מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת אורני-אופיר, צורן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: צח (57), עידית (54) והכלבה מילקי.
מחוץ לתמונה: שיר (30), שקד (27), שחף (21), יערה (19 וחצי).
אורני-אופיר? עידית: "כשהתחתנתי לקחתי את שם המשפחה שלו, אורני, אבל ביום הנישואים ה-25 שלנו הוא החליט שהוא רוצה לקבל גם את שם המשפחה שלי, אז הוספנו. ועכשיו שנינו אורני-אופיר".
הבית? בית פרטי, כ-200 מ"ר. עידית: "אנחנו כאן מראשית היישוב ב-1994. הבית היה מאוד קטן, 65 מ"ר, והגדלנו אותו עם הגדלת המשפחה". צח: "הוא עלה לנו 100 אלף דולר. היום בתים כאלה נמכרים פה ב-5-4.5 מיליון שקל".
צורן? צח: "זה יישוב קהילתי, אחד משבעת היישובים שהקים אריאל שרון באיזור כדי לעבות את ההתיישבות היהודית בתוך הקו הירוק. קלנסווה ממש מולנו, מעבר לשדות. זה יישוב מדהים וקהילה שכיף להיות חלק ממנה". עידית: "יש פה המון עזרה הדדית. אני למשל חלק מ'סירי לידה' - אנחנו מבשלות עבור נשים שיולדות. יזמתי פרויקט של החלפת עציצים: אמא שלי נפטרה לפני שנתיים והיא מאוד אהבה צמחים. החלטתי להנציח אותה על ידי זה שהצבתי ארונית מחוץ לבית והצעתי בה צמחים למי שרוצה לקחת ולתת. זה תפס בצורה מדהימה והגיעו אליי מכל הארץ. השבוע קיבלתי משלוח של צמחים מבאר-שבע. הארונית עומדת שנה וחצי והוחלפו בה כבר 1,500 צמחים ועציצים".
מה אתם עושים? צח: "יש לי חברה לייצור מערכות שקילה אלקטרוניות, בעיקר למשאיות. אבא שלי היה מהנדס מכונות ועסק בענף, ואני למדתי ממנו והקמתי את החברה. התחלתי כטכנאי שמתקן משקלים, וצמחתי לחברה הכי גדולה בתחום בארץ. אנחנו בונים משקל שמשאית עולה עליו ואתה יכול לדעת כמה מלט, ברזל או בטון יש עליה. אני פרוס על המון מגזרים, ויש המון משקלים שלנו שמושכרים במקומות שונים. כל המסחר נעשה במשאיות, ואני יכול לדעת אם יש עבודה במדינה או שחלש לפי כמות השקילות והסחורות. עכשיו למשל יש מלא עבודה, ואני לא רואה שום סימנים למיתון. זה תחום שלא תמיד מבינים את החשיבות שלו, כי מי שלא שוקל – גונבים אותו".
עידית: "אני עובדת עם צח בחברה ועוסקת בגבייה וחשבונות. חוץ מזה אני יועצת משפחתית ומדריכת הורים. אני מלווה הורים וזוגות ליווי רגשי בכל מה שקשור להריון ולידה, עם דגש על הורים לפגים, כי הילדים שלי כולם נולדו מוקדם מהרגיל".
גונבים? צח: "בענף הבנייה יש מלא קומבינות, וגונבים אותך בכמות החומרים שאתה מקבל. אם אתה שם מתקן שקילה בכניסה לאתר הבנייה - יגנבו אצל מישהו אחר. אבל זה לא רק בבנייה. למשל, טחנות קמח שמות מכלים שלהן במאפיות. זה כמויות גדולות, וזה כבר לא בשקים אלא סילו של קמח. כשיש לך שקים, אתה סופר את השקים, אבל אם אין לך משקל ברגליים של הסילו - אין לך מושג כמה אתה מקבל. היום גם הכל מחובר לאפליקציה, ואתה יודע בדיוק כמה יש לך ומקבל התראה שהכמות יורדת וצריך להזמין עוד. עכשיו מכרתי משקל לחברה גדולה שגנבו אותם בעשרות טונות של גז. הם שילמו מיליונים אקסטרה בלי לדעת. עד שהם התחילו לחשוד ושמו את המשקל".
מינוס? צח: "כל מי שעצמאי יש לו מצב רוח תזרימי – כשהתזרים נמוך, אל תדבר איתי על כלום. היום מצבנו טוב אבל היו שנים קשות. היו לי שותפים שהגענו לבית משפט. הם ניסו לנשל אותי מהעסק ו-14 שנה היינו בבתי משפט, עד שהם ברחו מהארץ וזה נגמר. במהלך המשפט היו עיקולים וזו הייתה תקופה לא פשוטה". עידית: "לא נסענו לחו"ל, הצטמצמנו, והצלחנו לגדול מזה". צח: "למרות כל המלחמות האלה גם למדתי לנגן גיטרה וגם לרקוד".
לרקוד? צח: "אני רקדן מקצועי ומופיע באירועים בריקודי בטן. לפני כמה שנים היינו בחתונה והיו רקדניות שרקדו ריקודי בטן. ניסיתי לחקות אותן ולא הצלחתי. זה הטריף אותי. היה בצורן חוג לריקודי בטן וביקשתי להצטרף. חשבו בהתחלה שאני צוחק, אבל מאז אני רוקד. זה שחרור שאי-אפשר להסביר. כיף לי גם שזה משמח אחרים".
איך את קיבלת את זה? עידית: "היה לי בהתחלה מאוד קשה, אני מודה. לצח אין את הרכיב הזה של מה יגידו עליי. ולי היה קשה כי אנשים מחייכים אבל מרימים גבה ומתחילות השאלות ההזויות. מה הוא שותה, או מעשן, ושיא השיאים – אם אני בטוחה שהילדים הם ממנו כי ברור שאם הוא רוקד הוא גיי. הייתי מאוד מובכת. לקח לי הרבה זמן להתרגל ולזרום עם זה. היום אני מאוד נהנית מזה ומעריצה אותו על היכולת לעשות מה שהוא אוהב". צח: "לא אכפת לי מה אומרים. לפני שנתיים הייתי מגיע כל שישי בבוקר לבית לוינשטיין עם רמקול, קושר צעיף על האגן ורוקד בכניסה, וכולם היו מאושרים. הייתה תקופה שהייתי הולך עם גלבייה לכל מקום. רעננה, בית קפה, עם גלבייה".
חופשה אחרונה? עידית: "בדיוק חזרנו מטיול סנפלינג ביוון. יצאנו עם קבוצה. עולים להרים ויורדים את מפלי המים בסנפלינג. היה מטורף. זה היה טיול האקסטרים הראשון שלנו וכבר התחלנו לחשוב על הבא".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
