תומר וינר, מתן יפה ואיתמר שופן
( צילום: ליאור שרון)
בממשלה החליטו בימים האחרונים על קיצוץ חד במענקי הסיוע לתומכי לחימה שמשרתים במילואים, וזאת בזמן שהם נדרשים להמשיך להתייצב לשירות אינטנסיבי זו השנה השנייה של לחימה בכל הזירות, מה שגרם לזעם רב בקרב מרביתם. תומר וינר, קצין תקשוב בגזרה הצפונית, רב סרן במילואים מתן יפה, לוחם קומנדו וממייסדי תנועת אל הדגל, ורב סרן במילואים איתמר שופן, מפקד צוות לוחמים בגדוד 7757, התייחסו לנושא בשיחה עם אולפן ynet.
מה דעתכם על הקיצוץ במענקי המילואים, איך זה ישפיע עליכם?
מתן: "מי שחושב שאפשר לקצץ בתקציבים לתומכי לחימה הוא מנותק מהשטח, אנשים שלא לחמו מעולם ולא מבינים כמה תומכי הלחימה חשובים. בתור מישהו שפחות יושפע מהקיצוץ, אני רוצה להגיד שזו הזיה. לא משנה מה ייתנו לחיילי המילואים, זה לא יספיק על השירות שהם נתנו ביותר משנה של לחימה. אנשים עזבו קריירות, תארים, מקצועות וילדים, וחזרו הביתה לעולם אחר לגמרי. אפילו את מה שהממשלה התחייבה לתת היא לא מצליחה לספק. בקבוצה שהקמתי ב"אל הדגל" יש עשרות מילואימניקים שפשוט לא קיבלו את מה שהבטיחו להם".
מה התמריץ של חיילי המילואים להמשיך לשרת למרות כל הפגיעות?
"המניע שלנו הוא ציוני – להבטיח בית בטוח ומשגשג לעם היהודי בארץ ישראל. אנחנו לא עושים את זה עבור ממשלה זו או אחרת, או פוליטיקאי כזה או אחר, אלא עבור עם ישראל, והציפייה שלנו שמדינת ישראל תתייחס אלינו בחרדת קודש לפחות כמו שהיא מתייחסת לכספים הקואליציוניים.
"עם זאת, חשוב לי לומר שלא כדאי לבלבל את את תחושת השליחות ואת הנכונות שלנו להמשיך להתייצב למילואים ללא תנאים עם חולשה כלשהי. אנחנו נילחם כדי שכל המילואימניקים – לוחמים ותומכי לחימה – יקבלו את כל מה שמגיע להם עד השקל האחרון".
כמה זה מתסכל לראות לאילו דברים דואגים וממה מפחיתים?
"מעל לכל – זה מביך. השארתי חמישה בנים בבית ויצאתי להילחם, בלי לדעת אם אחזור. אם מדינת ישראל לא הבינה שהמילואימניקים הם הנכס האסטרטגי הכי גדול שיש לה, יש לנו בעיה חמורה. ישבנו שלושה מילואימניקים לשיחה עם אחד מחברי הכנסת, סיפרנו לו שאחד מאיתנו נפצע קשה בבית חאנון, ואז הוא אמר לנו שאנחנו חייבים להבין את המחיר הפוליטי. השארנו משפחה, סיכנו את חיינו, ואתה מדבר איתנו על מחיר פוליטי?".
איתמר, איך אתה רואה את הדברים?
"אני רוצה להזכיר שהמילואימניקים הם לא רוב העם אלא אחוז קטן ממנו, 4% נכון לעכשיו, מתוכם רק 2.2% לוחמים. מה שכן, אני חושב שצריך להפריד במענקים בין חיילי המילואים שמסכנים את חייהם לבין אחרים שתורמים המון למדינה אבל לא משתתפים בלחימה עצמה. זה שינוי רוחבי, שלא קשור דווקא לתקציב הזה. מדינת ישראל חייבת לתמרץ את המילואימניקים בכלל, אבל בהחלט צריך לעשות את זה במדרגות, לפי רמת הסיכון".
תומר, אתה רוצה להעלות נקודה נוספת לגבי המדרגות הללו והבלבול בשיוך אליהן?
"במשרד האוצר ובמשרד הביטחון הציגו את התוכנית כאילו יש בה הבחנה בין לוחמים לבין תומכי לחימה – אבל בפועל קיצצו באופן דרסטי ובאבחת סכין את המענקים לתומכי הלחימה – מ-133 שקל ליום ל-60 שקל, ולפעמים אפילו ל-40 שקל ביום – בלי לתת עוד ללוחמים. בעצם, אין חייל אחד בכל מערך המילואים שיקבל יותר כתוצאה מהתוכנית הנוכחית, אבל בתוכנית הזאת מעמידים בעצם את הלוחמים מול תומכי הלחימה – וזאת בזמן שיש כל כך הרבה במה לקצץ במדינה הזאת לפני שבכלל מגיעים לנושא הזה – משרדי ממשלה מיותרים, כספים קואליציוניים והוצאות ממשלתיות".
