איך שגלגל מסתובב לו: בית משפט השלום בקריות דחה לאחרונה את חלקה הארי של תביעה שהגישו בני זוג נגד בעלי דירה שאותה רצו לקנות, ואף חתמו על זיכרון דברים, אך לבסוף המכירה לא יצאה לפועל. השופט בן ציון ברגר קיבל את גרסתו שלפיה דווקא הרוכשים הפוטנציאליים הם שהכשילו את העסקה.
התובעים הם זוג נשוי שהתגורר בשכירות בדירת שבבעלות הנתבע בקרית אתא. בדצמבר 2019 חתמו הצדדים על זיכרון דברים לצורך רכישת הנכס. נקבע בו בין היתר שהמוכר מתחייב למכור את הדירה לקונים, והם מתחייבים לקנות אותה. הרוכשים הצהירו שידוע להם שהדירה ללא טופס 4. הם התחייבו לשלם מקדמה ונקבע שהמוכר יפעל לקבלת טופס 4 בתוך שלושה חודשים.
בהתאם לזיכרון הדברים העבירו בני הזוג למוכר 60 אלף שקל כמקדמה על חשבון התמורה, והתקינו מעקה בנכס. במאי 2020 התקבל טופס 4, אולם כחצי שנה לאחר מכן הודיע להם המוכר על ביטול העסקה, מאחר שלטענתו הם לא עמדו בהתחייבותם ולא השלימו את המהלך אף שחלפו חודשים רבים.
בני הזוג הגישו תביעה שבה טענו כי בשל חוסר במסמכים כמו תשריט נלווה לשטר החכירה והסכם שיתוף, לא היה באפשרותם לקחת משכנתה עבור הדירה. לדבריהם, לאור זאת הסכימו הצדדים להאריך את זיכרון הדברים, אלא שבהמשך הודיע להם המוכר שברצונו להעלות באופן חד צדדי את מחיר הדירה והם לא הסכימו. לפיכך, הוא שלח להם הודעה על ביטול העסקה.
לדבריהם, מאחר שבעל הדירה לא השיב להם את המקדמה הוא הפר את זיכרון הדברים ויש לחייבו בתשלום של 10% מעלות הדירה. הם גם דרשו פיצוי על המעקה שהתקינו בדירה ועל עוגמת נפש.
מנגד טען בעל הדירה שבני הזוג לא עמדו בהתחייבותם לחתום על הסכם מכר עם קבלת טופס 4 לדירה. הוא ציין שהסתמך על מכירת הדירה לצורך כיסוי חובותיו השוטפים וההלוואות שנטל ולא יכול היה להמתין עוד עם המכירה.
עו"ד גל חייטנתי חדדואכן, השופט בן ציון ברגר דחה את רוב התביעה. הוא ציין שבני הזוג לא הביאו כל ראיה לכך שהתנהלות המוכר מנעה מהם לקבל מסמכים כאלה או אחרים, או שהיה להם קושי לקבל מסמכים. "מכלול הראיות והעדויות מצביעים על כך שהייתה זו דווקא התנהלות התובעים שהובילה לכך שבסופו של דבר במשך חודשים על חודשים לא נחתם הסכם מכר בין הצדדים", כתב.
בפסק הדין נקבע שהתובעים לא שיתפו פעולה עם בעל הדירה לצורך מכירתה. הם היו אמורים לקבל אישורים לצורך קבלת משכנתה, והתעכבו במשך תשעה חודשים ללא כל הסבר מניח את הדעת. התנהלות זו, צוין, מהווה חוסר תום לב בקיום משא ומתן.
לפיכך קבע השופט שלא בעל הדירה הפר את זיכרון הדברים אלא התובעים. עם זאת, לדבריו, לאחר שביטל את זיכרון הדברים, היה על המוכר להשיב להם את המקדמה ששילמו, אך הוא עשה זאת רק עם תחילת ההליך.
לפיכך, חויב בעל הדירה בתשלום ריבית על התקופה שמאז ביטול זיכרון הדברים ועד למועד שבו השיב את המקדמה בפועל. עוד נקבע שעליו להשיב לבני הזוג את עלות המעקה שהתקינו בדירה והחזר שכר טרחת עורך הדין ששכרו הצדדים, בסך כולל של 10,000 שקל, ולהשיב להם חצי מאגרת בית המשפט ששילמו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד גל חייט עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
