בית משפט השלום בבאר שבע קבע לאחרונה שבעלי בית ביישוב ספיר שבערבה יפוצו על ידי הקבלן שבנה אותו בכ-158 אלף שקל בשל ליקויי בנייה חמורים, איחור של יותר מחצי שנה במסירת הבית ועוגמת נפש.
ב-2015 שכרו בני זוג את חברת "שרונית חברה לבניין ופיתוח" לצורך בניית ביתם. לפי ההסכם, הם היו אמורים לשלם כ-1.15 מיליון שקל עבור העבודות, והחברה התחייבה לסיים אותן עד סוף פברואר 2016. בפועל, הבית לא היה ראוי למגורים במועד, בין היתר בשל בעיות איטום חמורות שגרמו לנזקי רטיבות. בשלב מסוים, לאחר שהחברה לא הצליחה לתקן את האיטום אחרי מספר ניסיונות, נאלצו בעלי הבית לשכור קבלן חלופי.
בספטמבר 2016 הגישו בני הזוג תביעה נגד החברה בטענה להפרת ההסכם ולביצוע עבודה לא מקצועית. הם דרשו פיצויים של כחצי מיליון שקל על ליקויי בנייה, הפרת ההסכם, איחור במסירה, דמי שכירות לתקופת האיחור ועוגמת הנפש שנגרמה להם.
החברה הכחישה את הטענות נגדה. היא טענה שבנתה את הבית לפי התוכניות המוסכמות ועמדה בלוח הזמנים בהתחשב בעבודות נוספות שהתובעים הזמינו ממנה ובעיכוב שגרמו בכך שהפסיקו את העבודה שלה שלא כדין. לדבריה בני הזוג גרמו לליקויי האיטום כיוון שהציבו על הגג עמודי פלדה שלא נכללו בתוכנית. בנוסף, היא הגישה נגדם תביעה נגדית שבה טענה שהפרו את ההסכם כשלא שילמו לה את מלוא התמורה.
בשנה שעברה, תוך כדי ניהול ההליך, החברה נקלעה להליכי פירוק והבעלים שלה התחייב לשלם מכיסו כל הוצאה וחיוב שייפסקו במסגרתו.
עו"ד דניאל גולשההשופטת רחלי טיקטין עדולם מינתה מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט, שאישר ליקויים שונים בבית, החמורים שבהם קשורים לאיטום. בעניין האיטום, היא דחתה את הטענה לאחריות כלשהי מצד התובעים וקבעה כי מחילופי מיילים וראיות נוספות עלה שהחברה ידעה על השינוי מבעוד מועד והיה לה מספיק זמן להיערך כדי לבצע איטום מותאם. למרות זאת, היא לא ביקשה מהתובעים תוכנית איטום חדשה או התייעצה עם מומחה בתחום לפני שביצעה את העבודה.
גם לאחר מכן, החברה לא הסכימה לבצע איטום מחדש והעדיפה ניסיונות תיקון נקודתיים שלא צלחו. השופטת קבעה שאין ספק שבסופו של דבר מי שפתר את בעיות האיטום הוא הקבלן החלופי שנאלצו התובעים לשכור.
כמו כן, השופטת קיבלה את טענת בני הזוג לגבי האיחור במסירה וקבעה כי החברה הפרה את ההסכם בכל הנוגע ללוח הזמנים. היא דחתה את הטענה שהתובעים אחראים לעיכובים ופסקה שלאחר שהניסיונות של החברה לתקן את האיטום כשלו, הייתה להם זכות מלאה להתקשר עם קבלן אחר, מה גם שבשיחה שניהלו עם בעל החברה הוא הסכים לכך. כמו כן, השופטת פסקה לתובעים פיצויים עבור דמי שכירות חלופיים בתקופת האיחור.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענת החברה לגבי התשלום וקבעה כי התובעים חייבים לה עוד כ-127 אלף שקל עבור העבודות שביצעה. לאחר קיזוז התשלום, חויבה החברה בפיצויים של 115,497 שקל בתוספת 42,139 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ישי מדלסי
• ב"כ התובעת: עו"ד שמעון גנון
• עו"ד דניאל גולשה עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
