השופטת דר להב מבית משפט השלום בראשון לציון קיבלה לאחרונה בקשה של נאמן רוסי להעניק לו סמכויות בנוגע לנכסיו של פושט רגל שהעתיק את מקום מגוריו לישראל.
בבקשה שהגיש הנאמן הרוסי באמצעות עו"ד פז יצחקי וינברגר צוין שביולי 2020 הכריז בית המשפט לבוררות של הפדרציה הרוסית במחוז רוסטוב על החייב כפושט רגל לבקשת אחד מנושיו. לדברי הנאמן, היקף חובות החייב עומד על כ-4.5 מיליון דולר. הוא ציין כי במסגרת הליך חדלות הפירעון המתנהל ברוסיה בוטלו כמה פעולות שבמסגרתן ניסה החייב להבריח נכסים לטובת בני משפחתו הקרובה.
הנאמן ציין שהחייב העתיק את מקום מגוריו לישראל, שמשמשת עבורו "עיר מקלט" לשם התחמקות מתשלום חובות והברחת נכסים מנושיו. הוא הציג דו"ח חקירה שלפיו החייב גר בארץ ברמת חיים גבוהה, פעיל בכמה חברות ומנהל יחד עם אשתו חשבונות בנק שונים. כל אלה לטענתו מצדיקים התחקות אחר פעולות ונכסי החייב בישראל, כשמטרת הבקשה היא לסייע לו לתפוס ולממש את נכסי החייב לטובת הנושים. עוד צוין בבקשה כי כל זיקותיו הכלכליות של החייב הן בפדרציה הרוסית ואין לו נושים בישראל.
החייב, שיוצג על ידי עו"ד אריאל רומן כצמן, הגיש התנגדות לאכיפת פסק החוץ. הוא ציין בין היתר שבהתאם להחלטת בית המשפט הזר שבה הוכרז כפושט רגל, חובו עומד על סך של 978,876 רובל (כ-54,888 שקל) בלבד. לשיטתו, מדובר בסתירה מהותית המעידה על חוסר תום לב מצד הנאמן. הוא הוסיף כי אין לו נכסים בישראל.
הנאמן השיב כי אמנם החוב נשוא הבקשה הראשונית להכרזת החייב כפושט רגל היה נמוך יותר, אך בשלב שלאחר הגשת תביעות חוב מטעם נושיו האמירו החובות לסכום הנקוב בבקשה.
השופטת דר להב קבעה שמתקיימים התנאים שנקבעו בחוק חדלות פירעון להכרה בהליך חדלות הפירעון המתנהל ברוסיה כ"הליך זר". היא קיבלה את הסבר הנאמן לכך שההחלטה על פתיחת ההליך הזר מבוססת על חוב נמוך יותר מהחוב שנטען על ידו בבקשת ההכרה.
היא הוסיפה כי אין לערוך מעין "הרמת מסך" המתבוננת מבעד להליך חדלות הפירעון הזר כדי לנסות ולהתחקות אחר זהות הנושים שייזמו אותו, ואחר צדקתו. הודגש שגובה החובות המאושרים בהליך הזר אינו רלוונטי ביחס לשאלה האם יש להכיר בו בהתאם לחוק חדלות פירעון. היא הבהירה שקיומם של נכסים בישראל אינו תנאי לעצם ההכרה בהליך הזר.
בסיכומו של דבר נעתרה השופטת לבקשה והכירה בהליך חדלות הפירעון הרוסי כ"הליך זר עיקרי" בהתאם לחוק חדלות פירעון. כתוצאה מכך היא קבעה שיש מקום למתן הסעדים הקבועים בחוק ובין היתר השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת הליכים נגדו, והשהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבוד שלו.
השופטת הסמיכה את הנאמן הרוסי לנהל את נכסי החייב בישראל, ככל שיאותרו כאלה. היא הבהירה שהחייב לא יהיה רשאי לבצע פעולות מהותיות בנכסים, ולצורך כך יהיה עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. היא גם הורתה לחייב להתייצב על פי דרישה לחקירת המבקש ולמסור לו כל מידע או מסמך רלוונטיים שיידרשו ממנו. במקביל הוארך צו עיכוב היציאה מהארץ שתלוי ועומד נגדו.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד פז יצחקי וינברגר
• ב"כ המשיב: עו"ד אריאל רומן כצמן
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
