-30% מהעובדים שיוגדרו כחיוניים. במגזר העסקי לא תותר עבודה של יותר מ-30% בכל מקום עבודה שבו מועסקים יותר מעשרה עובדים.
מאות אלפי העובדים שאינם חיוניים בעת הזו ייצאו לחופשה עד סוף פסח. הם יחויבו בימי החופשה שלהם ומי שלא יישארו לו ימי חופשה לא יקבל שכר על הימים הנותרים.
כל רשויות המדינה הנותנות שירות לציבור, כמו שירות התעסוקה, יסגרו את שעריהן לחלוטין לקבלת קהל והקשר איתן יתקיים רק באמצעות האינטרנט ומוקד טלפוני.
אגרות ורישיונות שפג תוקפם כעת, כמו רישיונות רכב, יוארכו ברובם אוטומטית עד סוף אפריל.
תבוצע הקדמת תשלומים לספקי הממשלה הקטנים והבינוניים. כל חוב של הממשלה ישולם עד סוף חודש זה. במהלך אפריל התשלומים יבוצעו תוך כדי החודש ולא יידחו ל-30 או 45 יום.
תשלומי מע"מ יידחו עד 27 באפריל לכלל העסקים, תבוצע דחייה ופריסה של התשלומים באפריל לביטוח הלאומי.
יידחו תשלומי חובה לעצמאים ועסקים קטנים ובינוניים, בהם חשבונות חשמל, מים וארנונה. מענק סיוע מיוחד לעצמאים בסכומים שיגיעו עד 6,000 שקל יינתן על פי השוואת ההכנסות מאז פרוץ מגפת הקורונה להכנסות הקודמות שעליהן דיווחו בתי העסק. ככל שההפסד גדול יותר התשלום יעלה עד לתקרה של 6,000 שקל. המענק מיועד לעצמאים קטנים עם מחזור של עד 300 אלף שקל בשנה. מספר העצמאים הללו מוערך באוצר ב-200 אלף.
הערבות בקרן ההלוואות בערבות המדינה תוגדל: 85% ערבות מטעם המדינה, 5% ערבות ייתנו הבנקים, ורק 10% באחריות נוטלי ההלוואות.
תהיה הקלה משמעותית בזכאות לדמי אבטלה על ידי קיצור תקופת האכשרה. עד כה היה מותר לקבל דמי אבטלה רק למי שהועסק לפחות 12 חודשים בשנה וחצי האחרונות. מעתה יוכלו לקבל דמי אבטלה גם מי שהועסקו רק 6 חודשים בתקופה הזו. כל מי שמובטל או בחל"ת לא יצטרך להתייצב עד סוף החודש הבא בלשכות שירות התעסוקה ודי ברישום דיגיטלי מיידי כדי להיות זכאי לדמי אבטלה.
תשלומי מס הכנסה שלילי יוקדמו. מדובר בבעלי הכנסה נמוכה במיוחד, שהם הורים לילדים.
כל הבנקים יאפשרו דחייה של חודשים אחדים בתשלומי המשכנתאות לזכאי משרד השיכון. הבנקים יפעילו שירותים בנקאיים דיגיטליים מורחבים. לא יותר לבנקים להפעיל יותר מסניף מרכזי אחד בכל אזור. הלקוחות נקראים שלא להגיע לסניפים.
ההבטחות והמציאות
כאמור, כחלון פירסם שלשום תוכנית שתעניק רשת סיוע למשק שכוללת הקלות מס, הרחבה של הלוואות ואולי השקעות עתידיות. בין היתר, הובטח שלצד ההקלות בזכאות לדמי אבטלה יינתן מענק אבטלה למובטלים החדשים. אלא שמדובר במענק חד-פעמי של מאות שקלים בלבד, ובשלב זה לא ברור אם יהיה לכך תקציב. עוד דובר על הכשרות מקצועיות, אלא שבינתיים אין תוכנית כזו והעובדים יידרשו לחכות לפחות עד אחרי פסח. כחלון גם התחייב למענקים לעסקים קטנים במצוקה, אלא ש-6,000 שקל רחוקים מלהספיק למי שיסיימו את השנה ללא רווח. גם הגדלת מס הכנסה שלילי היא כרגע על הנייר בלבד.
לצד דחיית המע"מ ותשלומי ביטוח לאומי, דובר באוצר על דחיית תשלומי הארנונה. אולם ההנחיה של משרד הפנים בנושא לרשויות המקומיות היא כי ללא תיקון חקיקה אין לתת הנחה או פטור מתשלומי הארנונה, ההיטלים והאגרות. גם התוכנית של 5 מיליארד שקל לעידוד הצמיחה רחוקה מלהתממש. לא ברור מהיכן יהיה תקציב לממנה, וגם כך באוצר עוד לא החליטו למה הכסף מיועד ואיך יחליטו למי להקצותו.
