ליברמן: "החלטתם לא להתחסן? תישארו בבית. אני לא חייב לשלם על זה"
(צילום: נוויל האריס)
המדינה פרסמה להערות הציבור תזכיר חוק משלים לתזכיר החוק שפרסמה בשבוע שעבר, שקבע כי מי שפוטר משום שסירב להתחסן או להיבדק ייחשב כאילו התפטר מבחינת דמי אבטלה. ביום חמישי ב-23:30 פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תזכיר חוק נוסף בנושא, שנוגע לפיצויי פיטורים, וקובע כי עובד שהתפטר משום שלא הסכים להתחסן או להיבדק לא יוכל בכל מקרה להחשב שהתפטר בדין מפוטר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תזכיר החוק משחרר למעשה את המעסיקים ממחויבותם לשלם פיצויים לעובד במקרה שהתפטר אותו בגלל שלא הסכים להתחסן או להיבדק - ואינו עומד בכללי התו הירוק. "אין להטיל על המעסיק את הנטל על החלטה להתפטר שקיבל העובד, בשל המצב החקיקתי החדש ונוכח הצורך להבטיח את בריאות העובדים", נכתב בתזכיר החוק.
לפי החוק הקיים, ישנן סיבות שאם ההתפטרות אירעה בגללן, העובד יהיה זכאי לפיצויים. בין הסיבות הרלוונטיות: הרעה בתנאים, הגעה לגיל פרישה, מצב בריאותי לקוי של העובד או של בן משפחתו, מעבר דירה ועוד.
אם העובד התפטר בגלל "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה או בגלל נסיבות ביחסי העבודה שבגללן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בתנאי שעבד לפחות שנה באותו מקום עבודה.
יש לציין כי במקרה שחל על העובד ההסדר הקבוע בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, העובד זכאי לכספי הפיצויים שנצברו בקופת תגמולים, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או כיוצא באלה - הן במקרה של התפטרות והן במקרה של פיטורים ללא קשר לנסיבות.
פרסום תזכיר החוק הראשון בנושא, שעסק במתן דמי אבטלה לעובד שמסרב להתחסן או להיבדק, גרר סערה ציבורית, כצפוי. ייתכן שזאת הסיבה ששני תזכירי החוק פורסמו בעיתוי מוזר במיוחד - הראשון בערב חג סוכות שהוא יום חופש לחלק גדול מהמשק, והשני ביום חמישי בשעה 23:30, כאמור.
באגודה למען זכויות האזרח הגישו התנגדות לתזכיר החוק הנוגע לדמי אבטלה, וטענו כי תכליתו אינה ברורה: "עידוד התחסנות הוא תכלית ראויה. ואולם חקיקה שתכליתה 'לא לתמרץ עובדים לא להתחסן בכדי לקבל דמי אבטלה בזמן שאינם רשאים להגיע לעבודה' אינה לתכלית ראויה, וזאת משום שאינה מיוסדת על תשתית שיכולה להצדיקה, ואין לה דבר עם האוכלוסיות שטרם התחסנו", אמר עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה, שהגיש את ההתנגדות מטעם האגודה.
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר בדיון בוועדת החוקה בכנסת בשבוע שעבר כי "אני רואה בתזכיר החוק הזה כדבר המחייב אותנו כוועדה להדגיש שבמיוחד בשיאו של גל תחלואה יש להקפיד על עקרונות מידתיות ולא להימצא במדרון חלקלק. זו בדיוק השעה להבדיל בין צעדים ראויים ערכית ומשפטית לצעדים שיש בהם חציה של קווים אדומים. תזכיר החוק הזה הולך צעד אחד אחרי אותו קו".
בתוך כך, מצב מוזר נוצר סביב היוזמה הממשלתית הבהולה: משרדי הממשלה התקוטטו ביניהם בשבוע שעבר סביב השאלה מי בעצם יזם ודחף את החוק - והתנערו ממנו כל אחד בתורו. העלאת החוק לאתר הממשלתי הפתיעה את ביטוח לאומי ואת בכירי משרד האוצר - אף שהמשרד עצמו אמון על הגשת החוק. החוק מהווה בעצם חלק מהחלטות קבינט הקורונה מסוף אוגוסט לגבי החלת התו הירוק במקומות העבודה, שהפכו להחלטת ממשלה כעשרה ימים לאחר מכן.
שר האוצר אביגדור ליברמן הבהיר ביום חמישי באולפן ynet כי הוא תומך ביוזמה. "הדרישה של החברה מאנשים שמסרבים להתחסן חייבת להיות ברורה - הם חייבים לקחת אחריות", אמר ליברמן באולפן. על השאלה האם החוק יעבור, אמר ליברמן כי "יהיה כמובן דיון בכנסת ובממשלה, אבל עמדתי פה ברורה מאוד. אני חושב שאנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו את הלוקסוס לתת לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה. גם לדמוקרטיה יש זכות להגן על עצמה".
