גל של התייקרויות ברשתות השיווק, והציבור שותק. למעט מחאה קלה שהתרוממה ודעכה נגד אסם ברשתות החברתיות, כשזאת הודיעה לפני כחודש על העלאות מחירים, אין כרגע שום מחאת צרכנים באופק. צרכנים ביקשו אמנם להחרים את שופרסל כשהתגלה שהיא מכרה אונליין לציבור החרדי בזול יותר, אבל גם המחאה הזאת לא פגעה ברשת המובילה, שכמו כל הרשתות, מאשרת העלאות מחירים שהולכות ומתרבות בימים אלה.
רוב ספקי המזון ומוצרי הצריכה בסופרים העלו ויעלו מחירים החל מפברואר, והם עושים זאת כי אנחנו מאפשרים להם למכור ביוקר. "כל עוד הציבור מתמרמר בשקט וממשיך לקנות גם כשמתייקר, למה שלא יעלו מחירים?", אמר לנו אחד הקמעונאים. "אני לא יכול להגיד לאסם לא. אני יכול לשמור מלאים, לקנות יותר במחיר הקודם ולבלום לזמן מה את ההתייקרויות, זהו. הציבור יכול להתנהג אחרת, אבל הציבור רדום. חלק מהרשתות גם שמחות לעליות המחירים כי כולם רוצים להרוויח כמו ב-2020". קמעונאי נוסף אמר: "הצרכן הולך לפסטה אסם ולברילה בלי לחשוב. רואה פסטה זולה יותר ולא קונה. צריך לעשות פה חינוך צרכנים מחדש מהיסוד".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
תמונה מתוך סניף שופרסל
תמונה מתוך סניף שופרסל
המחירים ממשיכים לעלות
(צילום: חיים הורנשטיין)
ב-2011 מחאת צרכנים גרמה למחירי גבינת הקוטג' לצנוח ולקפוא למשך שנים. האם ב-2022 צרכני ישראל יפסיקו לגלות אדישות להעלאות המחירים? ברשתות השיווק טוענים שאמנם התייקרו עלויות השילוח וחומרי גלם כמו שמן, חיטה ותירס, אבל השקט של הצרכנים הוא זה שבעיקר מאפשר לעוד ועוד חברות להציג מחירונים חדשים שמגלמים התייקרויות של עשרות אחוזים.

"הציבור מתעסק באומיקרון"

"הקורונה היוותה עבורם פרצה וכולם מעלים מחירים, יש אמנם התייקרויות בשילוח ובמחירי חומרי הגלם אבל זה לא חדש. הספקים חיפשו תירוץ ומצאו אותו", אמר לנו אחד הקמעונאים. "ההתייקרויות של אסם עוד לא נכנסו לתוקף, אבל אני לא רואה שום שינוי בקניות. מדי פעם אני רואה בפייסבוק ובאינסטגרם מישהו מעלה משהו וקורא לא לקנות אסם, אבל גם שם זה חלש. הציבור מתעסק באומיקרון. ברגע שהילדים שלך בבית בבידודים, אתה לא חושב על להחרים את אסם".
אז מי לדעתך יכול לבלום את עליות המחירים אם הצרכנים לא יתעוררו? "השחקנים הגדולים - שופרסל, רמי לוי, יוחננוף ויינות ביתן - יצטרכו לתת את הטון. כי הרשתות האלה מכתיבות לאן השוק ילך. אם שופרסל ורמי לוי יבלמו את ההתייקרויות - תהיה בלימה. אם לא יצליחו, ייתכן שהמהלך יתקדם".
עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99 - הלובי הציבורי, אמרה ל-ynet: "הגיע הזמן שהצרכנים יצביעו עם הארנק ויענישו את היבואנים. כשהעלו את מחיר הקוטג' ל-8 שקלים ב-2011 - הציבור התפוצץ. איפה הוא עכשיו? הציבור צריך אקטיבית לא לקנות מותגים שהתייקרו ולהשמיע קול זעקה נגד הממשלה ולא רק לבכות ברשתות החברתיות". על הסיבה לעליות המחירים אמרה דויטש: "זה לא רק התייקרויות בעולם, אלא גם הזדמנות שנוצרה. דיפלומט רמזה במאי שהיא רוצה להעלות מחירים, ואז נחקרה על ידי רשות התחרות בספטמבר. בנובמבר החברה הצהירה שהיא לא תעלה מחירים בשלב זה. מה השתנה שלשום ב-22:00 בלילה שדיפלומט שולחת הודעה על העלאות מחירים? היא פשוט ראתה שאסם מעלה מחירים בפברואר ועשתה גם".
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות: "יש פה מגפת העלאת מחירים. חברה אחרת מעודדת את השנייה, הדבקה. מנצלים את את הקורונה כדי לייקר מוצרים. כדאי להפסיק לקנות מוצרי חברות שהעלו מחירים בצורה בלתי מידתית, ככל שניתן".

מי העלה מחירים?

רוב חברות המזון הגדולות והבינוניות החליטו לייקר את המוצרים: סנו, שסטוביץ, אסם וכעת גם דיפלומט, גורי ויצרניות סוכרזית ושמרית. ריסטרטו ייקרה את מוצרי מוטי, וגם השימורים של חברת תומר ושל ויליפוד התייקרו. דין שיווק שלחה בקשה להעלאת מחירים, וכך גם סנט מוריץ. החברה המרכזית למשקאות ייקרה את משקאות האלכוהול שלה, וכל המשקאות המסוכרים התייקרו בעקבות מס הסוכר. מחיר החלב הגולמי עלה ועלול להוביל לעליית מחירים במוצרי חלב מפוקחים, וגם כלים חד-פעמיים התייקרו מאוד בעקבות מהלך של המדינה ("מס הכלים החד-פעמיים"), שמקווה להוריד את צריכתם בעקבות העלאת המס.
היחידות שלא העלו מחירים מבין חברות המזון הגדולות הן תנובה, שככל הנראה תתאפק; שטראוס, שהכיסים שלה עמוקים, והודיעה שלא תעלה מחירים; ויוניליוור, שכבר יצאה במהלך הקטנת אריזות ב-2021, שמשמעותו בפועל העלאת מחירים, וכרגע מגיבה בשתיקה על גל העליות בשוק המזון. גם חברות כמו נטו וזוגלובק לא מעלות מחירים בינתיים, למרות עליית מחירי השילוח בעולם (נטו היא יבואנית) והתייקרות בשר ההודו (ממנו זוגלובק מכינה פסטרמות). השקל החזק לא מגן על צרכני ישראל, וגם לא המכירות היפות של רשתות השיווק והחברות שהודיעו על העלאות מחירים. מכירות סנו למשל נשחקו ב-2% ברבעון האחרון והרווחיות הגולמית שלה נשחקה ל-36.5% לעומת 38.2% ברבעון המקביל, אבל החברה חילקה דיבידנד של 43 מיליון שקל, ואסור לשכוח שהיא הייתה אחת מהחברות שעשו קופה בקורונה בזכות מכירות האלכוג'ל.