שתי חברות סקנדינביות בלטו במיוחד במסחר בשבוע שעבר: מניית טרו-קולר (TrueCaller), אפליקציה שוודית לזיהוי שיחות, זינקה ב-35% בשבוע שעבר בנאסד"ק שטוקהולם, בעוד קהוט (!Kahoot) הנורווגית, המפתחת פלטפורמה ללמידה מבוססת משחקי טריוויה אונליין, זינקה ב-19% במסחר בבורסת לונדון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מה הוביל לזינוק של שתי החברות, איזו מניה של חברה ישראלית קפצה בלמעלה מ-300% ומי נפלה ב-30%? לקראת שבוע המסחר החדש שנפתח היום (ב') ברחבי העולם, ynet אסף עבורכם כמה מהמניות הבולטות בשבוע שעבר.
ברקע לזינוק החד של מניית טרו-קולר נרשם פרסום של דוחות כספיים חיוביים במיוחד, בהם החברה דיווחה בין היתר על הקטנה בהוצאות השיווק, תחרות מתונה בלבד בשוקי הליבה, פוטנציאל להרחבת נתח השוק בארה"ב ולצמיחה בפרסום אונליין בשווקים המתעוררים.
בנוסף, בצל גלי הפיטורים הנרחבים שנרשמים בקרב חברות הייטק מובילות רבות ברחבי העולם, טרו-קולר דיווחה על פוטנציאל לגיוס עובדים ברמה גבוהה שנפלטו מחברות מתחרות בתחום.
יחד עם זאת, על אף הזינוק החד במחיר המניה בשבוע שעבר, היא עדיין נסחרת במחיר נמוך בכ-42% מהשיא שרשמה בחודש דצמבר אשתקד.
בתוך כך, העלייה החדה של מניית קהוט מיוחסת לזינוק החד במספר המשתמשים המשלמים לפלטפורמה בשלוש השנים האחרונות, אשר הובילו אנליסטים רבים להמליץ על המניה.
אחת הסיבות לכך היא שיכולות החברה בתחום ההדרכה הארגונית והעברת חומרי לימוד, לצד בסיס הוצאות יציב ופוטנציאל צמיחה, ניכרים בהכנסות שלה. וזאת, על אף ההתמתנות של השפעות הקורונה, אשר הטיבו עם חברות מסוג זה.
החברה הישראלית שזינקה בלמעלה מ-320% בשבוע
חברה נוספת שבלטה במיוחד בשבוע שעבר הייתה פאגאיה (Pagaya). חברת הפינטק הישראלית שמפתחת פלטפורמה לניתוחי מידע לצורך מתן אשראי, החלה את דרכה בבורסה רק לפני כחודש וחצי, אז הונפקה באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי (SPAC) לפי שווי של ארבעה מיליארד דולר.
מאז, מניית החברה נחתכה בלמעלה מ-50% בתוך פחות משבועיים, אולם בשבוע שעבר זינקה ב-324% וכעת היא נסחרת סביב שווי שוק של 7.96 מיליארד דולר.
הסיבה המשוערת לזינוק החד היא שורט סקוויז (Short Squeeze), בדומה לכפי שקרה למניית גיימסטופ המפורסמת בתחילת השנה שעברה. שורט, או "מכירה בחסר", היא אסטרטגיה במהלכה אדם פרטי או גוף השקעות לוקח מניה בהשאלה מגוף כלשהו, מוכר אותה, מחכה שמחירה ירד ואז קונה אותה שוב ומחזיר לבעלים המקוריים, כאשר הוא מרוויח את ההפרש בין המחירים. כלומר, זה למעשה הימור על כך ששווי המניה צפוי לרדת.
אולם, כאשר הדבר לא קורה כמתוכנן והמניה אינה יורדת, פעמים רבות קרנות הון שביצעו את השורט מנסות להימנע מהפסדים נוספים ולרכוש במהירות את המניות בחזרה, מה שמסייע עוד יותר לעליית השווי שלה. למהלך הזה קוראים גם שורט סקוויז והסברה המובילה כאמור היא שפעולה כזו הובילה את מניית פאגאיה להרקיע שחקים במהירות שיא.
עוד בלטו במסחר בשבוע שעבר:
- סנאפ (Snap), מפתחת הרשת החברתית המובילה סנאפצ'ט, נפלה ב-39% ביום חמישי האחרון והשלימה ירידה שבועית כוללת של 27%. בכך, מאוקטובר אשתקד ירדה המניה בכ-86%. הסיבה לירידות האחרונות היא שהחברה החמיצה את תחזיות האנליסטים לרבעון השני של 2022, הן בשורת הרווח והן בהכנסות, ואף ציינה כי היא צופה האטה בגיוס עובדים. בין הסיבות לתוצאות החלשות, לפי החברה: סביבה כלכלית מאתגרת, התמתנות הביקוש, עדכון הפרוטוקול של אפל לגבי אפליקציות ב-iOS אשתקד והתחרות הגוברת מצד טיקטוק.
- מניות הרכבים החשמליים נופלות: ניו (Nio) ירדה ב-7%, פולסטאר (Polestar) ב-12%, שיאופנג (XPeng) ב-16% ולי אוטו (Li Auto) ב-11%. המשותף לכל החברות הללו הן שהן מתמקדות בשוק הרכב הסיני ולכן הן גם נפגעו במיוחד מדיווח על כך ש-41 ערים בסין הכריזו על סגר בצל עלייה נוספת במקרי הקורונה. במקביל, דיווח אחר טען כי מגבלות הקורונה פוגעות גם במרווח התנועה של משאיות המובילות חומרי גלם למפעלים.
הערה: ההשקעה בשוק ההון עלולה להיות מסוכנת ולהוביל להפסדים כלכליים קשים. אין לראות בכתבה זו המלצה או אי-המלצה בנוגע לכל אחת מהמניות המדוברות. הנתונים נכונים לסגירת המסחר בסוף השבוע האחרון ועשויים להשתנות. אין לבנקים וליועצי ההשקעות שום עניין אישי בנושא והסיקור אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל סוחר.
הכתבה נכתבה בסיוע שי צסלר, אנליסט שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים.