בנק ישראל רכש בחודש ינואר רק 356 מיליון דולרים בשוק מטבע החוץ, הכמות הקטנה ביותר בחודש אחד מאז תחילת משבר הקורונה, לאחר שרכש בכל אחד מחודשי השנה החולפת מיליארדי דולרים בשוק המט"ח. האם בנק ישראל נבהל מהביקורות האחרונות מגורמים שונים על רכישות הדולרים הגדולות והחריגות שביצע בשנת 2021 - 34.8 מיליארד דולר בסך הכל - וממעט להתערב מראשית השנה בשוק מטבע החוץ? אתמול נוספה למבקרים גם קרן המוטבע הבינלאומית, שהמליצה לצמצם עד מאוד את רכישות הדולרים עד למנת לתת לשקל לנוע סביב ערכו האמיתי.
מנתונים שפרסם היום (שני) בנק ישראל מתברר כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש ינואר 2022 בסכום של 208.751 מיליארד דולר, קיטון משמעותי של 4.247 מיליארד דולרים, לעומת סוף החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 45.7 אחוזים, שיעור גבוה בהרבה ממה שבנק ישראל עצמו ציין בעבר כנדרש.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קיטון יתרות המטבע מוסבר על ידי שערוך יתרות מטבע החוץ בסך של כ-3.745 מיליארד דולרים, העברות המגזר הפרטי בסך של כ-2.161 מיליארד דולרים, ולעומת זאת רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל בסכום של כ-356 מיליון דולרים בלבד והעברות של הממשלה מחו"ל של 1.303 מיליארד דולרים.
לאחרונה ביקר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, במילים קשות את רכישות המטבע העצומות שמבצע בנק ישראל. כמו כן, טענו כלכלנים כי מדובר במהלך שגוי שאינו גורם לעליה בשערי הדולר, האירו והמטבעות הזרים האחרים, וממילא הדבר אינו מסייע לתעשיינים וליצואנים. עם זאת, הדגיש מבקר המדינה כי אלמלא הרכישות היה שער הדולר נמוך יותר.
הדולר יציב היום (ב') מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.195 - בדומה לשער היציג אתמול. האירו נקבע על 3.6583 שקלים.
לא רק מט"ח: המלצות קרן המטבע
ברקע, כלכלני הקרן הבינלאומית פרסמו אתמול דו"ח ביניים על הכלכלה הישראלית, וקראו, כאמור, להפחית ולצמצם מאוד רכישת כמויות גדולות של דולרים בשוק מטבע החוץ, כדי למנוע התחזקות של השקל הישראלי. את רכישות הדולרים יש להפסיק לחלוטין ולאפשר לשקל להגיע לפי כוחות השוק לשוויו האמיתי, בין השאר כדי להיאבק באינפלציה. למעשה, הקרן לא תומכת בעמדת בנק ישראל להחליש את השקל כדי לסייע ליצואנים ולתעשיינים לקבל יותר שקלים על היצוא שלהם.
בתחום האינפלציה, מציעה קרן המטבע הבינלאומית לבנק ישראל (שחוזה אינפלציה של 1.6% בלבד השנה, ובינתיים לא מעדכן את תחזיתו) לעקוב מקרוב אחרי סימני האינפלציה ולהיות קשוב למצב שיחייב צעדים מוניטריים, כמו העלאות ריבית.
בתוך כך, הקרן הביעה חשש מההלוואות העצומות שנוטלים הישראלים כדי לרכוש דירות, והיא מציעה להגביל את היכולת של משקי הבית ליטול הלוואות משכנתא בהיקף גבוה בהרבה מכושר ההחזר שלהם. לטענת כלכלני הקרן, על בנק ישראל להורות על נוסחה חדשה של יכולת החזר לפי המשכורות שמקבלים נוטלי המשכנתאות כדי שלא יהיה מינוף יתר שלהן.
בין השאר, הקרן ממליצה לממשלה להעלות מיסים בעיקר לעשירונים העליונים, אולם מצדדת בהפחתת מכסים גבוהים הנהוגים בישראל כדי להגביר את כושר התחרות במשק.
בדוח קובעים הכלכלנים כי בסך הכל המיסים בישראל נמוכים בכ-10% לעומת מדינות ה-OECD, ומהווים רק 30% מהתוצר בהשוואה לממוצע של 33% מהתוצר במדינות ארגון המדינות המתקדמות. לדעת הכלכלנים, המס על בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בישראל נמוך מדי ויש להעלותו בהקדם. על חברות לבטל הטבות מס מיטיבות מדי במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.
כלכלני הקרן מציעים לישראל לא להתרגש מהחוב הגבוה ביחס לתוצר, ולצמצמו רק בהדרגה כדי לאפשר השקעות בתשתיות ובמיזמים מקדמי צמיחה, לחינוך ולעידוד שוק העבודה.
פורסם לראשונה: 09:00, 07.02.22
