קרין מאיר-רובינשטיין נולדה בתל אביב למשפחת מאיר, אחת ממשפחות האצולה הישראליות. סבה, מרדכי מאיר, היה יזם, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי, שביתו היווה מוקד עלייה לרגל של ראשי המשק, פוליטיקאים ואנשי החברה הגבוהה בישראל של אמצע המאה ה-20. בציבור הרחב נקשר שמו עם מגדל שלום מאיר בת"א, הידוע גם כ'כל בו שלום', אותו יזם והקים. אביה, שי מאיר, הוא איש עסקים החתום בין היתר על ייסוד מוזיאון השעווה הישראלי, שניהל את כלבו שלום מ-1965 ועד 1989.
בעת חנוכתו ב-1965, נודע המגדל כגורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל, וכמבנה הגבוה ביותר באסיה. למרות שמזמן הוא אינו הכי גבוה, השווי הנדל"ני שלו הוא בין היקרים ביותר בישראל. רק לאחרונה רכשו רוני ויפעת אירני, בעלי קבוצת אירני שמחזיקה ברשת פקטורי 54, את אחד הפנטהאוזים במגדל, בשטח 1,200 מ"ר, בתמורה לכ-145 מיליון שקל. מדובר במכירה יוצאת דופן, שקידם יונתן לייטרסדורף (יו יו), אחד מבעלי הבניין, וקרוב משפחתה.
עד 2010 התעמקה מאיר-רובינשטיין בעולם המשפטים. החשיבות שהיא מקנה לעולם הכלכלה והטכנולוגיה הביא אותה לעזוב את העבודה במשרד עורכי הדין בו עבדה, ולייסד ב-2011 את האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בו נמצאים מעל 700 חברים מכל הסקטורים בישראל. האג'נדה המוצהרת שלה היא לחבר בין האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי לסקטורים שונים בתעשייה עבור מטרות אסטרטגיות וממשלתיות משותפות. בין התפקידים הנוספים בהם היא מחזיקה: יו"ר הוועדה לקשרי מחקר ופיתוח בינלאומיים במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, וחברה בוועדת הפיקוח אחר עמידה ביעדי רשות הפטנטים במשרד המשפטים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
6 צפייה בגלריה
"גדלתי במשפחה של תעשיינים ויזמים". שלושת האחים מאיר (מרדכי, משה ובנימין), שבנו את מגדל שלום
(צילום: דוד רובינגר)
בשבוע הבא תהיה מאיר-רובינשטיין, אחוזת התרגשות, בעקבות קיומו של כנס הביומד הבינלאומי, MIXiii Health-Tech.IL. הכנס, שיתקיים בירושלים בהובלתה, בשיתוף עם רשות החדשנות והרשות לפיתוח ירושלים, יתמקד בתחום הבריאות והלייף סטייל, ויחבר בין בכירי ענף הביומד לתעשיית ההייטק.
בין היתר יוצגו בו טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך בתחומים אלו, ותתקיים גם תחרות סטארטאפים בתחום הרפואה הדיגיטלית, כשהזוכה יקבל מימון של 3 מיליון דולר. לכנס צפויים להגיע יותר מ-1,000 משתתפים ממדינות שונות, בהן איחוד האמירויות, מרוקו, גרמניה וארה"ב, וגם כ-20 שגרירים הפועלים בישראל.
לדבריה, המטרה היא שישראל, שהוכיחה את עצמה כמעצמת הייטק, תוכל להוביל בעולם גם את תחום טכנולוגיית הבריאות, ה-Health tech. "בעקבות קפיצה משמעותית שנעשתה בפיתוח טכנולוגיות בתחום, בעיקר בשנתיים האחרונות, בין היתר בקרב חברות ישראליות, החלטנו להפגיש את כל אנשי התעשייה העולמית בירושלים, לחבר בין המשקיעים, המפתחים והסטארטאפים הישראליים בתחום", היא מסבירה.
לכנס הביומד הקרוב קראת MIXiii Health-Tech.IL . מה זה אומר?
"מיקס של ISRAEL international innovation. המודעות לבריאות וללייף סטייל עלתה מאז הקורונה, ואנחנו נציג באמצעות המרצים, הסטארטאפים והתחרויות את כל הטכנולוגיה הקשורה בנושאים האלו. אני מקווה ומצפה שיהיה באירוע הזה וייב של חדשנות, של יצירתיות. הרבה דברים בסופו של דבר נשארים בחיים או לא בגלל וייב ובגלל דינמיות".
הקורונה הייתה אמנם קריאת התעוררות, אבל השוק של מדעי החיים והטכנולוגיות המותאמות אליו התעורר עוד לפניה.
"מעל לעשור כבר מתרחשת קפיצה בשוק הזה, וזו בדיוק הסיבה שהקמתי את האיגוד לפני 11 שנה, והסיבה שהחלטנו להתמקד בכנס הקרוב בחיבור של טכנולוגיות רפואיות, הייטק וחוקרים עם עולמות הבריאות והביומד".
יש כבר דוגמאות להצלחה בשטח של החיבור הזה?
"מאות כאלו. אחת המסעירות, בעיניי, היא ההצלחה של חברת MeMed, שייסד ערן עדן שהוא גם המנכ"ל, בנו של מולי עדן. בינואר האחרון גייסה החברה עשרות מיליוני דולרים עבור מסחור הטכנולוגיה לאבחון תגובת מערכת החיסון, כדי לקבל החלטה אם לטפל באנטיביוטיקה או לא. זה התחיל מצורך של הרבה חולים בעולם, שלא תמיד צריכים להיות מטופלים באנטיביוטיקה. המיזם החדשני הזה חיבר מערך של הייטק עם רפואה וביו, לכן גם הצליח להביא כספים רבים מהרבה מקומות. העולם הזה ממשיך להתפתח לפי צרכים, ואני לוקחת אותו צעד אחד קדימה".
לאן?
"לפיתוח טכנולוגיות מצילות עולם, בשאיפה להיות שגרירת תעשיית החדשנות בעולם והבנת חשיבותה. השאיפה היא לקחת את כל הראש הטכנולוגי והיזמי המטורף שקיים פה, עם אלפי יזמים, חוקרים ואנשי הייטק, ולהגיע למצב בו טכנולוגיות שלנו שפותחו בתחומים שונים, יועילו לא רק לישראל או לארה"ב ומדינות באירופה, אלא גם לאפריקה ולמקומות נידחים. לא כל אחד מסתכל על עצמו כאינדיבידואל, אלא חשובים לו גם המדינה שלו והעולם כולו".
6 צפייה בגלריה
רוצה להיות שגרירת החדשנות של ישראל. קרין מאיר-רובינשטיין עם שגריר בחריין (מימין), שגריר מרוקו ונשיא לשכת המסחר בדובאי
(צילום: שחר עזרן, אלון גלבוע)
פעם היינו עם הספר, אח"כ קיבלנו את הכבוד להיקרא 'סטארטאפ ניישן', כשחלק מההצלחה טמון ביצירתיות ובחדשנות. מאז התווספו עוד מדינות, שטוענות לכתר. עד כמה התחרות והעובדה שהאוויר בפסגה תמיד יותר דליל, מאיימת עלינו?
"נכון. ישראל איננה עוד המדינה היחידה הידועה בעולם בנושא החדשנות. יש תחרות גדולה בין המדינות על המקום הזה, ולכן על ישראל מוטלת החובה להיפתח לעולם ולהתמודד בתחרות הזו באמצעות שיתוף הידע. ברשות החדשנות הבינו את זה, והבינו שצריך להיערך בהתאם. לשמחתי, לפני כמה שבועות יצאה החלטה של המועצה למחקר ופיתוח, שאני משמשת יו"ר ועדת קשרי המו"פ הבינלאומיים שלה, באילו תחומים הממשלה תתמקד בשנים הקרובות, ביניהם נמצא הקשר שבין ההייטק לביוטק ולפודטק, וזה נפלא".
איזה תפקיד בתחרות הזו ממלאים שרים כמו שרי הכלכלה, החדשנות, החקלאות והבריאות? ובכלל, עד כמה המדינה מודעת לחשיבות הנושא ולוקחת אחריות על הצעדת הענפים הקשורים בתחרות זו קדימה? להזכיר, אנחנו שוב יוצאים לקלפי.
"הממשלה מורכבת מפוליטיקאים. עליי להודות, שלאורך הממשלות השונות הארגון שלנו נמצא בקשר חזק עם השרים השונים, בלי קשר לשייכות הפוליטית שלהם, עם משרד ראש הממשלה ובוודאי עם רשות החדשנות הממשלתית, שפועלת לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, שמהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק. כמי שאמונה על גוף החדשנות של התעשייה, של המגזר הפרטי והציבורי, חרטתי על דגלי את שיתוף הפעולה בין המשרדים כדבר חשוב לי במיוחד. המטרה היא להגדיל את תקציב החדשנות של הממשלה, ואנחנו עובדים על זה מאוד חזק, כדי שיהיה יותר כסף לספק את צורכי השוק".
מה את מצפה מהקואליציה החדשה שתקום לאחר הבחירות, שתעשה בנושא החדשנות?
"שתבין את החשיבות שלו ותושיט את ידה למטרה. מדוח שהתפרסם ביוני 2021 עלה, כי תקציב רשות החדשנות (השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי. י.ו) ביחס לתקציב המדינה, ירד מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס למדינות אחרות בעולם, שמובילות חדשנות. נוצר מצב, שיש שנים בהן התקציב עומד על מיליארד וחצי שקל, לעיתים פחות. בקורונה אמנם הצלחנו להעלות אותו, אבל זה לא פתרון. המטרה שלי היא לקבע את תקציב החדשנות על מעל 1% מתקציב המדינה. שתהיה פה ודאות עסקית, שנדע איפה הדברים עומדים לא שינוי, שיהיה תמיד ברור כמה יש, ולא נהיה תלויים ברצון של פוליטיקאי כזה או אחר. אם נצליח בכך, זה יהיה הישג ענק עבורי, כי כך תהיה ודאות עסקית בכלכלה הישראלית, וזו אחת הדרכים הבטוחות לעשיית עסקים ושמירה על משקיעים זרים בישראל".
6 צפייה בגלריה
"המטרה היא להגדיל את תקציב החדשנות של הממשלה". קרין מאיר-רובינשטיין עם בנט
(צילום: אלבום פרטי iati)
להכשיר עובדים ולשלב בני נוער מהפריפריה
היא חושבת ללא הרף, מאיר-רובינשטיין. מאתרת את הפרצות בדרך להשגת המטרה, ומנסה למצוא להן את הפתרונות. אחד מהתחומים שמטרידים את מנוחתה הוא מחסור בהון האנושי בענף ההייטק על תחומיו השונים. לכן, בין היתר, עמדה בשנה האחרונה בראש תוכנית לקליטת פליטים מאוקראינה לתפקידי תכנות בחברות ההייטק בישראל, והובילה מהלכים לשילוב צעירים מהחברה הערבית ולהגברת שילוב נשים בתפקידי מפתח בענף. "הרבה מאוד סטארטאפים משוועים לעובדים טובים, וזה מצב שעלול לעצור את התפתחות האקוסיסטם", היא אומרת. "מייצרים יותר ויותר טכנולוגיות והרבה חברות שקמות ויזמים צריכים עובדים מעולים. מלבד הצורך בתפקידים טכנולוגיים, יש גם צורך בעובדים בתפקידי תמיכה, כדוגמת מנהלי מוצר, מרקטינג, hr ועוד. חייבים למצוא לזה פתרון".
את מנסה לשלב נשים בתפקידי מפתח בענף. נתונים עדכניים מצביעים על מצב עגום שרק 20% מהעובדים בתחום הסייבר הן נשים, והמצב עוד יותר עגום, למשל, באחוזי היזמיות ומנהלות קרנות הון סיכון.
"אני מעדיפה לראות את חצי הכוס המלאה. נכון, חשבתי שב-2022 נהיה כבר במקום אחר. יש הרבה סיבות למצב הזה, ולא לי ההסברים לכך. אני כן יודעת, שההייטק הוא אחד המקצועות הבודדים בתעשיות, שנשים יכולות להיטמע בו בצורה חזקה, ושיש ביקוש לנשים בהייטק. IATI והפורום הכלכלי-חברתי, חברו לצה"ל, וביחד עם רשות החדשנות הקימו את תוכנית 'משוחררטק', כדי להגדיל את מספר הנשים בענף ההייטק ולעודד נשים צעירות להשתלב בתעשייה. יש עוד הרבה לעשות ולתקן, אבל אנחנו נמצאות בעלייה. כנראה שייקח לנשים עוד קצת זמן, אבל נגיע".
6 צפייה בגלריה
"יש עוד הרבה לעשות ולתקן כדי להגדיל את מספר הנשים בהייטק". קרין מאיר-רובינשטיין עם חיילות מתוכנית משוחררטק
(צילום: אלון גלבוע)
בהקשר זה היא מזכירה את ועדת פרלמוטר, שקמה ביולי האחרון בראשותו של בכיר אינטל לשעבר, דדי פרלמוטר, כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות בהייטק הישראלי, ומאמינה שהפתרון למשבר כוח האדם בענף מצוי בגיוון. אחת מההערכות הוועדה היא, שאם לא ייושמו ההמלצות שלה, המחסור בעובדי הייטק יצמח ל-100 אלף בתוך חמש שנים. "זו הוועדה הכי חשובה בממשלה שקמה השנה, ולכבוד לי להיות חברה בה", מדגישה מאיר-רובינשטיין בדאגה. "צריך להגדיר מחדש ולשנות את כיוון העובדים במקצועות הטק, כי גם אלו שעובדים בתעשיות המסורתיות יכולים להיות מועסקים בטק. בטווח הקצר מדובר בנושאי ההכשרות וצורך במעורבות ממשלתית עמוקה לפתרון המשבר, והפתרון לטווח הארוך יגיע דרך מהלכים חינוכיים בשיתוף בין אנשי התעשייה במערך החינוך ובאקדמיה שגם יביאו להגדלת הפריון. חובה, למשל, להתחיל בשיעורי אנגלית בגיל הגן, ולשלב בני נוער מהפריפריה ב-8200".
"פול" קרין
היו פעמים שחששת ללכת על חבל דק של יזמות ולא ליפול באמצע הדרך?
"בוודאי. חיים של יזם הם חיים מקסימים, אבל מורכבים ומלאי אתגרים, עבודה של 24/7. לרוב שומעים על ההצלחות, אבל יש גם כישלונות. היו לי הרבה רגעים של אפס ודאון, אבל לשמחתי, אני יכולה להגיד בלב שלם, שהיום האיגוד שלנו הוא הבית, האמא והאבא של כל ענף ההייטק, וזה הגיע לאחר הרבה עבודה קשה. הגענו לדיבור משותף אחד על צרכים והגדרות מול הגורמים השלטוניים. IATI הוא גוף וולונטרי שלא פועל מכוח החוק אלא מתוך הבנת הצרכים והאתגרים האמיתיים שקיימים, עם רצון עז לעשות טוב לתעשייה, כדי שהיא תעשה טוב לחברה הישראלית ולמדינה".
גדלת באחת ממשפחות האצולה העשירות בישראל, ונישאת לגולן, מבעלי ומנכ"ל בית גיל הזהב, רשת דיור מוגן בישראל ובאנגליה, גם נצר למשפחה עשירה במיוחד. עד כמה זה השפיע על תפיסת החיים שלך ועל פועלך?
"גדלתי במשפחה של תעשיינים ויזמים, שעבדו מאוד קשה כדי להגיע לאן שהגיעו. סבי ז"ל, היה אחד היזמים הכי גדולים בתקופה ההיא בישראל, שהתחיל ממש מאפס. הוא הגיע עם הרבה רוח יזמות ועם חושים עסקיים יוצאי דופן, ועשה לביתו, אבל הייתה בו גם הרבה נתינה לחברה ולמדינה. כך גם אבא שלי וכך אני. אנחנו עושים לביתנו, אבל הקשרים העסקיים החזקים שלנו משמשים את הנתינה לחברה ולמדינה. הם חשו שליחות ציבורית למען הכלכלה והחברה הישראלית ועשו למענם, ושם גם אני נמצאת. האווירה בבית בו גדלתי הייתה אווירה עסקית, אבל בצד כל זה הייתה המון צניעות. כל אחד צריך להתחיל מאפס, וגם אני התחלתי כך. מחזיקים לך את היד עם המון אהבה, אבל אתה לבד כובש את היעדים שלך בעבודה קשה. תכלס, אני עובדת מגיל 16 בלי הפסקה. כך אני גם מחנכת את ילדיי".
כמה אמא יש להם עם כל כך הרבה עיסוקים ויזמויות בהם את מעורבת?
"עם יד על הלב, תאמיני לי שיש להם אמא 'פול'", היא משיבה בחיוך.
וכמה קרין נשארת לקרין? איפה את בתוך כל האילוצים האלו?
"יודעת מה? היום, בגילי, אני יכולה להגיד שקרין זה בדיוק זה. זה להיות 'פול' בהרבה דברים: בעבודה, כאמא, כבת זוג לבעל המדהים שלי. זה מה שאני. זה לא שאני אומרת את זה כדי להישמע טוב, אלא כי באמת זו קרין. חיים פעם אחת, ועבורי לחיות נכון זה לקום כל בוקר ולעשות את הדברים מתוך תשוקה אמיתית והכי נכון וחזק שאפשר. רק כך אפשר ליצור עולם יותר שלם וטוב".
