אחרי שבשבוע שעבר עלה הדולר ב-2.3% מול השקל לרמה של 3.75 שקלים, וגם האירו עבר את רף ה-4 שקלים, היום חל תיקון מסוים בכיוון ההפוך כאשר הדולר נסחר סביב 3.7 שקלים והאירו סביב 3.97 שקלים.
ברקע, נגיד בנק ישראל התבטא היום בנושא ואמר כי "בצל השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט, חלקה של ישראל מתוך כלל גיוסי ההון לסקטור ההייטק בעולם חווה ירידה משמעותית בחודשים האחרונים, שהיא חדה יותר מאשר בשאר העולם, ונוצר 'פיחות עודף' של השקל בכ-10%, לו יש השפעה ניכרת על הכלכלה ועל האינפלציה - על כל אחוז פיחות צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז".
הנגיד הוסיף ואמר כי "אזכיר כי בהחלטת הריבית האחרונה ציינה הועדה המוניטרית כי הריבית נמצאת בסביבה מרסנת, כזו ההולמת את התמתנות האינפלציה במהלך השנה הקרובה. זאת, כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים בפעילות ובסביבת האינפלציה. מאז חווינו פיחות נוסף של כשניים עד שלושה אחוזים. ככל שמגמה זו תימשך, ייתכן ותידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר", בכוונתו להמשך העלאות הריבית.
דברים אלו של הנגיד תואמים את דבריו בריאיון המיוחד ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, שנערך זמן קצר לאחר ההכרזה על העלאת ריבית נוספת בשבוע שעבר. במסגרת הריאיון, אמר הנגיד כי אינו פוסל העלאת ריבית נוספת, וטען כי "אם לא היינו נוקטים בצעדים הללו היינו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו אנשים כותבים חוזים בדולרים. מנענו אינפלציה דו-ספרתית"
יש לציין כי אם מסתכלים על שער המטבע האמריקני בארבעת החודשים האחרונים, מאז הכריזה הממשלה על המהפכה המשפטית, רואים זינוק של כמעט 12%, אז היה הדולר בשפל של 3.36 שקלים. ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית וחבר בפורום הכלכלנים, הסביר השבוע ב"כסף חדש" כי "יש תופעה מעניינת ובמסגרתה בזמנים רגילים, שער הדולר לרוב משקף באופן מוחלט את מה שקורה בשוק המניות האמריקני. לכן, כאשר רואים חריגה מהדפוס המאוד הדוק הזה אז אפשר לשייך אותה ברמה יחסית גבוהה של ודאות לאירועים כמו המהפכה (המשטרית) והכרזות כמו זו של הרמטכ"ל לגבי איראן".
לטענתו, "אני יכול לומר ברמה די גבוהה של ודאות שמאז תחילת חודש פברואר יש לנו פיחות עודף של השקל שאי-אפשר להסביר אותו על ידי המהלכים הרגילים של הבורסה אמריקנית. הנתונים לא יכולים להגיד לנו שזה בשל ההפיכה המשטרית, אבל קשה לחשוב על תופעה אחרת שגרמה לדבר הזה".
עוד טען ד"ר שפיצר, כי "בחודשים האחרונים ערך הנכסים הפיננסיים של משקי הבית הישראלים ירד בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים, והפרשנות שלי היא שזה 'מס רוטמן-לוין'. לגבי הפיחות בשקל עצמו, זה מתגלגל מהר מאוד לאינפלציה וההנחות הן שבטווח זמן של כמה חודשים, כל אחוז בפיחות בערך השקל יתגלגל בעשירית או בשתי עשיריות האחוז לעליות המחירים. כלומר, 11% מתגלגלים לעליית מחירים של 1%-2%.
"מנגד", הוסיף ד"ר שפיצר, "החוב של ממשלת ישראל נקוב בשקלים, וזה בעצם מפחית את ערך החוב וככה כולנו חיבים פחות. החדשות הרעות שבאות עם זה הן שרוב החוב הוא בידיים שלנו. יש כאן סוג של מיסוי של משקי הבית בידי הממשלה, אבל זה מיסוי שאף אחד לא רואה אותו - האג"חים שלנו שווים פחות וגם החוב של ממשלת ישראל שווה פחות. בטווח הקצר יש גם את ההשפעה על היצואנים שזה אמור להשפיע להם על הרווחים לטובה, אבל זו השפעה קצרת טווח שלא הייתי רוצה לייחס לה יותר מדי משמעות".
