עסק מרוויח הוא ברכה. לבעליו, לעובדים ולרוב גם לצרכנים. אולם, כלכלנים כבר אמרו בעבר לא פעם - כאשר בבנקים צוהלים בעת שגורפים בהם רווחי ענק, יש גם מי שממש לא משתתפים בחגיגות: הלקוחות. הסיבה: רווחי העתק באים במקרה הזה ישירות על חשבונם ומכיסם.
הנתונים שפורסמו היום (ב') על רווחי הבנקים ברביע הראשון של השנה פשוט מדהימים, לא פחות. בתקופת מלחמה, כאשר רבים בעולם העסקי נרתמים לסייע למאמץ המלחמתי ובעיקר לאזרחי המדינה - הבנקים ממשיכים לגרוף רווחים על גב לקוחותיהם. עובדה - בו בזמן שרבים מאזרחי ישראל נאנקים תחת גל התייקרויות ובעת מלחמה, הבנקים חוגגים במסיבת רווחים מדהימה:
1 צפייה בגלריה
בנק, אילוסטרציה
בנק, אילוסטרציה
בנק, אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בנק הפועלים, אחד משני הבנקים הגדולים בישראל, מדווח בעצמו כי מדובר ב"דוחות חזקים לרבעון הראשון של שנת 2024". המדובר ברווח נקי מדהים של כמעט שני מיליארד שקלים (1.9 למבקשים דיוק) בשלושה חודשים בלבד. התשואה להון היא 14.6%. אגב, גם ברבעון הקודם, הראשון בעת מלחמת אוקטובר, הרוויח הבנק כבר 1.8 מיליארד שקלים.
והכי מרגיז: הבנק ממשיך בענייניו כרגיל ויחלק 40% דיבידנד לבעלי המניות. אפילו לא אחוז אחד פחות מהמקסימום שמתיר בנק ישראל, ועל אף שהמפקח על הבנקים ביקש בשבוע שעבר להסתפק גם הפעם בחלוקת דיבידנד "שמרנית לאור המצב". אולי במקום ניתן היה להשתמש בכספים כדי לסייע לחיילים, למפונים או לאזרחים שמתקשים לסגור את החודש.
כך הציג היום גם בנק דיסקונט, השלישי בגודלו בישראל, רווח נקי של 1.05 מיליארד שקל וגם כן תשואה להון של 14.6%. כן, והבנק יחלק גם דיבידנד של 30% לבעלי המניות. בעצם, למה לא, אם הוא יכול?
אפילו בנק יהב, בנק קטן יחסית, שלרוב מיטיב בעמלות עם לקוחותיו, יצא גם הוא ברווח שכל בית עסק בענף כלשהו היה מתהדר בו ברבעון אחד: 91.6 מיליון שקל, שהם תשואה דו ספרתית של 14.3% ועלייה של כשני מיליארד שקל במאזן הבנק.
ועידת האנשים של המדינה 2024 - בדרך לצאת מהמשבר?
(צילום: סנטרל הפקות)

הריבית על הפיקדונות יורדת ועל המינוס נשארת גבוהה

שלא תהיה טעות. אף אחד לא מתנגד לכך שהבנקים ירוויחו כסף, ואפילו הרבה כסף. הבעיה מתחילה כשהרווחים הגדולים במיוחד מגיעים על רקע חוסר ההתחשבות בלקוחות המסורים.
הדוגמא שממש זועקת לשמיים בימי המלחמה ועולה שוב ושוב מאז החל רצף העלאות הריבית היא הפער העצום, שהולך וגדל בין הריבית שגובים הבנקים על הלוואות לבין אלה שהם משלמים על פיקדונות שקליים.
בשבועות האחרונים בדקנו את האחוזים שמציעים הבנקים על פיקדונות ליום, לשבוע, לחודש ולשנה. למרות שבנק ישראל לא הפחית את הריבית הבסיסית במשק אלא פעם אחת, באחד בינואר השנה, מ-4.75% ל-4.5%, הבנקים ללא שום סיבה נראית לעין מורידים עוד ועוד את אחוזי הריבית שהם מוכנים לשלם על הפיקדונות. זאת, כאשר הסיכויים שהריבית תופחת בשבוע הבא על יד בנק ישראל נמוכים עד מאוד, נוכח העלייה המחודשת באינפלציה.
כך בוטלו תוכניות של ריבית עולה מדי רבעון בכמה מהבנקים. בבנקים אחדים הופחתו השיעורים שעלו בתוכניות הללו מדי רבעון ונעו בין 4% ל-5% לעלייה מדורגת של 3%-4%. בו בזמן שעל אוברדרפט גובים הבנקים ריביות גבוהות במיוחד, שיכולים להגיע גם לסביבות 10%, על פיקדון יומי מוכנים רובם לשלם ריבית מגוחכת ממש של 0.7% או 0.8%, לפני מס.
אמנם לפי דרישת בנק ישראל נאלצו הבנקים ללכת לקראת נוטלי המשכנתאות ולדחות להם תשלומים מבלי לקנוס אותם בריבית, אולם גם התוכניות הללו, אחרי יותר משבעה חודשי מלחמה, כבר ברוב הבנקים מאחורינו, כאילו שהמלחמה נגמרה.
על חוסר ההתחשבות אנחנו שומעים כמעט מדי יום מתלונות של אזרחים שמגיעות למערכת ynet. דוגמא אחת: "אני 80 ימים במילואים. התחננתי שהבנק יכבד צ'קים שנתתי לפני המלחמה. אולם, בגלל מינוס של כמה אלפי שקלים, כיוון שהעסק שלי לא עובד, הבנק החזיר את הצ'קים ואיים גם בהגבלת החשבון", סיפר לנו איש מילואים בן 40.
ומעל לכל אלה תמוה למדי שבימים הקשים האלה בנק ישראל מתיר לבנקים לשלם דיבידנד גבוה של עד 40%. בדקנו היום אם אכן זה המצב ובבנק ישראל אישרו את ההיתר, רק ציינו שנאסר על הבנקים לחלק עכשיו דיבידנד נוסף על השנה שחלפה. באמת "גזירה" חמורה.
לכן, אל נא יתפלאו קברניטי הבנקים בישראל אם שוב יתכנסו חברי ועדת הכספים של הכנסת כבר בקרוב ויבקשו לחוקק חוקים, ממש לא רצויים, נגד הבנקים, כפי שניסו כבר בעבר.
נכון, בנק ישראל, באישור עם שינוי מסוים, גזר על הבנקים לשלם 2.5 מיליארד שדקלים תוספת מס לרגל המלחמה, אולם נראה שהמשך ההתנהלות הנוכחית שלהם תוביל בקרוב לצעדים נוספים.
רצוי לכן שמנהלי הבנקים, שחלקם מתחלפים בימים האלה, יתעשתו ויבינו בעצמם, כי ללכת לקראת הלקוחות, למשל בריבית על הפיקדונות, זאת חובתם בתקופת מלחמה ומועקה כלכלית. מוטב שיעשו חושבים לפני שתנחת עליהם חקיקה של חברי כנסת פופוליסטיים, לקראת הבחירות הבאות שיתכן שאינן רחוקות עוד.