רוני לפידות: "בעתיד נראה פחות עורכי דין ורואי חשבון, ויותר מדריכי דיגיטל ומנהלי זהות דיגיטלית לאחר המוות"
"בשנים הקרובות נראה שינוי גדול בצורת ההעסקה", אומרת רוני לפידות, יועצת ואסטרטגית לניהול קריירות ומשאבי אנוש ועתידנית. "המגמה העתידית מדברת על עולם עבודה היברידי משולב. נראה יותר ויותר עובדים בשילוב של שכירים ועצמאים, ושילוב עבודה מהבית עם החוץ".
אילו מקצועות ייעלמו או יצטמצמו ואילו מקצועות יופיעו ויתחזקו?
"מכיוון שה־AI (הבינה המלאכותית) מתחילה לתפוס את קדמת הבמה, והטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, כבר עכשיו רואים מכונות שמחליפות את האדם, כמו שקורה בבנקים, תחנות דלק, קניות אונליין ואפילו מקצועות כמו עורכי דין, רואי חשבון ושוטרי תעבורה, שילכו ויצטמצמו. במקומם נראה מקצועות, כדוגמת מדריכי מציאות רבודה, ציידי כישרונות, כאלו שיאספו טאלנטים פר פרויקט. יהיו גם יותר מנהלי זהות דיגיטלית לאחר המוות, שינהלו את המידע שנשאר מאדם שנפטר, ויהיו יותר יועצים ירוקים, לאור העובדה שהעולם מתכלה ויש תנועות רבות שמעוררות לאיכות הסביבה. תפקיד נחשק בעולם העבודה החדש הוא אנליסט נתונים, כי בעולם רווי במידע, נדרש מישהו שיכול לנתח ולהוציא את השורה התחתונה אל מול צורך מסוים. נראה עתידנים, שיחקרו מגמות עתידיות בתחומים שונים, כדי שנוכל לחשב צעדים על סמך הבנות ומסקנות. יהיו הרבה מנהלי קהילות דיגיטליות ויותר ויותר מטפלים, יועצים ומאמנים. עבור האוכלוסייה המבוגרת נראה מורים, שידריכו טכנולוגית אנשים שיבקשו 'להיכנס לעניינים', וכן קבוצות תמיכה/ליווי אישי כדי להקל על החרדה ותחושת הבדידות בקרב אוכלוסייה זו".
אילו תכונות יחפשו בעובד החדש?
"יצירתיות, יוזמה, יכולת למידה עצמאית, קליטה מהירה, יכולת פתרון בעיות, יכולת עבודה עם אנשים, ועל־פי הפורום הכלכלי העולמי, תכונות נדרשות במיוחד הן אינטליגנציה רגשית וחוסן רגשי. מי שיחפש עבודה, יידרש לצאת מהקופסה, ולא לנהל את עצמו לפי אקסיומות חוסמות".
איך משלבים בין המצוי לרצוי?
"אלברט איינשטיין אמר: 'If the facts don't fit the theory, change the fact’. זה אומר לדעת לחבר בין צורך למציאות".
עו"ד נחום פינברג: "מעסיק יכול לבקש מעובד/ת לעזוב, אבל לא בגלל הגיל"
כיום הגיל שבו ניתן לפרוש מעבודה לגמלאות עומד על 67 לגברים ו־62 לנשים. גיל פרישת החובה, שזה הגיל שבו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש, זהה לנשים ולגברים ועומד על 67. גיל הזכאות ליציאה לפנסיה מוקדמת הוא 60. חשוב לציין, שבכפוף להסדרים הקבועים בחוק, בהסכמי עבודה קיבוציים או בהסכמים אישיים ניתן להמשיך לעבוד מעבר לגיל פרישה חובה, בכפוף לרצון העובד והפעלת שיקול דעת של המעסיק.
בישראל הפער בין גיל הפרישה לנשים ולגברים הוא כמעט הכי גדול בקרב מדינות ה־OECD. נכון לעכשיו הצעת החוק של האוצר היא להעלות את גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־65 במהלך שיימשך 11 שנה. בינתיים, עד שהחוק יאושר ויקוים במלואו, מדגיש עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, מספר נקודות חשובות:
"לדעת את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, שבין היתר, מזכה את העובד בכספי הפיצויים שנצברו בקופה גם במקרה שהתפטר.
"לזכור, שמעסיק יכול לבקש מעובדת או מעובד לעזוב, אבל לא בגלל הגיל, וצריך להשריש את ההבנה הזאת. החוק קובע גיל פרישה, ומעסיק לא יכול לדרוש מעובד לפרוש קודם לכן. כך גם לא חוקי לפטר עובד/ת בגלל היריון או לאחר לידה, בזמן מילואים, בגלל נטייה מינית או דעות פוליטיות. כמו כן גם לאחר גיל 62 אסור להגיד לאישה שהיא מפוטרת. אישה יכולה להישאר בעבודה עד גיל 67. אם זה קורה, זו בהחלט עילה לתביעה.
"למרות ההתקדמות בנושא, עדיין ההיבט של הגיל המתקדם מאיים. אסור לחייב מועמד/ת למשרה מסוימת לרשום את הגיל בקו"ח. אם עובד/ת מרגישים או יודעים בוודאות, שלא התקבלו לעבודה רק מפאת גילם, הם יכולים לתבוע את המעסיק".
"יותר ויותר עובדים מבקשים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק, והמעסיק נדרש להמשיך להפריש עבור זכויותיהם כחוק. אני ממליץ לכל אישה וגבר לקבל ייעוץ פנסיוני לפני כל החלטה, כי אין דומה מקרה אחד למשנהו".
