בית משפט השלום בהרצליה קבע לאחרונה שיזמית הדנל"ן "מי אגם בנין והשקעות" תפצה בכ-1.86 מיליון שקל עשרה רוכשים שקיבלו באיחור את דירותיהם בפרויקט בהרצליה. עם זאת, השופט גלעד הס פסק שהעירייה, המהנדס והאדריכל שליוו את הפרויקט ישפו את החברה על כמחצית מהסכום בשל התרשלות.
הרוכשים עתרו לפיצוי בשווי דמי שכירות ראויים ביחס לכל דירה ובגין תקופת האיחור הרלוונטית. מנגד טענה החברה כי האיחור במסירת הדירות נגרם, בין היתר, עקב התנהלות צדדים שלישיים. היא הגישה הודעות צד שלישי נגד עיריית הרצליה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ונגד משרד אדריכלים ומשרד מהנדסים.
היזמית שהוועדה המקומית דרשה ממנה לשנות את חזית המבנה זמן רב לאחר שניתן היתר הבנייה. לדבריה, המהנדס והאדריכל שליוו את הפרויקט אחראים לעיכוב שנגרם בשל מערכת האוורור - המהנדס עקב תכנון לקוי של המערכת או אי הסבת תשומת לב האדריכל לכך שנדרש תיקון בהיתר הבנייה, והאדריכל מאחר שהכין תוכניות לביצוע שלא תואמות את היתר הבנייה.
העירייה טענה כי העיכובים נבעו בין היתר בשל התנהלות החברה שהתעכבה בהגשת בקשות לשינויים, לא עמדה בתנאים שהתירו את בקשות השינויים ובנתה בניגוד להיתרי הבנייה שניתנו לה.
השופט גלעד הס קבע כי אף שיש אחריות מסוימת של העירייה, האדריכל והמהנדס, הדבר אינו מהווה טענת הגנה של היזמית כלפי התובעים. הוא הבהיר שעיכוב הנובע מהתנהלות מוסדות התכנון הוא סיכון המוטל על הנתבעת, ולכן כשל של מוסדות התכנון לא יכול להוות הגנה בפני תביעת איחור במסירה. כמו כן, הן האדריכל והן המהנדס הם קבלני משנה של הנתבעת, ולכן מדובר בסיכון מובהק המצוי בשליטתה.
בפסק הדין צוין שקיימת התרשלות של העירייה במישור הרישוי וכי הדבר תרם לעיכוב במסירת החזקה. זאת מאחר שאדריכל מטעם הוועדה המקומית דרש את שינוי חזית הבניין שנתיים לאחר אישור הבקשה להיתר. יתר על כן, הוא טען בפני היזמית כי ניתן לעשות את השינוי בדרך של בקשה להיתר לעבודה מצומצמת, מה שלא היה נכון. השופט קבע שבנסיבות אלה העירייה אחראית לשמונת חודשי עיכוב.
עוד קבע השופט כי האדריכל והמהנדס אחראים לארבעה חודשי עיכוב בגין הצורך להסדיר את פתרון האוורור, שלא תאם את היתר הבנייה (האדריכל לשלושה חודשי עיכוב והמהנדס לחודש עיכוב אחד). הוא חייב את העירייה ואת משרדי האדריכלים והמהנדסים לשפות את היזמית בהתאם לחלקם באחריות.
בסופו של דבר היזמית חויבה לפצות את הרוכשים ב-1,860,171 שקל. היא תקבל מהעירייה שיפוי של 609,596 שקל. האדריכלים ישפו ב-228,597 שקל והמהנדסים ב-76,197 שקל. היזמית חויבה בשכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי שנפסק לטובת כל תובע והוצאות בסך 2,500 שקל לכל דירה. העירייה תשלם ליזמית שכר טרחת עו"ד בסך 7% בתוספת הוצאות בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ניסן קזיוף עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
