בית משפט לענייני משפחה בתל אביב אישר לאחרונה להעביר כספי ביטוח לאדם שלא הוגדר כמוטב שלהם, וקבע כי "טוב יעשו חברות הביטוח לו מעת לעת יאמצו להם מנהג לשלוח למבוטחים מכתב ביחס לזהות המוטבים המופיעים בפוליסה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במקרה זה, בית המשפט אישר למעשה להעביר כספי ביטוח שבעל הוריש לאשתו, על אף שהוא רשם את אחותו כמוטבת של הכספים בחברת הביטוח. השופטת התבססה בהחלטה על ההשערה, ולפיה המנוח ככל הנראה שכח את מי רשם כמוטב בחברת הביטוח עקב הזמן הרב שחלף, ומנגד ביקש בצוואתו להעביר לאשתו את כל רכושו - ובכלל זה כספי הביטוח.
מפסק הדין עולה כי אחות המנוח נפטרה לפני כ-26 שנה, וילדיה - היורשים החוקיים של כספי הביטוח - כלל לא הביעו עמדה במשפט. במקרה זה הבעל הלך לעולמו לפני כשנתיים. ניתן צו לקיום צוואת המנוח, שלפיו התובעת, רעייתו, היא הזוכה הבלעדית בעיזבון המנוח.
רעייתו של המנוח פנתה לחברת הביטוח בבקשה לקבלת הכספים המגיעים לה, בעקבות פטירתו של בעלה על פי צוואתו. חברת הביטוח סירבה בתחילה להעביר את כספי הביטוח לידי הרעיה, בטענה שיש לפעול על פי תנאי הפוליסה ולהעביר את הכספים ליורשיה של המוטבת כפי שנקבע בטופס המוטבים. כלומר, ליורשים של אחות המנוח שנקבעה כמוטבת שנים רבות קודם לכן, בטרם המנוח היה נשוי. בסופו של יום הודיעה הרעיה כי כספי הביטוח הועברו לידיה מחברת הביטוח בכפוף לקבלת החלטה שיפוטית בעניין, ומשכך עומדת על מתן פסק דין בתובענה.
עד למועד כתיבת פסק הדין, הנתבעים (יורשי האחות) לא הגישו כל בקשה לתיק בית המשפט ובית המשפט נתן פסק דין בהיעדר הגנה מטעמם.
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי המנוח ציווה את כל רכושו לרעייתו. "בסעיף 2 לצוואתו הבהיר המנוח כי מתייחס לכל רכושו 'מכל מין שהוא ובכל מקום בין בארץ ובין בחוץ לארץ, לרבות... ביטוחים...'. כלומר, המנוח ציווה לתובעת את כל הביטוחים השייכים לו, לרבות ביטוח החיים שרכש במהלך חייו. אומנם אין התייחסות מפורשת לביטוח החיים הספציפי שבנדון. עם זאת, מהצוואה ומנסיבות העניין עולה כי אומד דעתו של המנוח היה, כי כספי הביטוח יועברו לאחר מותו לאשתו - התובעת, ולא לאחותו".
עוד קבעה השופטת כי "מקובלות עליי טענות התובעת (אשת המנוח - ל.ד), כי עת בחר המנוח את אחותו כמוטבת הייתה היא האדם הקרוב אליו וזאת בטרם התחתן והביא צאצאים לעולם; מאז בחירתה כמוטבת לא נעשתה כל פניה מצד חברת הביטוח בעניין זה למנוח. במהלך השנים נראה כי נשתכחה מליבו של המנוח אותה פוליסת ביטוח ועצם קביעת אחותו כמוטבת בה, ומשכך לא טרח לערוך בה כל שינוי".
לפיכך, קיבלה השופטת את תביעת רעיית המנוח וקבעה כי יש לחלק את כספי הביטוח על פי הוראת המנוח בצוואתו, ולא על פי קביעתו בפוליסה של המבטחת לפני 35 שנה. "משכך פעלה נכון חברת הביטוח עת העבירה את כספי הביטוח לידי התובעת", קבעה השופטת.
תבדקו מי המוטבים שלכם
עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה שלא ייצג בתיק, מסביר כי סעיף 147 לחוק הירושה קובע שזכויות המוחזקות בקופת קצבה או תגמולים אינן שייכות לעיזבון. המשמעות היא שזכויות כאלה עוברות לאחר הפטירה למי שמונו בהן כמוטבים, גם אם אינם נחשבים כיורשים על פי החוק וגם אם המנוח השאיר הוראות אחרות בצוואה.
"נפוצים המקרים שבהם מי שהתקבל לעבודה כרווק צעיר מינה את הוריו כמוטבים בקופת הגמל שפתח המעסיק, ובעת פטירה מתברר שהמוטבים לא עודכנו מעולם. במקרה שכזה הכספים בקופת הגמל יועברו להורים - לא משנה מה נכתב בצוואה. פסיקת בתי המשפט עד כה עמדה בהלימה עם החוק, וקבעה כי עדכון המוטבים באמצעות צוואה יותר רק אם תקנון הקרן מאפשר זאת".
"פסק הדין מחדש וקובע כי ההתניה שהכספים מגיעים לעיזבון יכולה להיעשות גם באמצעות צוואה, וכאשר מוכח כי חלף זמן רב מאוד והמנוח הותיר הוראות ברורות ומדויקות בצוואה - ניתן יהיה לקבוע כי הצוואה תגבר על המוטבים שמונו בעבר הרחוק. במקרה הספציפי הזה לא ניתן להתעלם מכך שהמוטבת (אחותו) נפטרה כ-26 שנים לפני המנוח - דבר שסייע לבית המשפט לבסס את ההנחה שהדבר פשוט נשתכח מהמנוח".