מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת קרבסי מעין כרם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: אוריה (30), אלעזר (65), שושנה (58) והנכדים דוד שלם (6) ויסמין רחל (10) - הילדים של הבת מור. הכלב מותק.
הבית? בית אבן עתיק ומיוחד עם 6 חדרים. שושנה: "בית שקנינו בספונטניות לפני 15 שנה. טיילנו פה בשכונה ונקלענו אליו במקרה, ואלעזר החליט שהוא קונה אותו. גרנו לפני זה בשכונת רמות בירושלים ופשוט עף לנו המוח מהבית, בלי שיש לנו את הכסף ובלי שתכננו. מישהו יצא מהבית וראה אותנו ואמר, ׳מעניין אתכם לראות את הבית? הוא למכירה׳. נכנסנו וסגרנו זיכרון דברים. הוא ביקש 9 מיליון וסגרנו על 6 מיליון מתוך מחשבה שנמכור את הבית שלנו ונגייס את השאר. התאהבנו". אלעזר: "היום הבית הזה שווה 25 מיליון שקל".
עתיק? שושנה: "בכיתי כשנכנסתי. כשראיתי את הקירות והתקרות הגבוהות. אני ילדת שיכונים מנצרת-עילית ואלעזר משכונת הבוכרים בירושלים. הנפש שלי כל כך התמלאה מהיופי ולא יכולתי להסביר את החוויה". אלעזר: "זה בית בן 250 שנה, והוא הכי עתיק בעין כרם. בית עות'מאני ששימש כחאן בדרך לירושלים כי יש פה הרבה חדרים. לכל חדר יש כניסה פרטית מהרחוב שאני חיברתי ביניהם. עשינו שיפוץ שנה שלמה ומצאנו גם גת יין עתיקה מימי בית שני במרתף. על הגג יש תצפית מדהימה לכל עין כרם, ובשלב מסוים החלטנו שאי-אפשר להשאיר את זה רק לעצמנו והחלטנו לפתוח אותו לקבוצות ושושנה מספרת להם עלינו ועל הבית". אלעזר: "אמנם אנשים נכנסים אליך הביתה, אבל פוגשים אנשים ואנחנו אוהבים את זה. התרגלנו".
מה עושים? שושנה: "הייתי מורה לערבית הרבה שנים ובעקבות המעבר לעין כרם, יומיים לפני תחילת הלימודים, חלמתי שאני הולכת במסדרונות בית ספר ובוכה והבנתי שאני לא רוצה להמשיך ללמד - והחלטתי להתפטר. בטיול שעשינו באחת השבתות נתקלנו בכתובת על איזו חירבה 'הדרך יותר חכמה מההולכים בה' וזה נחרט בי. אני גם משוררת וסופרת ילדים, והחלטתי לחבר הכל יחד ולפתוח את הבית. לקרוא להם שירים על סבתא שלי המרוקאית ולהראות את המקום. אני מספרת את הסיפור של המורשת שלי בתוך היצירה. בעיקר את מורשת האימהות".
מורשת האימהות? שושנה: "לסבתות שלי במרוקו הייתה חוכמת חיים מדהימה ואני מספרת את הסיפור שלהן. את הניצנים של ההבנה שאישה צריכה חברה משלה, ואיך הן ידעו לייצר להן את המרחב הזה באמצעות מסיבות חשק של נשים בתחילת כל חודש. אלו מסיבות שהן היו לוקחות חשיש ומאכלים לליבוי התשוקה, רוקדות ושרות שירי זימה ומהדקות את הקשרים ביניהן, מדריכות וחונכות את הנשים הצעירות איך ומה לעשות ביחסים, וגם מעודדות את הבעל ומחזקות את החיבור אליו. יש לי מופע שנקרא 'מופע האהבה של סולטנה' שמתבסס על שירים מהיצירה שלי וסיפורים. אני גם מייצרת ריבות שמעלות את החשק המיני, ריבה מיוחדת לגברים וריבה לנשים". אלעזר: "זה עובד".
אלעזר? "אני איש נדל"ן. הייתי ממתנחלי ימית בסיני עד שפינו אותנו ותמיד קניתי נדל"ן, מכרתי, השכרתי. צברתי כמות של דירות ומזה התפרנסנו. היום אני קונה מגרשים ובונה, ויש לנו פרויקט של וילות בטבריה ובמגדל. אין לי סדר יום קבוע. אני קם בבוקר, שותה קפה וחושב מה לעשות".
מינוס? אלעזר: "אנחנו בסדר ברוך השם".
אוריה, מה איתך? "אני כותב, עורך ספרותי וצלם. בקורונה התחיל ללכת לי מעולה עם צילומי תדמית. התברר שכולם רוצים תמונת פורטרט טובה לטינדר ולאפליקציות. חשוב להם שזה ייראה כאילו טבעי ולא תמונה מקצועית. חוץ מזה אני כותב עכשיו ספר שהרעיון עלה עוד כשהייתי בתיכון. נתתי כסף להומלס ואז הוא החזיק לי את היד ואמר לי 'אני מאחל לך שבחיים לא תגיע למצב שלי'. ניסיתי להבין אז מה הקושי שלו והוא לא ענה. כל פעם שהייתי רואה אותו הייתי הולך אליו והוא אף פעם לא סיפר לי משהו עליו. וזה סיקרן אותי להבין איך הומלסים מגיעים למצב הזה. הייתי שואל ואף אחד לא נתן לי תשובה. כבר חשבתי שאולי ההומלסים מצאו את סוד האושר והם לא רוצים לגלות לנו. החלטתי לחקור את זה, שלושה חודשים הייתי הומלס בת"א. גרתי ברחוב וכתבתי".
הומלס? אוריה: "חוויה שקשה לשכוח. הייתי איתם ברחוב ומה שהדהים אותי שאנשים שרצו לתת לי כסף או פנו אליי - עשו את זה בלי אגו בכלל. אולי הם לא ראו בי מישהו שילך ויקנה סמים, ואולי כמישהו שאפשר עוד להציל ולכן פנו אליי. מישהי רצתה להביא לי 50 שקל ואמרתי לה 'מה פתאום, זה הרבה' וההומלס שישב לידי היה עם פה פעור. את הכסף שהייתי מקבל הייתי נותן להומלסים האחרים כי הרגשתי שאם אקח את זה לעצמי זה יהיה כמו גניבה. אבל אני חייב להגיד שיש אנשים טובים. ואפשר לעשות כסף ממש טוב. אנשים נותנים וזה לא עובר על ידם. ישנתי על ספסל ברחוב". שושנה: "היינו איתו בטלפון והיה לו רכב שחנה ליד אם יהיה צורך. דאגנו".
מה הבילוי שלכם? אלעזר: "יש לנו ילדה עם צרכים מיוחדים שעברה ממש עכשיו למגורים עצמאיים. אלה חיים מאוד אינטנסיביים ואנחנו צריכים להתרגל". שושנה: "השקט קצת מפחיד פתאום אז משתדלים להיות עסוקים. לאחרונה נפתח פה קורס של משרד התיירות לנשים לאירוח ביתי. גייסתי את הנשים מעין כרם ואנחנו 17 שמארחות בבתים, כל אחת והחוויה והסיפור שלה. קראנו לעצמנו 'נפלאות עין כרם'. זה היה פיילוט לפרויקט שהתרחב ונקרא נשים וסיפורים בירושלים".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
