תעסוקה בימי קורונה: צפו במשדר הכלכלי של ynet
(אורי דוידוביץ, חגי דקל)
עכשיו רע, אבל אחר כך יהיה טוב: זו תמצית המסר הכלכלי של בנק ישראל אתמול, בהודעתו על הורדת הריבית לרמה של 0.1%. נגיד הבנק, פרופ' ירון, סיכם: כעת מושבתים כ-40% מהמשק ורמת החיים התכווצה בכ-30%. "אלו היקפים חסרי תקדים", אמר הנגיד, "שבאים לידי ביטוי בכך שלמעלה ממיליון שכירים איבדו את מקור פרנסתם, נוסף למספר רב של עצמאים".
בכל השנה הנוכחית, בהנחה די סבירה שהסגר הכלכלי והאזרחי לא יהודק אלא יחל להשתחרר בקיץ, צופה בנק ישראל "צמיחה שלילית של כ-5.3%, ולאחריה ב-2021 צמיחה חיובית של 8.7% ועלייה של 9.5% ברמת החיים פרטית. ההתאוששות", מסכם בנק ישראל, "צפויה להיות מהירה". גם שוק העבודה יתאושש והאבטלה תרד לשיעורים נמוכים, אך רק בעוד כשנה וחצי. מי שדואג לאינפלציה יכול להירגע: השנה חזויה ירידת מדד המחירים ובשנה הבאה זחילה איטית מעלה.
בפרסום התחזית נוטל בנק ישראל סיכון מקצועי לא זניח, ובכל זאת זו תשורה נאה לכולנו לחג הפסח. כי בסוף 2021, לפי הבנק המרכזי, יהיה מצבנו הכלכלי הלאומי והאישי שוב שפיר.
בהתאם להערכות אלו הודיעה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על צעדים יוצאי דופן, נכונים וחשובים. הריבית ירדה ל-0.1%, נפתח חלון אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולראשונה החליט בנק ישראל להתערב בשוק איגרות החוב הפרטיות הנסחרות בבורסה, האיגרות הקונצרניות. התערבות שכמותה נראתה בשנות המשבר הפיננסי הגדול במערב, לא אצלנו.
לא במקרה אין התייחסות לגירעון התקציבי הצפוי ועלייה בלתי נמנעת ביחס חוב/תוצר. אל מול הצורך הדחוף להציל את אזרחי ישראל מקריסה כלכלית ולהתניע מחדש את גלגלי המשק, המגבלות התקציביות בטלות בשישים.
בצעדים הללו הפך בנק ישראל למוביל בפתרונות מעשיים, לא רק הצהרתיים, לשבר ההיסטורי שאליו נקלעה כלכלת ישראל.
