הרב יעקב ישראל איפרגן, המכונה "הרנטגן", צבר יחד עם רעייתו הרבנית רוחמה נעמי איפרגן התחייבויות בסך של כ-41 מיליון שקל. מתוכן, החוב העיקרי הינו למס הכנסה, בסך כולל של כ-37.86 מיליון שקל.
הרב ורעייתו פנו לאחרונה לבית המשפט לאישור הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. המשמעות הינה כי לא מדובר בהליך חדלות פירעון, אלא בהצעה להסדר חוב שמציעים בני הזוג המסתמך על נכסיהם הכוללים החזקה בנכסי נדל"ן וזכויות בתאגידים בשווי המוערך בכ-17.56 מיליון שקל.
"הרנטגן" (58) מתגורר בנתיבות עם רעייתו הרבנית והם משתייכים לקהילה הדתית חרדית. הוא שירת בצבא בחיל השריון "שירות צבאי משמעותי", לפי הבקשה שהגיש לבית המשפט.
במסגרת הבקשה שהגיש הרב נטען כי "היחיד (הכוונה לרב איפרגן-ל.ד) הינו רב מכובד, צאצא לשושלת רבנים ידועה, המשמש כמנהיג רוחני בקהילה גדולה בנתיבות וגם לאלפי חסידים רבים ברחבי הארץ והעולם. היחיד מקדיש את כול חייו, מרצו וכוחו לעשייה למען הקהילה והציבור ולעזרה הדרכה וסיוע לחלשים, נזקקים ואנשים שנקלעים למצוקה. קצרה היריעה מלפרט את כל פועליו הרבים של היחיד למען הקהילה, אך בין הבולטים ביניהם: סיוע לחולים במציאת מזור לחולים במצבים קשים ובשל פועלו זה זכה לכינוי 'הרנטגן', ביקורי חולים, יעוץ לקהל מאמיניו, מתן ברכות לבאים בשערו, צדקה...ועוד ועוד", נטען.
עוד נטען במסגרת הבקשה כי את עבודת הקודש מבצע הרב בין היתר באמצעות שלוש עמותות. "מימון פעילות העמותות הנ"ל נתמכת על ידי משרד החינוך וקהל מאמיניו של היחיד שרואים את עבודת הקודש שזה מבצע כשליחות ותורמים מכספם לצורך מימון הפעילות". בנוסף נטען בבקשה כי עיסוקו של הרנטגן גוזל את כל מרצו וזמנו וכי הוא ורעייתו הקדישו ומקדישים את חייהם לפעילות ציבורית וחסד לסיוע למאות אלפי אנשים במדינת ישראל.
כלל הנכסים - למעט בית הכנסת
מהבקשה עולה כי נסיבות ההסתבכות של בני הזוג איפרגן נובעת לטענתם מפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2021. מדובר בפסק דין בו נקבע כי הכנסותיו של הרב ישראל איפרגן בסכום של כ-30 מיליון שקל חייבות במס.
אז קבע בית המשפט כי הוכח שמקור הכספים במאמיניו של איפרגן המקבלים ממנו ברכות, המזמינים אותו להיות נוכח באירועים ומקבלים ממנו ייעוץ. עוד נקבע כי אף שלא נמצא קשר בין תקבול לבין שירות כזה או אחר, הרי שהעברת כספים של מאמיניו של הרב, מתוך אמונה, מכוח נוהג מסורת וצורך לשמר את חצר הרב ואת פעילותו, מהווים את "משלח היד" של הרב איפרגן ומקור הכנסתו ועל כן כספים אלו חייבים במס. מנגד טען הרב כי כספים המתקבלים אצלו מועברים לעמותות חסד.
במסגרת הבקשה טוען הרב איפרגן בתצהיר שהגיש בנוגע לפסק הדין של המחוזי כי "שם הוכרעה המחלוקת בנינו (המערערים שם) לבין פקיד השומה, ונקבע כי הכנסותיי מתרומות ושל היחידה (הכוונה לרעייתו-ל.ד) כמנהלת בית משותף עמי) עולות לכדי עסק ומכאן כי חייבות במס, אולם סכומי השומה הוקטנו ביחס לאלה שנקבעו במקור על ידי פקיד השומה. לא ערערנו על פסק הדין. אין בפסק הדין כדי להטיל דופי או לפגוע בתום הלב שלנו אלא מחלוקת אזרחית באשר לסיווג חלק מהותי מכספי התרומות שניתנו לצורך מימון הפעילות כהכנסה חייבת...מצב הדברים הוא כי החוב למס הכנסה בעקבות פסק הדין עומד נכון לכתיבת שורות אלה על סך כולל של כ-37.86 מיליון שקל".
במסגרת הבקשה מפורטים נכסיו של הרב ורעייתו ששווים הכולל עומד כאמור על כ-17.56 מיליון שקל. ברשות התא המשפחתי נכסי מקרקעין ובהם: בית המגורים בנתיבות בשכונת בבא סאלי המוערך בכ-4 מיליון שקל, דירת מגורים בירושלים המוערכת בכ- 4.9 מיליון שקל (על הנכס רובצות משכנתאות שיתרתן עומדת על סך של כ-1.8 מיליון שקל), דירת מגורים בנתיבות המוערכת בכ-800 אלף שקל, בית כנסת בנתיבות שהתקבל בירושה מאביו של הרב ששווי הזכויות עומד שם על פי הערכה על כ-2.7 מיליון שקל, קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות שלרב יש מחצית מהזכויות בו ובית באזור. כמו כן לרב, על פי הבקשה, זכויות במניות בשתי חברות.
הצעת ההסדר של בני הזוג איפרגן לנושים היא להעמיד לטובת נושיהם את הנכסים הבאים אשר ימומשו על ידי מנהל ההסדר שימונה על ידי בית המשפט: דירת המגורים בירושלים, דירת המגורים בנתיבות, קרקע באזור, בית באזור וזכויות ואחזקות הרב בחברות השונות.
"את בית מגורי היחידים בנתיבות, והמקום בו מקבל היחיד את קהל מאמיניו, מבקשים היחידים לפדות באמצעות הלוואה שיגייסו בהתאם לשווי הבית...הלכה למעשה, היחידים (בני הזוג-ל.ד) מבקשים להעמיד לטובת הנושים את כלל נכסיהם למעט בית הכנסת. מדובר בבית כנסת שירש היחיד מאביו ביחד עם אחיו, אשר הסתלקו מחלק זה בעיזבון בתנאי שהיחיד יפעיל את בית הכנסת וימשיך את פעילותו ושליחותו של האב, הרב המנוח".
בני הזוג מציינים כי "למרבה הצער, אין בידי היחידים את סכום החוב, ועל כן, ככל שהסדר הנושים הנ"ל לא יאושר, לא יהיה מנוס מפניית היחידים להליך חדלות פירעון...אשר על כן, האלטרנטיבה המוצעת במסגרת הסדר נושים זה לפיה כלל נכסיהם של היחידים (למעט בית הכנסת) ימומשו בזמן קצר ומהיר והכסף יתקבל ללא דיחוי וללא צורך בניהול הליכים משפטיים ובקשות, מטיב עם הנושים שיפגשו עם כספם בתוך זמן קצר יחסית. לא למותר לציין כי הנושים העיקריים של היחידים הם רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי אזי, שהשיקול הציבורי בשימור בית הכנסת הפועל לרווחת הציבור, צריך לעמוד לנגד עיניהם", נטען בבקשה. כמו כן מבקשים בני הזוג עיכוב הליכים לצורך הגעה להסדר עם נושיהם.
