בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע לאחרונה בתיק שבמסגרתו הוציא פקיד השומה ירושלים שומות מס הכנסה לבני זוג, לאחר שגילה "הפרש הון בלתי מוסבר" בהיקף של כשלושה מיליון שקל, בין שתי הצהרות הון שהגישו. הוא דחה את הסבריה מעוררי התמיהה של האישה למקור הכסף, ובכל זאת הפחית את השומות. מדוע?
מדובר בבני זוג נשואים שחתמו על הסכם ממון ולפיו לבעל אין חלק בעסקים הכלכליים של האישה. בהתאם, הבעל לא היה קשור להצהרות ההון ולשומות המס, ואת ההסברים התבקשה לספק האישה, שבבעלותה שתי חברות לשיווק גרביים למגזר החרדי.
בהצהרת הון שהגישה ב-2004 צוין כי יתרת ההון העצמי שלה היא כ-84 אלף שקל. הצהרת ההון לשנת 2014 כבר עמדה על יתרת של כארבעה מיליון שקל. באוקטובר 2018 הופקו שומות מס הכנסה לבני הזוג בגין שנות המס 2014-2013, ונקבע כי קיים הפרש בלתי מוסבר של כשלושה מיליון שקל בין ההצהרה של 2004 לזו של 2014. את ההפרש ייחס פקיד השומה לשנים 2014-2013 וביקש לגבות מס בהתאם.
האישה ערערה לבית המשפט וטענה שקיבלה כספי צדקה במזומן מאביו המנוח של בעלה לצורך הבראת החברות שבבעלותה שנקלעו לגירעון. לדבריה, הוא הזרים להן במהלך השנים 2.25 מיליון שקל. היא הסבירה שהאב שימש גבאי צדקה וכי "נדיבים רבים פתחו ליבם וכיסם, והוזילו מהונם סכומים גבוהים מאוד". היא הוסיפה שבמהלך השנים קיבלה גם הלוואות בסך 800 אלף שקל מבנה ומאביה.
פקיד השומה התעקש מנגד שקיימים הפרשים בלתי מוסברים המעידים על הכנסות שלא דווחו כדין למס הכנסה. הוא הדגיש שאין אינדיקציות להעברת כספים מאביו של הבעל לחברות של האישה. כמו כן, לשיטתו, אין היגיון בכך שבנה, בן 18 שבבעלותו דירה בשווי מיליון שקל, ילווה לאימו 400 אלף שקל. גם מצבו הכלכלי של אביה לא תומך בגרסתה.
בהחלטתו כתב השופט אביגדור דורות כי "תופעת איסוף כספים בציבור החרדי ידועה ומפורסמת (ביידיש: שְׁנוֹר")", וציין כי כספי צדקה אכן אינם חייבים במס הכנסה ואף אין חובה לדווח עליהם. אלא שהוא קבע שהאישה לא הוכיחה את הטענה שקיבלה "צדקה" מחמיה.
בפסק הדין צוין שלא מתקבל על הדעת שהחם גם פרנס את משפחתו, גם רכש שתי דירות וגם הצליח להעביר סכום כה גבוה לכלתו. "הדבר נוגד את השכל הישר", הדגיש השופט, והבהיר שאינו עוסק בשאלה אם החם מעל בכספי צדקה.
רו"ח נמרוד ירוןהארי ארליךעם זאת, הוא הסכים לקבל ש-250 אלף שקל, שלגביהם נקבע בעבר כי שותפה של האישה בעסק מעלה בהם, ישמשו הסבר לחלק מהגידול בהון. כמו כן, התקבלה טענתה כי יש לייחס 63% מהגידול בהון לשנות עבר "סגורות" שקדמו ל-2013 אשר התיישנו במועד השומה, ולכן אין לחייב במס בגינן.
בסיכומו של דבר התקבל הערעור באופן חלקי ונקבע כי סכום ההכנסה הנוספת, בניכוי המעילה, הוא 2,868,640 שקל ומתוכם 37% ייוחסו לשנות המס שבשומות. האישה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
גורמים ברשות המסים מסרו שבקרוב יתקיים דיון שבו ישתתפו גורמים בפרקליטות, פקיד השומה והמחלקה המשפטית ברשות המסים ושם יוחלט האם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון. ההערכה שלי היא שרשות המסים תערער, בעיקר בגלל שני טיעונים:
הראשון, ייחוס גידול הון לא מוסבר לשנים "סגורות" שהתיישנו: הסוגייה היא למעשה אם יש לייחס העלמת הכנסות לשנים שהתיישנו. עמדת רשות המסים והפסיקה בסוגייה זו היא להסכים לכך רק כאשר יש הוכחה חד-משמעית שהעלמת ההכנסה התבצעה בשנים שהתיישנו. במקרה זה, השופט קבע שה"הוכחה" לכך היא הדוחות הכספיים שהוגשו (והוכח שהם שגויים). למעשה מדובר בטענות עובדתיות חלופיות (שכן המערערת טענה שלא העלימה מסים), ולכן זו טענה שאין לקבל.
הטיעון השני נוגע לקנס גירעון: במצב שבו נקבע שהייתה העלמת הכנסה, אין לקבל טענה שלפיה הדוחות הוגשו כנדרש, ולכן רשות המסים לדעתי צפויה לזכות גם בסוגיה זו במסגרת ערעור לבית המשפט העליון.
בקרוב צפויה רשות המסים לפרסם נוהל גילוי מרצון שיעניק חסינות פלילית במקרים של הון לא מדווח ולא מוסבר אשר המס בגינו משולם. נוהל זה הוא הזדמנות לקבל חסינות פלילית ולהשתמש בכספים אשר לא דווחו במהלך השנים.
• לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד דוד קמחין, עו"ד אסף יאיר
• ב"כ המשיב: עו"ד תומר פרידמן מפרקליטות מחוז י-ם (אזרחי)
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון שימש חבר הנהלה ברשות המסים בפקיד השומה ירושלים שטיפל בתיק. כיום בעל משרד מיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
