בשיתוף אתר "המקצוענים"
המחסור במים הופך לבעיה שמחמירה משנה לשנה, כשבמקביל, קיים הרצון והצורך הטבעי שלנו כבני אדם ב"ריאה ירוקה" בסביבת מגורנו הכוללת גינה יפה, נקייה ומטופחת.
לפניכם מספר כללים, שבעזרתם תוכלו ליהנות מגינה יפה בסביבת הבניין בכל ימות השנה, עם השקעה מינימלית. החיסכון במים ובתחזוקת גינה שבועית קבועה של גנן, יקטינו את הוצאות ועד-הבית בסעיף תחזוקת הגינה.
הדבר ישפר גם את איכות חיינו וגם את איכות הסביבה. נהנה מכמות רעשים מופחתת, מפחות אדי עשן ואבק, הנגרמים לעיתים קרובות על-ידי הגננים עצמם, בשל השימוש במפוחי עלים ובמכונות גיזום.
שלב ראשון: בירור צרכים והגדרת תקציב
"לפני הכל, כדאי לבדוק מהם הצרכים החשובים ביותר בסביבת הבניין: הקמת שבילים, הוספת הצללה ופינות ישיבה, תכנון תאורת כניסה ותאורת פינות ישיבה בגינה וכן הלאה", ממליץ זאב פישפדר, הנדסאי אדריכלות ונוף מטעם האגודה לתרבות הדיור. "אלו, קודמים לשתילת הצמחים, ויש להקצות להם תקציב וזמן הקמה מראש.
"ההמלצה הטובה ביותר היא שנציגות הבית המשותף תשתף את הדיירים ותגדיר את גובה התקציב להקמת הגינה או לשיפור שלה. שימו לב, שמדובר בתקציב נפרד שמוגדר כ"טיפוח סביבת הבניין", שהוא נפרד מהתקציב השוטף המוקצה לתחזוקת הבניין וסביבתו".
שלב התכנון הראשוני של שטח החצר המשותפת
השלב הראשון בתכנון הוא קביעת סדרי עדיפויות לגבי איזה חלק בגינה מצריך חידוש. במקרה של מגבלת תקציב, לא תמיד יש אפשרות לחדש את כל החצר.
"במצב כזה, מומלץ לבחור את השטח המסוים אשר יטופל ראשון", מציע פישפדר. "לרוב, חזית הבניין היא הראשונה שכדאי לשפר, שכן היא הכי בולטת לדיירים שיוצאים ומגיעים מדי יום לבניין ולאורחים המבקרים בו.
"אם כלל הדיירים אינם מעוניינים בהוצאה חד-פעמית חריגה, ניתן לדחות את טיפוח האזורים הצדדיים או האחוריים לשנה שלאחר מכן, ולהשתמש בתקציב השנתי הבא".
תכנון חכם, גם במגבלת תקציב משמעותית, הוא המפתח לגינה המתוכננת בצורה שקלה, נוחה וזולה לתחזוקה.
לדברי פישפדר, "ככל שמשקיעים יותר בשלב התכנון, בהתאמת דרכי הגישה לבניין, לחנייה ולפחים, בתיקון השיפועים ובניקוז טוב של המים, בהקמת מערכת השקיה וכן הלאה – כך הסיכוי שהגינה תהיה חסכונית, שימושית לדייריה ונוחה לתחזוקה לאורך שנים".
"רק לאחר בחירת כל אלה, כדאי לגשת לשלב של תכנון והתאמת הצמחייה לאקלים הגיאוגרפי ולמיקום הספציפי של הצמחים ביחס לשמש", מוסיף פישפדר.
"גם בהקשר זה, הרי שבחירת צמחים שאינם מצריכים השקיה מרובה, ושהם עמידים וחזקים יותר, היא הדבר החשוב ביותר להצלחת שמירה על הגינה ירוקה, פורחת ומטופחת".
בחירת הצמחים ומיקומם
כדאי לזכור שתפקיד הצמחייה הוא להעשיר את החצר ואת הבניין ולא להסתיר אותו או להתחרות בו.
פישפדר: "תכנון לא טוב הוא כזה שבו הצמחים מונעים את שאר השימושים הדרושים מהבניין, מסתירים את הנוף, חוסמים שבילי מעבר והופכים לג'ונגל שעושה יותר נזק מתועלת לדייריו ולאורחיו. לשם כך, בתכנון הצמחייה כדאי להקפיד על מספר כללים חשובים".
מיקום הצמח ביחס לשבילים, לפתחי הבניין ולתשתיות: "חשוב מאוד לבחור את סוג הצמחים ואת מיקומם, כך שכשהם יגדלו הם לא יפריעו למעבר בשבילים", מדגיש פישפדר.
"כמו כן, חשוב שהם לא יסתירו לדיירים את החלונות ואת האור. לשם כך, אין לשתול עצים במרחק של פחות מ-2 מטר מקירות הבניין החיצוניים".
לדבריו, "בכדי למנוע נזקים עתידיים לקווי חשמל ותקשורת, חשוב לשתול את העצים מתוך מחשבה על מיקומם ביחס לקווי התשתיות שעוברים סביב הבניין. יש להביט מעלה, ולוודא שכשהעץ יגיע לגובה המקסימלי שלו, הוא לא ימוקם בנקודה שיכולה לגרום לתקלות ולנזקים שיחייבו הוצאות מיותרות עד כדי עקירת חלק מהעצים".
מיקום נכון של צמחייה ביחס לתנאי אור: "מתחת לבניין ומצדו הצפוני, מומלץ לשתול צמחים המיועדים לתנאי צל או חצי צל", מפרט פישפדר.
"בצד הדרומי, בדרך-כלל, כדאי לשתול צמחי תבלין או שיחי ורדים, המתאימים לגידול בתנאי שמש ישירה מלאה או כאלה המתאימים לתנאי שמש חלקית. כך נהנה לאורך זמן מצמחים שיגיעו למראה הפריחה המקסימלית שלהם".
סביבה מוצלת תאפשר חיסכון בהשקיה: ככל ששטח הגינה מוצל יותר על-ידי עצים או רשתות הצללה, כך הצמחים צורכים פחות מים.
פישפדר: "כמובן שיש למקם אותם בהתאם לכללים שפירטנו ובצורה מאוזנת שתאפשר שמירה על כניסת אור לדירות הבניין, אך כשהם במסגרת הבניין, רחוק מהטלת צל על דירות, הם לא רק מונעים ייבוש של צמחיה, אלא גם הופכים את הנוף האורבני לירוק יותר".
מרווחי שתילה נכונים בין הצמחים: כדאי לתכנן את המרווחים בהתאם למידות שהצמח צפוי להגיע אליהם בעתיד.
זאת, גם אם בשלב השתילה שלהם, הגינה נראית לנו 'ריקה' יחסית. אחרת, כשהצמחים יגדלו הצמחייה תהיה צפופה מדי, קשה לגיזום ולתחזוקה ובמראה 'מבולגן' מדי.
הצמחים יכולים לפגוע בהתפתחות של הצמחים הסמוכים להם ו'להשתלט' עליהם, מה שיגרור הוצאות מיותרות על צמחים לטווח ארוך.
לכן, חשוב מאוד לא להתייחס לרושם המוטעה של הגינה בשלב ההקמה שלה, ולא להתפתות להעמיס כמות גדולה מדי של צמחים.
סידור הצמחים לפי גבהים: גם על-פי כלל זה יש להתייחס לגובה המקסימלי שאליו צפויים הצמחים להגיע בשנים הבאות, ולמקם אותם בהתאם.
פישפדר: "כדאי למקם אותם בשיטת 'במה', כך שהצמחים הגבוהים והדומיננטיים יותר יהיו מאחור (גם אלו הקוצניים, שמוטב לא למקם לצדי שבילי המעבר) לפניהם למקם שיחים בגודל בינוני ורק בקרבת השבילים למקם את הצמחים העונתיים. אלה, מוחלפים לרוב מדי כמה חודשים, הם נמוכים יותר ומחייבים גישה נוחה יותר אליהם".
הכנת הקרקע ושיפורה
כדי שהצמחים שנשתול בגינה ייקלטו היטב ויצמחו בצורה טובה, יש לדאוג להכנת הקרקע לפני השתילה.
כדאי לעבד ולשפר את הקרקע, על מנת שהיא תהיה פורייה ובעלת כושר ספיגת מים.
הכנת הקרקע בגינה חדשה: "אם מדובר בגינה חדשה שמקימים מיד לאחר סיום שלבי הבנייה של הבניין, יש לנקות היטב את פסולת חומרי הבניין שנותרו סביבו", אומר פישפדר.
"רק לאחר מכן, יש לכסות את הקרקע באדמה נקייה ולבצע הדברה נגד עשבייה, במידת הצורך. אם האדמה המקומית אינה מתאימה לשתילת צמחים, מומלץ למלא את כל השכבה העליונה של הקרקע (50-100 ס"מ) באדמת חמרה (מכונה גם אדמה 'גננית'), המעורבבת עם 30 אחוז קומפוסט (זבל אורגני)".
לפני ואחרי מילוי השכבה העליונה של הגינה באדמה, חשוב לוודא שהשיפועים והניקוזים תקינים. אחרת, מי הגשמים או מי צנרת ההשקיה יכולים לחלחל לכיוון יסודות הבניין. אלו, יגרמו לבעיות רטיבות על הקירות ולהתקלפות הטיח של הבניין. לכן, הקפידו על כך שהשיפוע יזרום מהבניין החוצה, ולא להיפך.
שיפור הקרקע בגינה קיימת: אם מדובר בחידוש של גינה קיימת, הרי שגם אז חשוב להכין את הקרקע לקראת שתילת צמחים מחודשת.
פישפדר: "מומלץ לפזר על כל 2-3 מ"ר שק של 30 ליטר (אדמה מעורבבת עם קומפוסט). הדבר, יהפוך את הקרקע ליותר אוורירית, תאפשר ספיגת מים טובה יותר ותמנע מצב של מים 'עומדים'. את פעולת הזיבול והדישון מומלץ להמשיך לבצע מדי חודשיים שלושה, כחלק מתחזוקת הגינה השוטפת".
דישון וזיבול בתחזוקת הגינה השוטפת
על מנת שהצמחים יתפתחו בצורה מיטבית כדאי להעשיר את הקרקע מדי כמה חודשים עם קומפוסט (זבל אורגני) ולערבב אותו עם שכבת הקרקע העליונה שבין הצמחים. בכך, נשמור עליה מאווררת.
"בנוסף, מומלץ לפזר פעמיים בשנה דשן גרגרים בשחרור איטי", אומר פישפדר.
"כדאי לפזר את גרגרי הדשן בסמוך לכל טפטפת, ולא לחזור על פעולה זו באותה העונה. זאת, משום שדשן זה מספיק לתקופה של 5-6 חודשים. עודף דשן יכול 'לצרוב' את הצמחים ולגרום להרבה יותר נזק מתועלת. אם ישנם צמחים שהעלים שלהם הצהיבו, ניתן להוסיף רק להם נקודתית ברזל".
"מוטב להימנע משימוש בדשן נוזלי", אומר פישפדר. "זאת, משום שהוא מצריך זהירות רבה ושימוש בצורה מאוד מדודה. אחרת, עודף של דשן נוזלי שאינו מדולל יכול לחדור אל מי התהום ולזהם אותם. כמו כן, שימוש בדשן נוזלי יחייב אתכם לבדוק את המנגנון השומר על חסימת חומרי הדישון ולמנוע הגעתם אל מי השתייה בצנרת הבניין".
בכדי לחסוך בעלויות, מומלץ לרכוש עצמאית את חומרי הדישון והזיבול, ולהשאיר לגנן רק את מלאכת הפיזור שלהם בגינה. ניתן לחסוך סכום של כ-20 אחוז אם רוכשים את החומרים ישירות מהמשתלה, וללא תשלום דמי תיווך לגנן.
