דואר ישראל מעולם לא היה גוף מספיק מעניין בשביל לתפוס כותרות. גוף פקידותי שמשנע מכתבים וחבילות עם מעט מאוד אמון או ציפיות מהציבור לא יזכה לקשב מול סוגיות בוערות כמו רפורמה משפטית או מצב ביטחוני רגיש. אבל דווקא מה שמתרחש בימים אלו בדואר האפור הופך לסמל מובהק של הפקרות. על יו"ר דירקטוריון הדואר מישאל וקנין כנראה מעולם לא שמעתם, אבל הדחתו על ידי שר התקשורת שלמה קרעי בעידודו של השר דודי אמסלם אמורה להטריד כל אזרח. זהו שיקוף כמעט אבסורדי למציאות הכאוטית שאליה נגררנו.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
שנים רבות הדואר היה בתת-תפקוד. הוא גסס לאיטו והמתין להמתת חסד. אחרי שחברת דואר ישראל הפסידה למעלה ממיליארד שקלים והגיעה לחדלות פירעון הוחלט להוציא אותה להליך הפרטה. לשם כך נדרשת תוכנית שיקום יסודית, שתוכל להביא את החברה למצב שבו מישהו בכלל יהיה מעוניין לרכוש אותה. זה היה תפקידו של היו"ר וקנין, שמונה לפני כשנה וחצי. יו"ר שנשלח הביתה בימים אלו בניגוד לעמדתם של כל אנשי המקצוע הרלוונטיים בישראל: מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות, יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, יהלי רוטנברג, החשב הכללי, ושלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר. כולם טוענים באופן מנומק ומפורט שפיטורי יו"ר הדואר יפגעו באופן קריטי בתהליך ההפרטה, שהיו"ר הנוכחי עומד בכל היעדים שהוצבו לו, ושמדובר במשרה מקצועית ולא במשרת אמון. אז מה בעצם קרה פה?
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"קרעי ואמסלם רוצים לשלוט בדואר. הם אומרים שהם רוצים הפרטה, אבל ישמחו להרוג אותה. למה לא לחזור לימים שבהם שר תקשורת כותב הודעות טקסט למנכ"ל הדואר וסוגר איתו את מי הוא מקבל לעבודה כמו בימי איוב קרא? זה הרי קרה עד לא מזמן", אומר וקנין בריאיון ראשון אחרי ההחלטה להדיחו. "הדואר היה מקור נהדר לג'ובים, וכך התנהלו שם עד לא מזמן. באתי לתקופה קצובה מהעולם העסקי כי זה חשוב בעיניי. אני רואה את זה כמו שירות מילואים. בכל שעה בדואר אני מפסיד כסף שיכולתי להרוויח בחוץ, עם הרבה פחות כאב ראש. אבל הקרב פה הוא לא על התפקיד שלי, אלא על איך המדינה הזו נראית. היום זה אני, מחר שר בריאות חסר מעצורים יחליט לפטר מנהל בית חולים, או שר שאחראי על הוועדה לאנרגיה אטומית יחליט שיו"ר הוועדה לא בא לו טוב. יש פה שיטה שבה אדם שהוא מינוי מקצועי מפוטר באמצע קדנציה בניגוד לעמדת כל אנשי המקצוע, בשביל לחזור להרגלים הרעים של חבר מביא חבר. ככה נרקב השירות הציבורי. ככה נרקבה חברת הדואר".
וקנין (52) הוא איש עסקים מוכר ומוערך. הוריו עלו ממרוקו, אביו היה פועל בנמל, והוא גדל במשפחה דתית באשדוד. היום הוא מתגורר ברחובות. את דרכו החל כעיתונאי, בתחילה ב"גלובס" ואז כעורך הכלכלה ב"ידיעות אחרונות". ב-1999 עבר לעולם העסקים ועבד כמנהל השקעות טכנולוגיה בחברת אלרון. ב-2001 מונה לראש המטה הכלכלי שר האוצר אז, סילבן שלום. כששלום עזב את האוצר, חזר וקנין לעסקים - היה סמנכ"ל סלקום, והקים את חברת "לוגיה" שעסקה במדיה סלולרית. בשנים האחרונות וקנין עצמאי, שימש כדירקטור במספר חברות גדולות, היה יזם סדרתי ואז יו"ר של חברת הסיבים האופטיים IBC, השייכת לסלקום והוט, שם הצטלבה דרכו עם שר התקשורת לשעבר יועז הנדל והגיעה ההצעה להיות האיש שישקם את הדואר לפני ההפרטה.
"כשהסכמתי להתגייס למשימה הזו לא ידעתי את גודל המשבר", אומר וקנין. "ביום הראשון שלי בתפקיד היו"ר סיכמתי עם המנכ"ל הקודם שהוא יסיים את עבודתו כי החברה הגיעה לפשיטת רגל. מיד הקמנו ועדת איתור למנכ"ל חדש, עם סטנדרטים שלא הכירו כאן, כמו ליווי מקצועי של חברת השמה, מבחני אישיות וכל מה שהוא סטנדרט במגזר העסקי. הדבר השני שהיה ברור לי זה שאני חייב לשמש דוגמה אישית. השטח של לשכת יו"ר הדואר היה 155 מ"ר, בגודל של דירת חמישה חדרים מכובדת. הלשכה כוללת כמובן מזכירה, נהג ועוזר מזכירה ועוזר אישי. הודעתי שאני מוריד את עצמי לחצי משרה, ויתרתי על נהג, על עוזר אישי ועל מזכירה. כשאני זקוק לסיוע, המזכירות של המנכ"ל עושות את זה מצוין. במקום לשכת הענק עברתי לחדר בשטח של עשרה מ"ר בתוך הלשכה של המנכ"ל. ויתרתי על מחצית מהשכר שיכולתי לקבל, הסכום שקיבלתי בחברה ממשלתית זה די והותר. אפילו את חשבון הטלפון המשכתי לשלם מכיסי. זה היה מסר מבחינתי לכלל העובדים שלא באתי לחפש כיבודים, אלא שיש פה מאמץ משותף, ושלפני שאנחנו נוגעים בדוורים ובאשנבאים המסורים, ההנהלה חייבת לתת דוגמה".
וקנין מינה למנכ"ל את דוד לרון, שהגיע מתפקיד משנה למנכ"ל שופרסל, ויחד הם בנו את תוכנית ההבראה. גם לרון, שמתגורר במושב רגבה בגליל המערבי, ויתר על נהג ונסע יום-יום למשרדים במודיעין. בכל זאת, באותם ימים 640 עובדים הוצאו לפנסיה מוקדמת ועוד 400 פוטרו במסגרת הליך ההבראה.
"לקח לי רגע להבין את הסיפור. מדובר בפעיל ליכוד ידוע, שהיה מנהל הסיכונים של החברה בשכר של 17 אלף שקל ולפני שלוש שנים שודרג לתפקיד סמנכ"ל. התואר שלו הוגדר כ'סמנכ"ל סיכונים ונציב האתיקה'. הייתי בטוח שזה מערכון של קישון. השכר שלו קפץ פי שניים וחצי ל-42 אלף שקל כשקודם"
"מצאתי חברה עם 13 סמנכ"לים. גם בחברה הכי גדולה במשק אין כזו כמות של סמנכ"לים. בעצם כל מי שרצה קיבל טייטל", מספר וקנין, "חתכתי את מספר הסמנכ"לים לשמונה, אבל ניסו בהנהלה לשכנע אותי להשאיר תקן נוסף של סמנכ"ל. לקח לי רגע להבין את הסיפור. מדובר בפעיל ליכוד ידוע, שהיה מנהל הסיכונים של החברה בשכר של 17 אלף שקל ולפני שלוש שנים שודרג לתפקיד סמנכ"ל. התואר שלו הוגדר כ'סמנכ"ל סיכונים ונציב האתיקה'. הייתי בטוח שזה מערכון של קישון. השכר שלו קפץ פי שניים וחצי ל-42 אלף שקל כשקודם. פניתי אל מי שהיה מנכ"ל האוצר אז, רם בלינקוב, שניהל גם את רשות החברות, ואמרתי לו שהחברה במצב קשה ואני מבקש לבטל את התקן. בלינקוב תמך בי מיד, וזה אושר בדירקטוריון".
אותו סמנכ"ל הוא ראובן מרדכי, שהיה אחד האנשים החזקים בדואר ישראל ובליכוד. ביטול תקן הסמנכ"ל שלו גרם למהומה, שבסופה בחר לעזוב את הדואר. וקנין טוען כי מרדכי העביר אליו מסרים שהוא יוביל לפיטוריו. "אני נפגשתי פעם אחת בלבד עם השר קרעי בלשכתו עד שהוא ביקש ממני לעזוב, ומתברר שמרדכי גם הספיק לפגוש אותו חודשיים מאז שנכנס לתפקיד. זה מלמד הרבה". שאלנו את שר התקשורת אם נפגש עם מרדכי בלשכתו, מלשכת השר נמסר שהם נפגשו פעם אחת בלבד.
קרדיט מרכזי מקבל וקנין מהבנקים ומאנשי המקצוע באוצר על מינוי המנכ"ל החדש לרון, שנחשב לאיש מקצוע מעולה. בעקבות המינוי הבנקים אף הביעו אמון בתוכנית ההבראה וחידשו את מתן האשראי. אבל לרון הודיע שאם וקנין יפוטר, הוא יתפטר. הבנקים, מצידם, פנו לדואר ודרשו הבהרות בשל אי-היציבות בהנהלה בחודש אפריל.
"דוד לרון הפך את החברה וניער אותה כמו בגד שחוזר מהים. מתוך שמונה סמנכ"לים שנשארו הוא החליף שישה. כל אבן שהפכנו - מצאנו דברים. גם היום אנחנו ממשיכים להפוך ולגלות תקלות שלא טופלו במשך שנים. אחרי שנה, הדי-אן-איי של הדואר השתנה. פעם בשביל להתקדם עובדים הפעילו שרים וחברי כנסת, ועכשיו זה לא קורה. אף אחד לא מעז לפנות אלינו. כולם ידעו שפוליטיקאים לא יכולים לסייע להם וכל מינוי עובר דרך מקצועית - עם חברת השמה, עם מבחני מיון - בסטנדרט של עולם עסקי. לא מביאים מישהו בזכות קשרים וחברים. צעד משמעותי נוסף שהמנכ"ל עשה הוא הקמת אגף של שירות לקוחות, פעם ראשונה בתולדות החברה. עד אז היה בחברה אגף שרק טיפל בתלונות. גוף בלי אגף מקצועי של שירות לקוחות הוא ממש אבסורד שמנוגד לכל תפיסה של חברה עסקית. הרי המטרה היא לאתר תקלות שירות לפני שהן מתרחשות".
אחת הטענות במכתב הפיטורים של שר התקשורת היא שהדואר מעניק שירות ירוד ושהדירקטוריון לא נקט מהלכים מעשיים לשיפור השירות וטיפול בתלונות.
"אני הראשון שאמרתי שהשירות בדואר לא טוב. אבל בשנה האחרונה, עם כל הבעיות של הדואר, נעשתה קפיצה משמעותית. הטענה הזו אבסורדית. לפי דוח של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, שהוא גוף אובייקטיבי ומקצועי, בשנה שחלפה מספר התלונות נגד הדואר ירד ב־32 אחוז. השר מתעלם מהמצב הירוד שבו קיבלנו את הדואר, ומשתמש בנתונים באופן מניפולטיבי. בפועל, הדירקטוריון הגדיר את רמת השירות כיעד מרכזי, וההנהלה החדשה בראשות המנכ"ל קידמה תהליכים ארוכי טווח כדי לשפר מן הקצה אל הקצה את רמת השירות".
מהלך נוסף שהוביל המנכ"ל החדש הוא מעבר לקווי מיון אוטומטיים. "זה מהלך מתבקש שקורה בכל מדינה בעולם. מרכז המיון של החברה מטפל ברבע מיליארד פריטים בשנה - מכתבים וחבילות. כשיש בני אדם, יש סיכוי גבוה יותר לטעויות. במרכז המיון של הדואר היו מאות עובדים, אבל רק קו אחד אוטומטי. זה יוצר המון טעויות והמון תלונות. על פי התוכניות, עוד שנה וחצי מרכז המיון כולו יהיה אוטומטי, כל אזרח ירגיש את השינוי. אבל מהלך כל כך בסיסי בכלל לא נספר על ידי השר".
השר אף אומר שישנה ירידה משמעותית בתחום הסחר ושקווי החלוקה צומצמו ויחידות דואר נסגרו.
"זה שקר מוחלט. ברבעון הראשון של שנה זו חל שיפור משמעותי בתחום הסחר המקוון. ההפסדים של הדואר מהתחום הזה ירדו בלמעלה מ-80 אחוז לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. השר מתעלם באופן מגמתי מנתונים פיננסיים מובהקים וממגמת השיפור שאנחנו בעיצומה. בנוגע למספר הסניפים או ימי החלוקה - כיום בכל שנה מספר המכתבים שהדואר נדרש לשנע יורד בעשרה אחוזים בעקביות, ולכן לא צריך כל כך הרבה סניפים. את ההחלטה לסגור סניפים לא קיבלנו על דעת עצמנו. מי שחתם על הרישיון החדש שאיפשר לדואר לסגור סניפים הוא השר קרעי. לא מעלה בדעתי שהשר לא יודע על מה הוא חתם".
תהליך הפיטורים של וקנין ביוזמת קרעי החל בחודש מארס, כשרשות החברות עוד הייתה כפופה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אז צמרת האוצר כולה התנגדה נחרצות לפיטורים, הדגישה שהיו"ר עומד בכל היעדים ושפיטוריו יפגעו אנושות בתהליך ההפרטה שאמור היה להתחיל בחודש שעבר. באפריל, עם מינויו של דודי אמסלם לשר במשרד המשפטים, הוא קיבל את הסמכות על רשות החברות ובחר להתעלם מחוות הדעת ולשמש חותמת גומי לפיטורים.
מתי השר קרעי דיבר איתך לראשונה על הנושא?
"המנכ"ל ואני ביקשנו פגישה בנוגע לרישיון החדש. רגע לפני שהפגישה החלה, המזכירה שלו אמרה שהוא מבקש לשבת איתי בארבע עיניים. הבנתי מיד לאן זה הולך. הוא אמר לי: החלטתי שאתה תסיים את תפקידך לאלתר. שאלתי אותו למה, אם עשיתי משהו לא בסדר. והוא אמר לי: להפך, הצלת את החברה, אבל אני רוצה למנות איש שלי. אמרתי לו שזו לא החברה שלו ולא חברה שלי, אלא של הציבור. שהמשמעות היא שגם המנכ"ל יתפטר, שהבנקים יסוגו מהאמון שנתנו בחברה ושתוכנית ההבראה תקרוס. אבל הוא התחיל פתאום לדבר על מספר הסניפים שנסגרו או על ראשי הערים שלא מרוצים. בסוף אמרתי לו מפורשות: 'אנחנו לא ילדים. אתה רוצה להוציא אותי בגלל ראובן מרדכי. שמעתי שהוא מסתובב ואומר שהוא ידאג לפטר אותי'. בשלב מסוים בשיחה השר אמר לי מפורשות: 'תכתוב לי מכתב שהצלת את החברה והחלטת לפרוש מרצונך'. הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו: 'אתה מבקש ממני לשקר? זה לא יקרה. אמא שלי אמרה לי לעולם לא לשקר'".
המכתב שהוציאה מנהלת רשות החברות לפני מספר ימים כנגד הפיטורים הוא חד-משמעי בטענותיו, ולפיו החלטת השרים נעדרת ביסוס, כולל הדגשה שלא מדובר במשרת אמון אלא במשרה ניהולית מקצועית, שהפיטורים מהווים פגיעה משמעותית ומיידית בתוכנית ההבראה וההפרטה, ואף קביעה חמורה: "למיטב בדיקתנו, עד היום לא נעשה שימוש בסמכות זו של השרים מכוח החוק, מה שמעיד על היותה של סמכות זו חריגה ביותר וכי מדובר במקרה תקדימי".
אתה איש עסקים מצליח, הרווחת באזרחות הרבה יותר, הגעת ממילא לזמן קצוב. למה חשוב לך להילחם? פנית בין היתר לבג"ץ.
"כי השיטה הזו רקובה, והיא תרקיב את כל המערכת הציבורית. הרי אין מצב ששר הבריאות יפטר את מנהל שיבא, שהוא בית חולים ממשלתי, וימנה מישהו אחר שהוא חבר שלו. יש דבר כזה הליך תקין, יש נימוקים, יש אנשי מקצוע. התפקיד של השר הוא להציב מטרות ולהבין איך הוא יכול לעזור לחברה הממשלתית להשתפר. כשמסתיימת כהונה של יו"ר, זכותו של שר למנות יו"ר חדש. אבל אי אפשר לעשות שכונה, ואי אפשר לשקר לציבור. בסוף הם יודעים שלא אני ולא המנכ"ל הנוכחי נהיה שותפים למהלכים פסולים, שאנחנו לא כתובת לפוליטיקאים, אנחנו אנשי מקצוע. וזה מה שהפריע להם. פתחנו חוזים של עשרות מיליונים ומצאנו שם את הג'יפה של הג'יפה. הייתה לנו עזרה משמיים שהשגנו את כל מה שהושג כל כך מהר. יש לנו קבלות מובהקות להוכיח שמדובר בפיטורים פוליטיים בלבד. לצערי עד היום השרים התרגלו שעבדו איתם אנשים עם עמוד שדרה גמיש, ומי שמתכופף לפוליטיקאים ועושה את רצונם הוא גם מי שממנה את החברים שלו וממציא ג'ובים. בסוף, זה התפקיד של שומרי הסף - להיות עם עמוד שדרה. והם נמצאים עכשיו תחת מתקפה חסרת תקדים".
את הטלפון בנוגע לחידוש הליך הפיטורים אחרי אישורו של השר דודי אמסלם, קיבל וקנין בעיצומו של יום חגיגי - יום בו השיק את הספר שלו 'סיור סליחות'. בשנים האחרונות הקדיש וקנין מכספו ומרצו לאצור ספר-אלבום שמאגד את כלל פיוטי הסליחות, עם פרשנות ומאמרים מקיפים (גילוי נאות: גם אני בין הכותבים, בהתנדבות). השקת הספר כללה מופע מושקע של אנסבל הפיוט יחד עם האמנים שי צברי ונטע אלקיים, שישודר לקראת חגי תשרי בטלוויזיה. כל הפיוטים גם הופקו לאלבום מיוחד. יש משהו כמעט פואטי בכך שמזרחי, דתי, שגדל באשדוד וצמח להיות איש מקצוע מוערך שעומל לשימור וטיפוח מורשת יהדות צפון אפריקה - הוא זה שמגורש מטעמים לא ענייניים מתפקידו על ידי הצמד אמסלם וקרעי.
"אני מקשיב לאנשים האלו, לדיבור שלהם, לאינטרסים שלהם, ושואל מה הם תרמו לתרבות מזרחית או צפון אפריקאית? אם אמא שלי הייתה בחיים, היא הייתה מתביישת. על דברים כאלה הייתה לה מילה אחת: חשומה, שזה במרוקאית משהו שהוא גם בושה וגם It’s not done. יש בישראל שכבה עצומה של ישראלים שגדלו בבתים צפון אפריקאיים שמתביישים ונגעלים ממה שהם רואים"
"אלה שרוממות השוויון וקידום הפריפריה בגרונם הם אלו שתורמים להנצחת הפערים", אומר וקנין בצער. "בסוף מי שמתיימרים לדבר בשם האוכלוסיות החלשות הם מי שמשאירים את החלשים חלשים, דואגים לשירות ציבורי גרוע ומשסים אוכלוסיות אלו באלו. אני גאה במורשת שלי, במסורת שלי, בתרבות שלי - אני חי את זה, וזה חלק בלתי נפרד ממני. בחיים לא הסתכלתי על אף אחד מלמטה. אני בהחלט חושב שיש הרבה מאוד מה לתקן - גם בבית המשפט. אבל זה בכלל לא מה שקורה פה. אני מקשיב לאנשים האלו, לדיבור שלהם, לאינטרסים שלהם, ושואל מה הם תרמו לתרבות מזרחית או צפון אפריקאית? אם אמא שלי הייתה בחיים, היא הייתה מתביישת. על דברים כאלה הייתה לה מילה אחת: חשומה, שזה במרוקאית משהו שהוא גם בושה וגם It’s not done. יש בישראל שכבה עצומה של ישראלים שגדלו בבתים צפון אפריקאיים שמתביישים ונגעלים ממה שהם רואים. הם רואים את הקיפוח ואת העוול, אבל הם לא רוצים שאלו האנשים שידברו בשמם. יש פה עבודה לעשות, יש פה משימה לאומית, ומי שנושא את שם המזרחיות לשווא צריך להתבייש".
למרות הכול, וקנין מתעקש שהוא אופטימי. "אני לא מתרגש מההשמצות. הכול לפי המבייש והמתבייש. כל תיקון עובר דרך משבר. הייתי במשרד האוצר בזמן של המשבר הכלכלי הגדול של 2001-2003, ובזכות המשבר הזה והטיפול בו המשק הישראלי זכה ל-20 שרים שנים טובות.
"אני מתייחס לזה כאל ניקוי של נחל מזוהם. הלכלוך צף למעלה ורק אז מנקים כמו שצריך. עכשיו הבוצה צפה, זה לא נעים, זה מריח רע - אבל זו הדרך לתקן. אני חושב שמזרחים ממעמד הביניים צריכים להשמיע את קולם, לא להתבשם בבורגנות. האנשים האלו, בנתניה, באשדוד, ביבנה, הם כוח אדיר. הם כוח מחבר. הם הישראליות. וצריך אותם ברגע הזה. אין ספק שלאלוהים יש חוש הומור שדווקא ברגע הזה בקריירה שלי אני מגיש לעם ישראל סיור סליחות. הסליחות הספרדיות הן הגשר שעוד לא התמוטט. אני מקווה שנצליח לתקן ביחד".
שר התקשורת שלמה קרעי מסר בתגובה: "בנוגע להתקדמות הליך ההפרטה, העמידה בלוח הזמנים תלויה כרגע ברשות החברות וביכולתה לקדם את המהלך. בינתיים, מנהלת הרשות מעכבת מינוי דירקטורים ויו"ר חדש לחברה. האחריות שלי היא לדאוג לציבור. אינני יכול להישאר אדיש לזעקות השבר בנוגע לאיכות השירות לאזרחים. מי שמפקיר את השירות לציבור צריך ללכת הביתה. מענק החתימה של 400 אלף שניסה היו"ר לסדר לחברו המנכ"ל, מוכיח שאין לו בעיה גם עם בזבוז כספי הציבור. ההחלטה על הפיטורים הגיעה לאחר דיונים יסודיים ומבוססת על עמדת גורמי המקצוע האמיתיים במשרד התקשורת, שמצאו ליקויים רבים בתפקודו של היו"ר היוצא. נוח ליו"ר לכנות את גורמי משרד האוצר כ'גורמי המקצוע' ולנסות להיאחז בעמדותיהם המתאימות לו. צר לי שהיו"ר היוצא והתקשורת בוחרים לתקוף את גורמי המקצוע במשרד התקשורת, שבניגוד לפקידי האוצר, באמת אמונים על שירות הדואר. בנוסף, אסי מסינג, היועץ המשפטי של האוצר, קבע שאין קשר בין הליך הפיטורים לבין הליך ההפרטה, ואין חשש שהחלפת היו"ר תוביל לפגיעה בהליך ההבראה.
"בנוגע לדוח מבקר המדינה על הצניחה בתלונות, נציין שחלק קטן מאוד מהתלונות מגיעות למבקר, ועל כן אין לראות בנתונים המפורסמים על ידו כשינוי מגמה, שעה שאינם באים לידי ביטוי בתלונות המוגשות הן לחברה והן למשרד. כך, לדוגמה, מ-1.1.2023 עד 31.5.2023 הגיעו למשרד התקשורת 1,567 פניות ציבור בקשר לשירותי החברה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה התקבלו 1,437 פניות. גידול של תשעה אחוז. בשנת 2022 התקבלו בחברת הדואר פניות ותלונות ציבור בהיקף של למעלה מ-300 אלף, היקף עצום המעיד על הרמה הירודה של השירות לציבור, וזאת בעקבות כך שיו"ר הדואר לא פעל להתוויית מדיניות ולקיום דיון יסודי בנושא.
"לא אמרתי ליו"ר היוצא כי הוא הציל את החברה, ובנוגע לטענה שהצעתי לו לעזוב מרצונו, על אף עיוות הדברים, זו הוכחה שאין כאן מניע אישי. למר וקנין ניתנה האפשרות לעזוב את החברה בכבוד, אך הוא בחר לפתוח במאבק מתוקשר.
"בנוגע לרישיון הדואר, הוא קובע מסגרת כללית לפריסת יחידות דואר. הרישיון אינו קובע אמות מידה איכותיות ותנאים לסגירת יחידות דואר, מעבר למרחקים, מתוך מטרה לאפשר לחברה גמישות ניהולית ועסקית, וציפייה רגולטורית כי החברה תדע לכלכל את צעדיה גם לטובת הציבור וגם לטובתה. מצופה היה מהיו"ר היוצא להנחות את ההנהלה לקבוע אמות מידה לסגירת יחידות דואר ולאשרן בדירקטוריון, מה שלא טרח לעשות.
"הטענה שהפיטורים קשורים להזזה של פעיל הליכוד ראובן מרדכי מתפקידו חסרת שחר. המהלך נעשה על רקע מקצועי בלבד בשל אי-מילוי תפקידו כראוי. הטענה שלפיה מדובר בהדחה פוליטית מהווה ניסיון של היו"ר להסתיר את כישלונו מאחורי טענות בעלמא ללא כל בסיס".
בכירים בחברת הדואר אומרים על כך בתגובה: "אסי מסינג, יועמ"ש האוצר, כתב שאין מניעה שההפרטה תימשך, אך הדגיש שהאוצר לא חוזר בו מעמדתו המקצועית נגד ניסיון ההדחה. יש לקוות שקרעי יסמוך את ידיו על עמדת גורמי המקצוע באוצר כפי שתוגש בקרוב לבג"ץ.
"בעניין הטענות על מענק חתימה למנכ"ל, זה עוד ניסיון להנדס את המציאות. הניסיון להטיל דופי במנכ"ל ערכי שוויתר על שכר עתק במגזר הפרטי כדי להציל את החברה - מעיד על המשמיץ ולא על המושמץ.
"בעניין הנתונים שהשר קרעי מציג על השירות: השר עושה שימוש מניפולטיבי ב'נתונים' שקריים שמספקים לו אנשים חסרי ערכים במשרד, שבמשמרת שלהם חברת הדואר הגיעה לפשיטת רגל שעלתה לציבור שני מיליארד שקל. האנשים האלה היו רגילים שהם לא רק מפקחים על הדואר אלא גם מנהלים אותו, כולל ניסיון שלא צלח למנות מקורבים לתפקידים בדואר - דבר המהווה הפרת אמונים של עובדי ציבור".
