מטען של 63 אלף טון חיטה מהודו לישראל שוחרר ויגיע לישראל, אחרי שנתקל באתגר משפטי בשל תקנות מחמירות בהן נוקטת ממשלת הודו לייצוא מאז המלחמה באוקראינה וגל חום שפקד אותה, שמשפיע על התפוקה. המטען שוחרר בסיוע משרדי החוץ (ושגרירות ישראל בהודו), ומשרדי הכלכלה והחקלאות.
המשלוח של עשרות אלפי הטון, שמהווה את הכמות הנדרשת לישראל למשך חודש לאדם ובהמה, נחתם כמה ימים לפני כניסת התקנות לתוקף, אבל אז עוכב במשך חודשיים בדרכו לארץ.
יצוין כי הודו תמיד מכרה לישראל חיטה בכמויות משתנות לפי כוחות השוק, אלא שכעת השוק נעשה צפוף יותר ומדינות העולם מתחרות על כל משלוח של חיטה.
"שמירת הביטחון התזונתי של תושבי מדינת ישראל הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות המתמשכת של הדיפלומטיה הישראלית שפועלת לילות כימים לקידום רווחתם של תושבי מדינת ישראל", אמר שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון, שהתייחס גם לשאלה האם בעתיד הודו תשוב למכור לישראל חיטה: "אנחנו מקווים שכן, ננסה לייצר מנגנון ארוך טווח".
שגריר ישראל בהודו, נאור גילאוןההחלטה של ההודים לאסור לאלתר יצוא חיטה מהמדינה הגיעה במהלך חודש מאי, כאשר המטרה שלה הייתה בין השאר לגם לניסיון לבלום את עליית המחירים. "הזינוק במחירי החיטה העולמיים מאיים על הביטחון התזונתי של הודו", אמרו אז בממשלה ההודית.
הודו היא יצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם, אך היא צורכת את רוב החיטה שהיא מייצרת. רוכשים ברחבי העולם הסתמכו על הודו לאספקת חיטה לאחר שהייצוא מאזור הים השחור צלל מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה בסוף פברואר.
קודם להטלת האיסור, הודו התכוונה לייצא שיא של 19 מיליון טונות השנה. האיסור ההודי עשוי לגרום לעליית מחירים בעולם, ולפגוע בצרכנים העניים יותר באסיה ובאפריקה. "האיסור תפס אותנו בהפתעה", אמר בעל חברת סחר בין-לאומית שבסיסה במומבאי. "ציפינו להורדת שיעור היצוא אחרי חודשיים-שלושה, אך נראה שהאינפלציה שינתה את דעתה של הממשלה".
