ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה לאחרונה ערר שהגישו בני זוג על החלטת הוועדה המחוזית להגביל הוצאת היתרי בנייה במתחם פרנקל-רמב"ם ברמלה לטובת קידום תוכנית פינוי-בינוי. הוועדה קבעה כי קבלת הבקשה להיתר בנייה עלולה לפגוע במנגנון התמורות העומד ביסוד התוכנית וכתוצאה מכך באפשרות מימושה.
במאי השנה (2021) קיבלה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז מרכז החלטה על הגבלת הוצאת היתרי בנייה לשם קידום תוכנית פינוי-בינוי בשטח של כ-8.6 דונם בצפון העיר.
ביחס למתחם זה מקודמת תוכנית התחדשות עירונית שמטרתה פיתוח האזור, תוך שילוב של מגורים, מסחר, משרדים, שטחי ציבור ומוסדות ציבור. התוכנית מציעה לפנות מבנים קיימים ולבנות במקומם מתחם מגורים ובו 297 יחידות דיור. במסגרת החלטתה קבעה הוועדה המחוזית, בין היתר, כי לא יינתנו היתרי בנייה לתוספת בינוי על מבנים קיימים המיועדים לפינוי.
בני זוג, תושבי אחד הבניינים, הגישו ערר על ההחלטה. הם ציינו כי הגישו לוועדה המקומית בקשה להיתר בנייה במסגרתה ביקשו להקים מחסן משותף לכלל דיירי הבניין וכן להוסיף חדר לדירתם.
בקשתם הוגשה לראשונה בדצמבר 2020, אולם היא לא עמדה בתנאי הסף, והיא נדונה בישיבת רשות הרישוי לאחר שעברה תנאי סף, רק באוגוסט 2021. בדיון החליטה רשות הרישוי לדחות את הבקשה מכיוון שאינה עומדת בתנאים שפורסמו בהחלטת הוועדה המחוזית.
לטענתם, לא ידעו על פרסום ההודעה וההגבלות על מתן היתרים עד המועד בו נדחתה בקשתם להיתר. משכך, הם המשיכו לקדם את הוצאת ההיתר, בעלויות כספיות לא מבוטלות, אשר עלולות לרדת לטמיון, בשל דחיית הבקשה. בנוסף טענו העוררים כי בקשות אחרות במתחם אושרו על אף פרסום ההודעה.
הוועדה המחוזית טענה כי הטלת המגבלות נעשתה על בסיס תוכנית מגובשת אשר צפויה לעלות לדיון כבר בתקופה הקרובה. היא הוסיפה כי ההחלטה להטיל מגבלות על הוצאת היתרים במתחם היא החלטה סבירה ומאוזנת, לאור העובדה כי לא מדובר ברעיון תכנוני ראשוני.
עו"ד נתן מינקוביץעוד לטענתה, החרגת הבקשה הנוכחית מהמגבלות עלולה לסכל למעשה את הפרויקט ולכל הפחות להקשות באופן משמעותי על קידומו. זאת משום ששינוי גודל השטחים המבונים במתחם עשוי להשפיע על טבלאות האיזון שנקבעו בתוכנית.
ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות עו"ד צבי אריאלי, דחתה את הערר. היא ציינה כי ההגבלות נועדו למנוע תוספות בנייה במתחם המיועד לפינוי במסגרת התוכנית החדשה, משום ששינוי ההיקף השטחים הבנויים במתחם המיועד לפינוי במסגרת התחדשות עירונית פוגע בטבלאות האיזון ובמנגנון התמורות העומד ביסוד התוכנית.
עוד כתבה הוועדה כי תוכניות התחדשות עירונית טעונות מטבען הסכמת בעלי הזכויות במתחם. בנסיבות אלה, שאלת התמורה לבעלי הזכויות וכנגזרת מכך – שאלת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט מקבלת משנה חשיבות.
בנסיבות אלה קיבלה הוועדה את עמדת הוועדה המחוזית כי אישור תוספות בינוי במתחם, בשלב זה, עלול להביא לפגיעה באפשרות מימוש התוכנית. מנגד קבעה הוועדה כי בני הזוג לא הוכיחו כי התוספת המבוקשת על ידם נועדה לשרת אינטרס מיוחד, מעבר להרחבת דירתם, באופן שמצדיק את הפגיעה הפוטנציאלית במימוש התוכנית.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העוררים: אדר' ערן אדרי
• ב"כ הוועדה המחוזית: עו"ד ניצן בן-ארויה
• ב"כ הוועדה המקומית והעירייה: עו"ד רותם ארביב-קופלניקוב
• ב"כ היזם: גב' יפעת אוליאל
• עו"ד נתן מינקוביץ עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
