מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת לבנט–לוי וינוקור מרמת אביב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: עודד (43), שירה (8), טוני (שנתיים ו־9 חודשים), סול (שנה וחודשיים), טניה (40)
הדירה? 4 חדרים בשכירות. משלמים 7,500 שקלים. עודד: "אנחנו גרים בדירה הזו שנה. יש פה הכל בסביבה, ולילדים זה אחלה כי יש גנים ובריכה. זה מקום קהילתי וגם קרוב ללב העיר. חוץ מזה שירה, הבת שלי מנישואים קודמים נמצאת חצי מהזמן בנתניה, אז זה מקום קלאסי כדי לצאת במהירות בלי לעבור בפקקים של ת"א".
טניה? "עליתי בגיל 8 מקישינב, מולדובה. זה היה חלק מברה"מ ואנחנו מאוד משמרים את הזיכרונות. הגעתי לרחובות עם ההורים שלי. אני זוכרת את כל הטעמים והריחות שהיו כל כך שונים וחדשים. צחקו עליי על הבגדים, הריח והשיער, ופה הפכנו להיות 'הרוסים' והבריחה שלי הייתה המוזיקה. לפני שעליתי ניגנתי כינור כבר מגיל 3, והופעתי ולמדתי בלט. המשפחה שלי מוזיקאים, זה היה חלק מהתרבות שלי והמשכתי לפתח את זה פה".
מה עושה? טניה: "אני כנרת, מלחינה, זמרת ורקדנית ומשלבת את כל אלה ביצירה שלי במוזיקה שאני מקליטה, וגם במופעים שמשלבים הכל עם להקה שמלווה אותי במופעים. באתי ממוסיקה קלאסית ופה נחשפתי לכל המוזיקה הים תיכונית ולפלמנקו, והכל התערבב בי. זה היה מעבר חד אבל פיתח אותי להמון מקומות והכל יוצא במוזיקה שאני יוצרת".
נגינה, ריקוד ושירה? טניה: "אני חושבת שזה קרה בספרד. למדתי באקדמיה למוסיקה, וזכיתי במלגה בריקוד פלמנקו, ונסעתי בגיל 19 לספרד עם כרטיס פתוח, ופתאום שם האסימון נפל. השילוב של העולמות שנגעתי בהם, קלאסי, ג'אז פלמנקו - הכל התחבר וגם בין הריקוד לנגינה. כשחזרתי לארץ מספרד התקבלתי ללהקת מיומנה. זה היה שנות הזוהר של הלהקה והיינו חודשים בסיבובי הופעות בחו"ל. אני זוכרת שהייתי כותבת מוזיקה תוך כדי עד שהגיע הרגע להוציא את זה החוצה, ובגיל 24 הרמתי הופעה עם רקדנים ונגנים שניגנו את המוזיקה שלי. זה שילוב בין מקצבים ספרדיים וים תיכוניים לעיבודים קלאסיים והרבה גרוב".
קורונה? טניה: "זו הייתה תקופה שכמובן היו פחות הופעות, וגם ילדתי אז זה היה יותר מסובך אבל עכשיו אני חוזרת, ויש כבר כמה מופעים שרצים ואני גם חוזרת לחו"ל להופיע. בארץ אני מגיעה לכל חור כי אני אוהבת את זה. ברמה של תשוקה".
עודד? "יש לי עבודה לבוקר ועבודה ללילה. בבוקר אני מנהל מוצר בהייטק. אני עובד בפלטפורמה שעוזרת לעצמאים לנהל את העסקים שלהם. לפני זה עבדתי 12 שנים באיביי עד שמיציתי והחלטתי לעזוב הכל, לעשות קאט ולהיות צלם".
צלם? עודד: "בתור ילד אבא שלי היה חובב צילום שצילם בעיקר משפחה ופרחים וזה נדבק גם אצלי. עשיתי את זה בצורה מסוימת, ואז עם הכניסה של אינסטגרם חזרתי שוב לצלם. אחרי 12 שנה בהייטק התחשק לי להפוך את התחביב למקצוע. קניתי ציוד ויצאתי לשטח. זה היה פשוט לעשות אבל להתפרנס זה כבר סיפור אחר אבל היו לי את החסכונות שהחזיקו אותי תקופה מסוימת. התחלתי בלצלם הפגנות כל מוצ"ש, שם השתפשפתי. אנשים התלהבו והיו אפילו כמה פרסומים בעיתונות ואז התחלתי גם לצלם הופעות. רציתי לצלם פלמנקו כי המשפחה שלי יוצאי ספרד. ככה הכרתי את טניה".
פלמנקו? טניה: "הוא כתב לי בפייסבוק שהוא רוצה לבוא לצלם אז אמרתי לו שיבוא מוקדם לצלם גם את הבאלנס בשקיעה. הוא נכנס בדיוק כשהיה איזה קטע שלא הסתדר ושמע אותי צועקת". עודד: "אני זוכר בעיקר שהיה לנו שם רגע שהיינו רק אני והיא בחדר אמנים כי כל הלהקה כבר עלתה לבמה, וצילמתי אותה". טניה: "התלהבתי מהצמידים האפריקאים שלו כי הוא בדיוק חזר מאפריקה, ואחרי ההופעה הוא עזר עם כל הציוד להעמיס, ואף אחד לא עושה את זה". עודד: "ברור. התחשק לי להיות בסביבה. מאז אנחנו יחד".
פרנסה? עודד :"קשה להתפרנס מצילום, בטח אם אתה לא בעניין של לצלם בר מצוות וחתונות. אז החלטתי לחזור להייטק ולקחת עבודות צילום שאני אוהב". טניה: "אני מתפרנסת ממוזיקה. נקודה. המוזיקה שלי לא נועדה להישאר בין 4 קירות ואני רוצה שיגיבו לה, יתרגשו ממנה וישמעו אותה. ואנשים מתרגשים".
מצב כלכלי? טניה: "אנחנו בסדר. הכסף לא מעסיק אותי, כי אחרת הייתי נשארת לעבוד בהפקות של אחרים ולהתפרנס מזה יפה". עודד: "למשל דירה עוד אין לנו ואני מקווה שנגיע לשם. אולי קודם כל נקנה דירה להשקעה".
הבילוי שלכם? עודד: "לעשות קליפים יחד. תראה, עם שני ילדים קטנים אתה לא יוצא לבלות. הבילוי הוא פה יחד על הספה, עם בירה וטלוויזיה".
חופשה? עודד: "אין לנו את הקונספט הזה של לצאת לחופשה בטן גב. אנחנו בחו"ל עם הופעות ואז יוצאים ומפרקים את העיר".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
