עוד לפני שניצלו את העלאות הריבית במחצית השנייה של 2022 כדי להגדיל מרווחים ולרשום רווחי עתק, הבנקים נהנו מעלייה בגביית העמלות. לפי הדוח על מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית במחצית הראשונה של 2022 שפרסם היום (שני) בנק ישראל, היקף העמלות שגבו הבנקים בבתקופה זו הסתכם בכשלושה מיליארד שקל, לעומת 5.81 מיליארד שקל בכל שנת 2021.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי הדוח, במחצית הראשונה של 2022 חלה עלייה קלה ביחס הכולל בין ההכנסות מעמלות לסך הנכסים של הבנקים, אשר נובעת מגידול בהכנסות מעמלות, שעמד על 6.5% בהשוואה לגידול בסך נכסי המערכת הבנקאית שעמד על 4.1% במונחים שנתיים.
בבנק ישראל מציינים כי עיקר העלייה בהכנסות מעמלות מקורה בגידול בהיקף העמלות הנגבות מעסקים גדולים, הנובע מגידול בהיקף פעילות כחלק מהחזרה לשגרה לאחר משבר נגיף הקורונה. עלייה זו קוזזה בחלקה בירידה בעמלות מפעילות יחידים ועסקים קטנים בניירות ערך.
בתוך כך, מהדוח עולה כי הבנק הדיגיטלי וואן זירו (One Zero) שנפתח בשנה שעברה הצטרף לבנק ירושלים ובנק יהב בצמרת הבנקים שגובים את העמלות הזולות ביותר מלקוחותיהם. בנק מרכנתיל ובנק מסד הם היקרים ביותר.
לפי הנתונים, בנק וואן זירו גבה אפס שקלים בחשבון העו"ש לחודש עבור כל הפעולות, בנק ירושלים גבה 6.5 שקלים עבור כל הפעולות ובנק יהב גבה 16 שקלים. לעומת זאת, בנק מרכנתיל ובנק מסד גבו עבור כל הפעולות במסלול הישיר ועל ידי פקיד 26 שקל והבנקים הבינלאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות גבו 24 שקל, בנק הפועלים גבה 23 שקלים ובנק לאומי גבה 22 שקל.
בדוח מדגיש המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, כי השימוש בערוצים הישירים ובאמצעים דיגיטליים מאפשר חיסכון משמעותי בעלות העמלות. בנק יהב גבה 1.2 שקלים לפעולה, בנק לאומי גבה 1.65 שקלים ובנק הפועלים גבה 1.75 שקלים. לעומת זאת, הבנקים מרכנתיל ומסד גבו 2 שקלים על פעולה מקוונת.
בעת שימוש בכרטיסי האשראי בחו"ל, כאל גבה עמלה של 2.8% על עסקה במט"ח, אולם 3.5% על משיכת מט"ח בחו"ל. ישראכרט גבה 2.9% על עסקה ו-3.5% על משיכת מטבע זר בחו"ל. מקס גבה 3% על עסקה וסכום זהה של 3% על משיכת מטבע זר בחו"ל.
העלות הממוצעת של ניהול עו"ש והחזקת כרטיס חיוב בחשבון משק בית במחצית הראשונה לשנת 2022 הסתכמה ב-26.3 שקל בחודש - עלייה של 1.7 שקלים בחודש בהשוואה לעלות הממוצעת בשנת 2021. יחד עם זאת, יצוין כי עלות זו נמוכה ב-0.6 שקלים מהעלות שנמדדה ב-2019, לפני פרוץ משבר נגיף הקורונה, עת עמדה על 26.9 שקל.
העלייה שנרשמה במחצית הראשונה של 2022 בהשוואה ל-2021 נובעת בעיקר מגידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב. גידול זה בא לאחר הצמצום בפעילות זו בתקופת משבר הקורונה. בחודשים ינואר-פברואר 2022 חל הגל החמישי של משבר הקורונה שלאחריו חלה חזרה מסוימת לפעילות של שגרה בצל המגפה. ב-11 וחצי השנים האחרונות חלה ירידה בעלות ניהול עו"ש והחזקת כרטיס חיוב בשיעור של 8.18% במצטבר.
מהדוח עוד עולה כי עיקר העמלות הבנקאיות ששולמו על ידי הציבור היו בגין מסחר בניירות ערך (כ-29% בהשוואה לכ-31% ב-2021), ניהול חשבון עו"ש (כ-20%, ללא שינוי בהשוואה ל-2021) ועמלות המשולמות בגין כרטיסי חיוב (כ-18%, בהשוואה לכ-17% ב-2021).
הירידה בהכנסות מעמלות על ניירות ערך נבעה בעיקר מקיטון מהכנסות מעמלת קנייה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחוץ לארץ, שקוזזה בעלייה בהכנסות מעמלת קנייה, מכירה ופדיון של ניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב. הירידה בהכנסות מעמלת קנייה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחוץ לארץ נבעה מירידה בהיקף הפעילות שביצע הציבור.
כמו כן, בתקופת הדוח נצפתה המשך מגמת העלייה בהכנסות מעמלת פעולה ב"ערוץ ישיר", בעיקר בשל עלייה בתעריף שירות זה בבנק הפועלים, ונצפה גם גידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב, אשר בא לאחר הצמצום בפעילות זו בתקופת משבר הקורונה והביא לעלייה בעלות הממוצעת של החזקת כרטיס.
