באוקטובר האחרון אישרה ועדת החוקה של הכנסת את תקנות התו הירוק גם לעובדים במוסדות בריאות, רווחה ובמקומות הפועלים לפי התו בתחום הפנאי. התקנות נכנסו לתוקף ב-5.10.21, ונכון לעכשיו יפוגו ביום שלישי בשבוע הבא, אלא אם יוארכו בימים הקרובים. על רקע הבלגן ביישום מתווה הקניונים, ynet עושה סדר בתקנות תו הירוק שנוגעות לעובדים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באילו מקומות עבודה עובדים חייבים להציג תו ירוק ומה האחריות של המעסיק?
לפי התקנות, החובה של עובדים להציג תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית חלה על עובדים המועסקים במקומות העבודה הבאים, אלא אם המעסיק שלהם קבע בכתב שהם לא במגע עם קהל:
- מוסד רפואי - בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים, ארגון הנותן שירותי רפואת חירום ומקום שנותן שירותי שיקום.
- מוסד רווחה - דיור מוגן, בית אבות, מסגרת רווחה (מסגרת חוץ ביתית לקטינים, מקלטים לנשים נפגעות אלימות , מסגרת חוץ ביתית לאנשים עם מוגבלויות, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים, מסגרת המספקת קורת גג).
- אולם או גן לשמחות ולאירועים, באזור הישיבה בתוך המבנה של מסעדה, בר או פאב, מקום לעריכת כנסים או תערוכות, מוזיאון, ספרייה, מכון כושר, סטודיו או מועדון שדה (קאנטרי קלאב), למעט בריכת שחייה הנמצאת בו, בית מלון, ובכלל זה בריכת שחייה הנמצאת בו.
- מקום שמתקיימים בו אירוע ספורט או פעילות תרבות בנוכחות קהל,מירוץ ספורטיבי רב-משתתפים או מקום שמתקיים בו פסטיבל.
- החובה אינה חלה על עובדים במקום שמתקיימים בו אירוע ספורט או פעילות תרבות בנוכחות קהל בהושבה בלבד אם המקום מצוי בשטח פתוח – עד 1,000 צופים; אם המקום מצוי במבנה – עד 50 צופים.
- באטרקציה המצויה במבנה ובכלל זה פארק שעשועים או משחקייה (ג'ימבורי) המצויים במבנה.
- ברכב שמתקיימת בו בחינה מעשית בנהיגה (טסט).
- כל מקום עבודה שהכניסה אליו היא לפי התו הירוק
מעסיק שאפשר לעובדים להיכנס למקום העבודה ללא הצגת אישור תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית בהתאם לתקנות, צפוי לקנס.
מה אומר מתווה הקניונים לגבי העובדים?
המתווה קובע כי כניסה לחנויות ששטחן עולה על 100 מ"ר תתאפשר בכפוף להצגת תו ירוק, הן במתחמים פתוחים והן בקניונים ובמתחמי קניות סגורים. חובת התו הירוק חלה גם על העובדים בחנויות אלו.
כניסה למסעדות הממוקמות בתוך קניון מתאפשרת בכפוף להצגת תו ירוק, בהתאם למתכונת שנהוגה כיום במסעדות. במקומות חיוניים כמו רשתות הפארם וחנויות האופטיקה לא נדרש תו ירוק, ולכן גם העובדים בהם לא מחויבים בכך.
מה היה לפני שאישרו את התקנות?
מדובר למעשה בתיקון לפגם שנמצא בתקנות התו עוד מראשיתו, אשר הפכו אותו ללא יותר מעוד "הטבה למתחסנים". בתקנות שפרסם בתחילת השנה משרד הבריאות לקראת פתיחת העסקים אחרי הסגר, נכתב בפירוש כי "אדם" שאינו מחוסן או מחלים השוהה במקום הפועל עם תו ירוק - ייקנס ב-1,000 שקל. רק שאחרי פניית ynet, הבהיר אז משרד הבריאות כי "נכון להיום, אין חובה חוקית על העובדים להציג תו ירוק, אלא על ציבור הלקוחות בלבד".
העסקים שפתחו אז לפי התו הירוק פירשו כמובן את התקנות כל אחד בצורה אחרת. חלקם אמרו בפירוש שלא כל העובדים שלהם מחוסנים, וחלק אחר הבהיר שרק עובדים מחוסנים או כאלה שיציגו בדיקה שלילית יורשו להיכנס למקום העסק.
עוד לפני פרסום התקנות, בית הדין האזורי לעבודה נתן מספר החלטות ופסקי דין מהם עולה כי במקרים מסוימים ניתן להגביל את כניסתם למקום העבודה של עובדים אשר טרם התחסנו ומסרבים להציג בדיקת קורונה שלילית. רוב ההחלטות של בית הדין לעבודה נגעו לעובדים המקבלים קהל או באים במגע עם הרבה אנשים אחרים במסגרת עבודתם.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, פרסם אז חוות דעת בנושא וקבע כי "לא ניתן לקבוע דרישה קטגורית וכללית מעובדים להתחסן בלא בחינה וביסוס של הצדקת הדרישה". הוא הנחה את המעסיקים "לבחון כל החלטה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של מקום העבודה ואופיו", וכן הציע "להידרש לשאלת קיומן של חלופות פוגעניות פחות, שיכולות להגשים את התכלית החשובה של מניעת ההדבקה במקום העבודה ושמירה על הציבור".
בתי המשפט שדנו במקרים נוספים סיפקו תשובה דומה: הדרישה מעובד לעמוד בתו הירוק בעצמו, כלומר להתחסן או לספק תוצאת בדיקה שלילית, כדי להיכנס למקום העבודה - סבירה.