בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה לאחרונה נהג שהואשם בהפקרה אחרי פגיעה ושיבוש מהלכי משפט בעקבות דריסת נער שהתפרץ לכביש. הנהג טען שלא ידע שפגע במישהו, והשופטת תמר בר-אשר הסכימה שהתנהגותו לאחר התאונה ובחקירתו במשטרה לא מלמדות על מודעות לפגיעה.
לפי כתב האישום, באפריל 2017 נהג הנאשם בשעת ערב מאוחרת בשדרות בן-זאב בבית שמש. באותה העת, בן 16 התפרץ בריצה אל הכביש ונפגע מהמכונית. הנער עף באוויר, נפל על הכביש ואיבד את הכרתו. הנאשם המשיך בנסיעה ועזב את המקום.
בשל העובדה שהקטין התפרץ לכביש, לא הייתה מחלוקת שהנהג לא אשם בגרימת התאונה. עם זאת, יוחסו לו עבירות חמורות של הפקרה לאחר פגיעה ושיבוש מהלכי משפט.
לאורך כל הדרך טען הנהג שלא היה מודע לתאונה, אולם המדינה התעקשה שאין אפשרות סבירה שלא הבחין בכלום ולא הרגיש את הפגיעה. זאת בהתבסס על דו"ח בוחן תנועה שהגיע למסקנה זו. עוד נטען לבעייתיות בגרסת הנהג ובהתנהגותו: כך למשל, בבוקר למחרת התאונה הוא כבר תיקן את הרכב במטרה להעלים ראיות.
ההסבר שסיפק היה שבבוקר גילה שפנס הרכב שבור והבחין בשברי זכוכיות על הרצפה. אלא שלטענת המדינה הגרסה הזו לא הגיונית שכן חלקי הפנס היו אמורים להתפזר במקום התאונה או לכל היותר בפעם בראשונה שעצר את הרכב.
הנהג טען שמסקנת הבוחן התבססה על ניסיונו האישי ולא על ראיה שמוכיחה שהרגיש את הפגיעה. הוא ציין שנהג עם חלונות סגורים ומוזיקה רועשת וזו ככל הנראה הסיבה שלא שמע או הרגיש משהו. לדבריו, אין ראיה לעצירה אינסטינקטיבית או האטה של רכבו לאחר הפגיעה - מה שמחזק לשיטתו את הטענה שלא היה מודע לפגיעה והמשיך בנסיעתו כרגיל.
הנאשם הפנה לעדויותיהם של בעל המוסך, חברו ובת זוגו. כל אלה פגשו אותו לאחר התאונה והעידו שהתנהגותו הייתה רגילה לחלוטין ושלא היה ניכר כי הוא לחוץ. הוא הוסיף כי גם בחקירתו במשטרה ענה בחופשיות, הביע נכונות להיבדק בפוליגרף והסכים שהפלאפון שלו ייבדק.
ואכן, השופטת בר-אשר זיכתה את הנהג מחמת הספק. היא הסבירה שכדי להרשיעו נדרשת הוכחה שהיה מודע לפגיעה או לכל הפחות "עצם עיניים" לנוכח קיומה של אפשרות כזו. היא הסכימה שקשה לקבל את טענת נהג שלפיה לא הרגיש בפגיעה, אולם העובדה שמדובר בטענה שקשה לקבלה לא מספיקה כדי לקבוע שהוא כן היה מודע.
לכך יש להוסיף את הפגיעות הקלות ברכב, את מיקומן - נמוך משדה הראייה של הנהג - ואת גרסתו שלפיה נסע עם חלונות סגורים ומוזיקה. כל אלה מחזקים את האפשרות שלא הרגיש את הפגיעה.
בפסק הדין צוין כי גם התנהגות הנהג לאחר התאונה ובמהלך החקירה במשטרה תומכת במסקנה זו, ואין אינדיקציה לכך שהיה מודע לתאונה או התעלם מהתרחשותה. זאת בשונה מתיקים רבים של הפקרה שבהם יש ראיות של ממש לעניין מודעות הנהג לפגיעה, כמו עצירה של הרכב, ניפוץ השמשה, צעקות של עדי ראייה ועוד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: עו"ד תמר איבלמן
• ב"כ הנהג: עו"ד יוני וקרן שניאור
• עו"ד מוריה קהלני עוסקת בתעבורה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
