בחודשים אפריל-יוני חילקה המשטרה לבדה 40,692 דו"חות לאנשים שהפרו את ההנחיה לעטות מסיכה על פניהם. מספר זה לא כולל את הטלת הקנסות על ידי פקחי הרשויות המקומיות, והוא נחשף במסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת שהוצג היום (ג') בדיון בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת.
מהמסמך עולה כי יותר מ-99% מהקנסות ניתנו לאנשים פרטיים על אי עטיית מסיכה במרחב הציבורי בניגוד להנחיות, בעוד שהיתר - 161 קנסות בסך הכל - ניתנו לעסקים אשר הכניסו אדם ללא מסכה לבית העסק או נתנו שירות ללא מסיכה או התעלמו מההנחייה לתלות שלט בנוגע לכך בכניסה לבית העסק. מרבית הקנסות על אי עטיית מסכה ניתנו בחודש יוני - 34,726, לעומת 5,341 בחודש מאי ו-625 קנסות בלבד בחודש אפריל.
המסמך, העוסק בעיקר בקנסות שהוטלו על בתי עסק בחודשים אפריל עד יוני, נכתב לבקשת ח"כ יפעת שאשא ביטון והוא מרכז נתונים על הקנסות שנאספו מהמשטרה ומרשות האכיפה והגבייה. בנוסף, הוא מרכז נתונים מעניינים על שמונה ערים אשר בלטו בשיעור החולים בהן או במספר החולים הכולל בתחומן. רשויות מקומיות אלה סיפקו מידע על הטלת קנסות בשל אי עטיית מסיכה על ידי הפקחים העירוניים.
יצויין כי האכיפה כלפי אזרחים שלא עוטים מסכות במרחב הציבורי נעשתה בתקופת הדו"ח על ידי המשטרה בלבד (בהמשך גם הפקחים וסמכו לכך) ואילו האכיפה הקשורה לבעלים ומפעילים של בתי עסק על הכנסת אדם ללא מסיכה, מתן שירות ללא מסיכה או אי תליית שלט בדבר החובה לעטות מסכה, נעשתה הן על יד שוטרים והן על ידי פקחים. גובה קנס זה עומד על 1,000 שקל.
בירושלים ניתנו אזהרות בלבד
כך למשל, עיריית ירושלים מסרה שלא הוטלו כלל קנסות בשל אי עטיית מסיכה על ידי 311 פקחיה העירוניים שהוסמכו לאכוף את הגבלות הקורונה, אלא חילקה אזהרות בלבד. עיריית תל אביב מסרה ש-200 פקחיה לא הטילו באפריל-יוני קנסות על לקוחות של בתי עסק, אולם העירייה הטילה 750 קנסות על מפעילי בתי עסק שהכניסו לשטחם או שירתו אדם ללא מסכה. מגמת האכיפה הלכה וגברה: מאפס קנסות בחודש אפריל ל-72 בחודש מאי (רק שלושה מהם שולמו עד תחילת יולי) ול-678 בחודש יוני (רק 29 מהם שולמו עד תחילת יולי).
מנגד, עיריית מודיעין עלית, שבלטה בתחלואת הקורונה, שלחה הסבר של התובע העירוני לעובדה שעד תחילת יולי לא נאכפו הנחיות התו הסגול בעיר כלל. לטענת העירייה, הדבר נבע בין השאר בשל בעיה בהוראות השונות שניתנו על יד הפרקליטות ביחס לאכיפת הפקחים והעבודה מול משטרת ישראל.
מהנתונים שנאספו מהרשויות המקומיות ניתן ללמוד כי ברובן האכיפה גדלה עם הזמן, כאשר בחלק מהערים נראה שהעדיפו לנקוט באמצעי הסברה והתראה לפני הטלת הקנס.
חייבים מתקשים לשלם
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה), כי כידוע שהמדינה מצויה כיום במצב לא שגרתי בעקבות משבר הקורונה, ולפיכך הוועדה מבקשת לברר האם יש מדיניות מקלה ברשות האכיפה והגבייה ביחס לאזרחים.
בין השאר התברר במהלך הדיון כי קיים פער בין מספר הקנסות שהוטלו על ידי המשטרה למספר הקנסות שהועברו לטיפול המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה. פער זה מוסבר בכך שנכון לאמצע חודש יולי, לגבי 7,700 דו"חות אושר ביטול, ולגבי 1,700 דו"חות אושרה בקשה להישפט. בנוסף, חלק מהקנסות שהוטלו על בעלי עסקים הוטלו על ידי הרשויות המקומיות והרשויות הן אלה המוסמכות לגבות אותם. ברשות האכיפה והגבייה טענו כי הגיעה העת להעברת חובת הגבייה למרכז לגביית קנסות, הפועל בצורה ממלכתית ויעילה.
מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, הבהיר כי ברשות מודעים היטב למצב המיוחד בעקבות משבר הקורונה ולכך שחייבים מתקשים לשלם. לדבריו, למרות שטרם ניכר גידול במספר התיקים שנפתחים בהוצאה לפועל והבנקים קיבלו הנחיה מבנק ישראל למצות כל אפשרות להגיע להסדרים - "סביר שאנו נראה עלייה בהמשך".
