בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה גרושה בדרישה לקבל מחצית מערך השבחת המניות של בעלה לשעבר בחברות שבבעלותו. השופט טל פפרני דחה את טענתה שלפיה היא תרמה למאמץ שהביא לעליית ערך החברות, שאותן הקים הבעל לפני הנישואים.
לפני כארבע שנים נפרדו בני הזוג אחרי נישואים של כעשור. ב-2020 הגישה האישה תביעה רכושית לאיזון משאבים ודרשה שיתוף במניות שתי חברות של בעלה לשעבר. בהמשך חזרה בה ודרשה חלק מהשבחת המניות בלבד, כלומר את חלקה בעליית הערך שלהן בתקופת הנישואים.
הבעל טען כי מעבר לכך שאחת החברות נסגרה והשנייה נמצאת בהפסדים, מדובר בחברות שהוקמו על ידו לפני החתונה ולגרושתו אין זכויות בהן. הוא הדגיש שבין הצדדים קיימת הפרדה רכושית ברורה ומדובר בנכסים חיצוניים.
השופט פפרני הבהיר שמהבחינה העקרונית - השבחת מניות היא נכס בר-איזון בין בני זוג. עם זאת, קיימת הבחנה בין השבחת נכס חיצוני שמקורה בהשקעת עבודה או משאבים של בני הזוג או אחד מהם ("השבחה אקטיבית") לבין השבחה טבעית שמקורה בנסיבות חיצונית כמו עלייה בשוק הנדל"ן, ריבית וכיו"ב.
בעוד שהשבחה מהסוג האחרון היא פאסיבית ואינה בת-איזון, השבחה אקטיבית היא נכס חדש ועצמאי בר-איזון. זאת בתנאי שההשבחה דרשה מאמץ מתמשך במהלך הנישואים, בהיקף רחב שכלל הקדשת זמן ומומחיות. תנאי נוסף הוא שיש שיתוף של בן הזוג שאינו הבעלים של הנכס, בניהול הנכס החיצוני, ונעשה שימוש במשאבי המשפחה לצורך ההשבחה.
בפסק הדין הובהר כי במקרה זה אין מחלוקת שהבעל הקים את החברות ב-2001 וב-2004, שנים רבות טרם הנישואים. נקבע שהאישה לא הוכיחה שהייתה כוונת שיתוף ספציפי בחברות, וראיות הוכיחו שהבעל דאג לא לשתף אותה בקבלת החלטות בנוגע לעיסוקיו.
השופט הבהיר שחיי נישואים אינם מספיקים להוכחת שיתוף ספציפי בחברות, בפרט כשמדובר בנכס עסקי. כמו כן, הוכח כי לכל היותר האישה עבדה בחברות לפרק זמן מסוים ואין די בכך על מנת ללמד על שותפות בהן.
למסקנה דומה הוא הגיע גם בנוגע להשבחת החברות. הוא ציין שלא הוכח כי נעשה שימוש במשאבי המשפחה לצורך קידום החברות. כמו כן, התנהגות הצדדים על פני שנים, יצרה אווירה של הפרדה רכושית, שבאה לידי ביטוי גם בהפרדת חשבונות הבנק. בפסק הדין נקבע כי אין כל הוכחה משכנעת שלפיה בת הזוג תרמה באופן ישיר להשבחת החברות.
לגבי איכות הקשר הזוגי הוסיף השופט כי התעורר ספק אם הקשר היה איכותי לאורך הדרך ואין מחלוקת שהתובעת היא זו שבחרה לסיימו. "לא ניתן להתעלם מטענת התובעת עצמה שכינתה את הנתבע בחקירתה 'קמצן גדול'", סיכם. היא חויבה בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד שרין סולן
• ב"כ הנתבע: עו"ד אודליה חן
• ב"כ נתבעים 4-2: עו"ד שמואל לביא
• עו"ד מירב בלאיש עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
