בזמן מלחמת חרבות ברזל: בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה לאחרונה עתירה של תושבת עזה שנולדה בארץ לקבל בחזרה את האזרחות ישראלית, שלטענתה נשללה ממנה שלא כדין כשהייתה תינוקת. השופט נמרוד פלקס קיבל את עמדת שר הפנים על שיהוי ניכר בהגשת העתירה.
העותרת נולדה בישראל ב-1985 לאם ישראלית ואב תושב הרצועה. ב-1986 עברה האם יחד עם הבת להתגורר בעזה ומאז המשפחה חיה שם. כשנה לאחר מכן אושרה בקשת האם לוויתור על אזרחותה הישראלית וזו בוטלה. בהתאם להוראות חוק האזרחות, עם ביטול אזרחות האם בוטלה אוטומטית גם אזרחותה של הבת.
כעבור 12 שנים הגיש דוד של העותרת, אח של האם, בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל עבור האם וילדיה – בהם העותרת. הבקשה נדחתה בהחלטת שר הפנים בשנת 1999 ואיש לא השיג עליה. לפני כשלוש שנים פנתה שוב העותרת בבקשה לבירור מעמדה בישראל, ובשנה שעברה ביקשה גם לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר – וסורבה בנימוק שהיא אינה אזרחית ישראל.
בהליך הנוכחי היא תבעה להכיר בה כאזרחית ישראל מכוח לידה לפי חוק האזרחות. היא טענה שאימה מעולם לא ויתרה בעצמה על האזרחות, וגם אם כן, היא לא הייתה מודעת לכך שוויתור מצדה מוביל לביטול האזרחות של בתה.
להוכחת הטענה היא הפנתה לכך שחתימת האם על מסמך הוויתור שכתוב בשפה הערבית נעשתה בטביעת אצבע ולא בכתב, כך שספק אם היא הבינה את הכתוב בו. בכל מקרה, נטען כי המסמך אינו מבהיר שוויתור האם על אזרחותה משמעותו ויתור על אזרחות ילדיה הקטינים.
בדצמבר 2023 החליט שר הפנים משה ארבל לדחות את הבקשה, ונגד החלטה זו הוגשה העתירה לבית המשפט. בתגובתו ביקש השר לדחות אותה על הסף בשל שיהוי, וכן לדחות את העתירה לגופה.
ואכן, השופט נמרוד פלקס דחה את העתירה על הסף לאור השיהוי הניכר בהגשתה. הוא ציין כי העותרת, כיום כבת 39, טוענת בעצם שביטול אזרחותה הישראלית נעשה בשעתו שלא כדין כך שהיא הייתה ונותרה כל השנים אזרחית ישראל. כלומר, היא מעלה טענות נגד החלטה שניתנה לפני כמעט ארבעה עשורים.
נקבע כי השיהוי הזה פוגע ביכולתו של שר הפנים לברר היום את טענותיה, ובפרט את הטענה בדבר ההסבר שניתן (או לא) לאימה, בכל הנוגע להשלכות הוויתור על האזרחות. כך או כך, השיהוי לא מאפשר לבחון כעת מה הייתה בוחרת האם לעשות אילו היה מוסבר לה שהיא למעשה מוותרת על האזרחות של הילדים.
בתוך כך קבע השופט כי בקשת הדוד להעניק לבני המשפחה אשרה לישיבת קבע בישראל בשנת 1999, מוכיחה כי לפחות מאז העותרת ומשפחתה היו מודעים לכך שאינם אזרחי המדינה. בשולי הדברים הוא ציין שהטענה שהאם כלל לא ויתרה על האזרחות, עומדת בסתירה לטענה שהיא לא הייתה מודעת להשלכות הוויתור לגבי בתה.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרת: א' בללי
• ב"כ שר הפנים: ע' משה
• עו"ד אופיר אפרתי עוסק במשפט מנהלי, אזרחויות ואשרות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
