ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין דחתה לאחרונה מוכרת בית בסביון שערערה על שומה שהוציא לה מנהל מיסוי מקרקעין מרכז: היא ביקשה פטור מלא ממס שבח, הן על חצי מהנכס שהגיע אליה בירושה והן על המחצית השנייה שנרכשה על ידה, אבל הוועדה חשבה אחרת.
את הנכס, ששטחו 1,252 מ"ר, רכשו הוריה של האישה ב-1964. ב-1975 נפטר האב וחלקו עבר בירושה לאם. ב-1978 העבירה האם לבתה חצי מהזכויות בנכס וב-1979 הועברה לבעלה של הבת ייתרת הזכויות (במתנה). במהלך השנים רכשה האישה זכויות נוספות לצד הנכס המקורי. ב-2005 נפטר הבעל וזכויותיו עברו לאישה בירושה.
לא הייתה מחלוקת שהנכס שהיה בידי האישה מורכב משני חלקים: מחציתו הגיעה לידיה בירושה (מבעלה המנוח), והמחצית השנייה נרכשה על ידה (חלק בהעברה ללא תמורה מאמה, וחלק כתוצאה מרכישת הזכויות הנוספות).
היא מכרה את הנכס ב-2012 תמורת 6.75 מיליון שקל. בגין החלק שהתקבל בירושה ניתן הפטור המקסימלי ממס שבח (בגובה 4.5 מיליון שקל). ביחס לחלק השני היא ביקשה את מלוא תקרת הפטור עבור מכירת דירת מגורים בהתאם להוראת שעה שחלה באותן שנים, בסכום של 2.2 מיליון שקל. לטענתה, לשון החוק מלמדת כי פטור חלקי ויחסי (ולא מלא), יינתן רק כאשר נמכרות חלק מהזכויות בנכס. במקרה בו נמכרות מלוא הזכויות, אין בסיס להענקת חלק מהפטור בלבד.
מנהל המיסוי טען מנגד כי הן לשון החוק והן תכליתו מחייבים מתן מחצית מתקרת הפטור בלבד. הוא ציין שהאופן בו ביקשה האישה למקסם את הוראות הפטור השונות, הביא אותה להציג את מכירת הנכס ככזו המורכבת לצורך מס שבח משני רכיבים. לאור פיצול זה, יש לראות את העוררת לצורך הוראת השעה כמי שמכרה מחצית מהנכס – ולפיכך להחיל עליה מחצית מתקרת הפטור. סכום מס השבח השנוי במחלוקת עמד על סך 259,525 שקל.
עו"ד אירם גלועדת ערר בראשות השופט אבי גורמן דחתה את הערר. היא ציינה שהאישה בחרה לצורך חישוב מס השבח ועל מנת למקסם את ניצול הפטורים להם היא זכאית, להציג את המכירה ככזו המפוצלת לשני חלקים: חלק דירת הירושה, והחלק שרכשה שלא בדרך ירושה.
הוועדה הבהירה שמשבחרה האישה להציג את המכירה באופן הזה, היא אינה יכולה לבקש כי לצורך חישוב מס השבח החל ביחס למחצית הנכס שנרכשה, יילקח בחשבון (לצורך אותו חישוב) כאילו מדובר במכירת הדירה כולה.
עוד כתבה הוועדה כי הוראת השעה (לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים) נועדה לתמרץ מכירת דירות בין השנים 2011-2012 גם למי שבהתאם להוראות הרגילות שהיו קבועות באותה העת בחוק מיסוי מקרקעין, לא היה זכאי לפטור ממס. המחוקק קבע באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים כי כאשר נמכרות חלק מהזכויות, יינתן פטור בגובה תקרת פטור יחסית בלבד (בהתאם ליחס החלק שנמכר).
הוועדה סיכמה שהמוכרת בחרה לערוך את חישוב המס שלה באופן כזה שהחלק לגביו תחול הוראת השעה הוא מחצית הדירה בלבד. בנסיבות אלה לא נפלה שגיאה בהחלטת מנהל המיסוי.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העוררת: עו"ד משה הר שמש
• ב"כ המשיב: עו"ד שירה קידרון-גוטליב מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
• עו"ד אירם גל עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
