השקל מתחזק היום (ד') אחרי הירידה הגדולה שלו מול המטבעות המובילים בימים האחרונים: השער היציג של הדולר נקבע על 3.754 שקלים, ירידה של 0.4% לעומת השער היציג אתמול ולאחר שחצה אתמול במהלך המסחר אתמול את הרף של 3.77 כלפי מעלה. השער היציג של האירו נקבע על 4.097 שקלים, ירידה של 0.5%.
ההיחלשות המשמעותית של השקל החלה בסוף השבוע האחרון, והתחזקה בימים האחרונים, עד הבוקר, כך לפי שעה. ברקע: אתמול פורסמו נתוני האינפלציה שבישרו כי קצב האינפלציה השנתי נרגע אמנם באופן משמעותי, וירד ל-3.3% אחרי 4.2% בחודש שעבר, אולם התחזית היא שבחודש הבא האינפלציה תשוב לזנק לרמות של 4% או מעבר.
היום התפרסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השני בישראל, לפיהם הצמיחה הסתכמה ב-3% בלבד בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם וגם לעומת הרבעון המקביל ב-2022, וזאת אחרי צמיחה של 2.9% ברבעון הראשון.
בתוך כך, כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות הגדילו את הסיכויים לחידוש העלאות ריבית של בנק ישראל כבר בהחלטה הקרובה ב-4 בספטמבר, נוכח ההתחזקות הרבה של המטבעות הזרים מול השקל.
האנליסטים צופים שייתכן שהריבית תעלה בשל העלייה בשער הדולר, שכן כל מחירי חומרי הגלם והמוצרים המיובאים מתייקרים בשל הפיחות בשער השקל, ולכן האינפלציה עלולה לזנק במדד חודש אוגוסט. בנק ישראל, לדעת הכלכלנים, לא יוכל להישאר אדיש למצב הזה. העלאה נוספת של הריבית ברבע אחוז תעלה את הריבית במשק ל-5%, שתקפיץ את ריבית פריים ל-6.5%, ותקשה מאוד על ההחזרים של נוטלי המשכנתאות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מי מרוויח ומי מפסיד מהתחזקות הדולר?
המשמעות של העלייה בדולר מול השקל היא שהישראלים הנופשים כעת בחודש שיא החופשות בחו"ל משלמים עוד מאות ואף אלפי שקלים יותר בהוצאותיהם במדינות אירופה, בארה"ב ובארצות רבות אחרות, לעומת הקיץ שעבר.
לעומת זאת, היצואנים והתעשיינים דווקא שבעי רצון מעלייה ברווחיהם בשל התחזקות הדולר, האירו והמטבעות הזרים האחרים מול השקל, שנחשב בחודשים האחרונים לאחד המטבעות החלשים ביותר בעולם ופוחת אף מול הלירה הלבנונית והדינר הירדני. היחלשות השקל נובעת, כדברי בכירי בנק ישראל, מהשפעת הליכי חקיקת הרפורמה המשפטית, ולפחות כ-10% ממנה נובע רק בגינה.
נגיד בנק ישראל יתערב?
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, קרא לנגיד להתערב מידית בביקוש למטבע חוץ ולשחרר מרזרבות מיליארדי הדולרים שרכש הבנק: "העלייה של הדולר שכבר מתחיל להתקרב לכיוון ה-4 שקלים, מחייבת את נגיד בנק ישראל להתערב ומהר. כשהדולר גבוה, מתרחשת פגיעה ביבואנים, העלויות מתייקרות וכתוצאה מכך גם המוצרים עצמם ושוב האינפלציה תתפרץ. בנק ישראל רכש מיליארדי דולרים בשנים האחרונות כשהדולר היה נמוך ובאזור ה-3.2 שקלים וכעת עליו לשחרר את רזרבות הדולרים בשביל לעמוד בביקושים, ולעצור את העלייה של המטבע. זהו תפקידו של בנק מרכזי לאיזונים ובלמים של שוק מסוחרר, אסור לאפשר בתקופה כזו לספקולנטים או גופים מוסדיים אשר מאמינים בעליית הדולר בישראל לשם גזירת קופונים, על הנגיד לפעול כדי לייצב את שער הדולר במחיר של 3.5 שקלים מקסימום, אחרת הפגיעה במשק תהיה משמעותית מאוד".
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, הסביר ל-ynet כי "התנודות האחרונות בשוק המטח הן פחות תוצאה של האירועים המקומיים ויותר של המגמה הגלובאלית. הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב הולכות ונדחות לכיוון הרבעון השני של 2024 והתנודתיות בשוקי המניות תומכת גם היא בדולר שמתחזק מול רוב המטבעות בעולם. כמובן שגם הגורמים המקומיים לא ממש עוזרים לשקל וחוסר הודאות בגזרה הפוליטית מקשה על המשקיעים להחזיר כספים לישראל בהיקף גדול".
יוסי פרנק, מנכ"ל ובעלים של אנרג'י פייננס לניהול סיכונים פיננסיים, אמר ל-ynet כי בסך הכל אנחנו רואים במסחר התגברות של פעילות חברות הייטק לנוכח התאוששות הגיוסים. חברות אלו ממירות דולרים ומגינות על עצמן מפני התחזקות השקל בהמשך. כנ״ל היצוא הבטחוני ששובר בשנת 2023 את כל השיאים. מצד שני אנו רואים שהגופים המוסדיים, באופן תמוה לחלוטין ממשיכים להגדיל את חשיפת ציבור החוסכים למטבע. האם הם מהמרים על הצלחת הרפורמה? אליהם מצטרפים כמובן השחקנים הזרים. הם לא שחקנים במגרש הפוליטי. הם מנצלים כרגע את הכאוס שנוצר ואת התרדמת בבנק ישראל ורוכבים על גל הפיחות. מי שכרגיל ישלם מחיר כבד על ההימור הזה הם ציבור החוסכים".
פורסם לראשונה: 10:38, 16.08.23
