השלכות מלחמת חרבות ברזל על ענף הבנייה הובילו לירידה במספר התחלות הבנייה של מגדלים במחצית הראשונה של 2024. כך עולה מניתוח שערך עבור ynet ו"ממון" הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית (CTBUH-ISRAEL) על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו לאחרונה לגבי התחלות הבנייה של דירות חדשות בחודשים אפריל-יוני השנה.
על פי הניתוח, הקטגוריה המובילה בהתחלות הבנייה לגובה היא דירות במגדלים מעל 16 קומות, עם כ-20% מסך כלל התחלות הבנייה (5,452 יחידות דיור). מדובר בירידה של כמעט 4% לעומת 2023. הקטגוריה שנמצאת במקום השני היא התחלות בנייה של בתים צמודי קרקע או דירות בבניינים בגובה של עד שתי קומות, עם כ-16% מסך התחלות הבנייה. במקום השלישי, עם כ-11% מסך התחלות הבנייה, נמצאות דירות בבניינים בני 8 קומות; ובמקומות הרביעי והחמישי, בהתאמה, נמצאות הקטגוריות של דירות בבניינים בני 7 ו-9 קומות, עם כ-9% מסך התחלות הבנייה לגובה.
2 צפייה בגלריה
אשקלון
אשקלון
אשקלון
(צילום: בראל אפרים)
יעל דקל, סמנכ"ל שיווק חברת אפגדיעל דקלצילום: ניצן הפנר
העיר המובילה במספר הדירות שהחלה בנייתן במגדלים בני 16 קומות ומעלה היא אשקלון, עם 853 יחידות דיור. מדובר בנתון מפתיע מעט, לאור העובדה שהעיר ספגה את כמות הפגיעות הגדולה ביותר בתחילת מלחמת חרבות ברזל. "הדירוג הגבוה של אשקלון בהיקפי הבנייה לגובה הוא פועל יוצא של תנופת הבנייה שעוברת העיר בשנים האחרונות, בהתאם להסכמי הגג ולתוכנית להכפלתה בתוך כעשור לכ-300 אלף תושבים", מסבירה יעל דקל, סמנכ"לית שיווק בחברת אפגד, הבונה כ-600 דירות בעיר.
לדבריה, "תושבי אשקלון מבינים את המעבר שנעשה בעיר לבנייה בגובה ובהתאם לכך משנים את תפיסת המגורים שלהם, וכעיר שיש לה רצועת חוף ארוכה ויפה ‏–‏ גם הביקושים בהתאם. לצד זאת, ניכרת הגירה חיובית לעיר מערים סמוכות כגון יבנה, אשדוד ואפילו ראשון לציון, מאחר שמחירי הדירות כאן עדיין נגישים ביחס אליהן".

במקום השני בקטגוריה זו נמצאת ירושלים, עם 692 דירות שהחלה בנייתן במגדלים רבי קומות; במקום השלישי קריית אונו, עם 464 דירות; במקום הרביעי ‏–‏ נתניה (438 דירות); ובמקום החמישי נמצאת לוד, עם 393 דירות שבנייתן החלה במגדלים מעל 16 קומות. תל אביב נמצאת רק במקום ה-10, עם 226 התחלות בנייה במחצית הראשונה של השנה. אמנם מדובר בעלייה של שישה מקומות ביחס ל-2023, אך העיר ללא הפסקה נמצאת הרחק מאחורי ערים כמו בת ים, רמת גן, אור יהודה ואפילו העיר הצפונית נהריה, שסופגת גם היא פגיעות קשות בעקבות המלחמה בצפון.
אדריכל גיל שנהב גיל שנהב צילום: גיא גלעד
"שנת 2024 הציבה אתגרים חדשים בפני תכנון הבנייה לגובה", אומר יו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית, האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים. "המלחמה והמשבר בענף מלמדים שיש חשיבות לניצול חכם של משאבי הקרקע. ערים רבות מיישמות תכנון מגדלים רב-תכליתיים, המשלבים מגורים, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור וקהילה, חניות תת-קרקעיות ומרחבים מוגנים. המשבר הכלכלי הוביל לחשיבה יצירתית על מודלים חדשים של דיור בר-השגה ודיור להשכרה במגדלים".

בית צמוד קרקע? צאו לפריפריה

הקטגוריה של בתים צמודי קרקע ודירות בבניינים בני עד 2 קומות שומרת על יציבות לאורך חמש השנים האחרונות, עם 17.8% מסך התחלות הבנייה. במחצית הראשונה של 2024 החלו להיבנות 4,366 דירות בצמודי קרקע עד 2 קומות. במקום הראשון בקטגוריה נמצאים יישובים ישראליים ביו"ש שכוללים עד 10,000 תושבים, עם 236 צמודי קרקע; במקום השני נמצאת מגדל העמק, עם 135 דירות; במקום השלישי מדורגת אופקים (94 צמודי קרקע); במקום הרביעי – באר שבע (85 צמודי קרקע); ואת החמישייה הראשונה סוגרת פרדס חנה-כרכור, עם 63 דירות.
2 צפייה בגלריה
יהודה ושומרון
יהודה ושומרון
יהודה ושומרון
(צילום: חברת נופי ישראל)
אשר לדירות בבניינים בני 8 קומות, זוהי הקטגוריה שעשתה את הקפיצה הגדולה ביותר ביחס לשנה החולפת, עם גידול של כ-4% במספר הדירות שהחלה בנייתן בבניינים כאלה. העיר המובילה בקטגוריה היא תל אביב, עם 922 דירות בבניינים בני 8 קומות, כ-35% מסך כל הדירות שנבנו בקטגוריה זו. במקום השני נמצאת ירושלים, עם 231 דירות; לוד נצאת אחריהן במקום השלישי (171 דירות); במקומות הרביעי והחמישי נמצאות שתי נציגות מהצפון – עכו וצפת, עם 140 ו-120 דירות, בהתאמה.
גיא לקסמן, מנכ"ל משותף MyTown גיא לקסמןצילום: מייטאון
גיא לקסמן, מנכ"ל משותף בקבוצת MyTown הפעילה בתחום ההתחדשות העירונית בתל אביב, מתייחס לעיר שנמצאת במקום הראשון בקטגוריה זו. "תל אביב, שבעבר נחשבה כבירת המגדלים של ישראל, עוברת הליכי תכנון שמאזנים בין הצורך בדירות במגדלים לצורך בדירה בבניין בן 8-7 קומות, הוא אומר. "המגמה הזאת נובעת בעיקר מהתרחבות ההתחדשות העירונית בעיר ובפרט פרויקטים של תמ"א 38, השכיחים מאוד ברובעים 4-3 – תוכנית רובע 3 מאפשרת בעת הריסת בניין קיים לבנות בניין חדש בן 7 קומות וברובע 4 בן 8 קומות.
"הרובעים הללו מהווים את רוב שטחה המבוקש של תל אביב, מרחוב בוגרשוב בדרום ועד רחוב הירקון בצפון; ומדרך נמיר במזרח ועד חוף הים במערב. פרויקטים אלה הופכים בניינים ישנים מטים ליפול, ללא ממ"דים, בתחזוקה לקויה ובנראות חיצונית לא מחמיאה – לבנייני בוטיק מבוקשים, מודרניים, עם מיגון מפני טילים, עמידוּת ברעידות אדמה וחזית שמשדרגת את נראות הרחוב והשכונה. וצריך לזכות שעלויות התחזוקה בבניינים כאלה נמוכות מאשר במגדלים, ולכן רוב הרוכשים באזור יעדיפו אותם על פני מגדלי יוקרה".