שני חוקים העוסקים בשכר המינימום נדונו היום (ד') בכנסת. לפני הצהריים דנו בוועדת העבודה והרווחה ב"עסקת החבילה", הכוללת הצעה להעלות את שכר המינימום במאה שקלים בלבד השנה ועד ל-6,000 שקל בעוד שלוש שנים. זמן קצר לאחר מכן, אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק טרומית של חברי כנסת משלוש מפלגות להעלות את שכר המינימום לסכום של 7,440 שקל (40 שקל לשעה) עד לשנת 2025.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדוע הועלו שתי הצעות נפרדות להצבעה, מה ההבדל ביניהן ומה המשמעות הכלכלית של העלאה חדה בשכר המינימום? ynet עושה סדר באחד הוויכוחים הכלכליים הגדולים של התקופה האחרונה.
מדוע הוגשו שתי הצעות חוק נפרדות?
ההצעה הראשונה, כאמור, היא חלק מ"עסקת החבילה" הראשונה שנחתמה מאז שנת 1986 בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות, והכוללת פרט להעלאת שכר המינימום בהדרגה גם שינוי בהצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע, מעבר לשעות עבודה גמישות במשק ועוד יום חופש לעובדים בשנה. אולם, העלאת שכר המינימום בשיעור כה נמוך בעידן של אינפלציה עולה, הביאה ליוזמה נפרדת של חברי כנסת להעלותו בשיעור ניכר הרבה יותר.
ולמה בעצם העלאת שכר המינימום ב"עסקת החבילה" כה נמוכה, רק ב-100 שקל השנה ל-5,400 שקל?
כאשר נחתם ההסכם בסוף חודש אוקטובר האחרון, לפני יותר משבעה חודשים, האינפלציה בישראל הייתה עדיין נמוכה מ-2%. המעסיקים והממשלה טענו שכל עלייה גבוהה יותר בשכר הנמוך במשק תגרום לפיטורי עובדים ולהתייקרויות בענפים רבים. העלאה הדרגתית עד ל-6,000 שקל במספר פעימות בתוך ארבע שנים, ממועד חתימת "העסקה", נראתה להם סבירה.
אז מה קרה בינתיים?
האינפלציה בעולם כולו וגם בישראל זינקה. העלאה ב-100 שקל בלבד, משכר של 5,300 שקל, פירושה העלאה בפחות מ-2%, כאשר האינפלציה כבר הגיעה ל-4% וכנראה תעלה עוד. בנוסף, יצוין ששכר המינימום לא עודכן כבר מאז דצמבר 2017 ונשחק בכ-8%.
ועכשיו מסכימים לשנות את "עסקת החבילה"?
אחרי ששר האוצר, אביגדור ליברמן, סירב לשמוע על הצעה כזו ואמר כי כל שינוי בה יביא למשיכת החוק בחזרה מהכנסת - הוא הפנים שעם אינפלציה גבוהה שכזאת, שלא הייתה כאן דוגמתה מזה יותר מעשור, אי-אפשר להסתפק בהעלאה של 100 שקל לכ-29 שקלים וחצי לשעה. לכן, היום הוא פרסם הודעה שההסכם ישונה וההצעה המתגבשת כעת היא ששכר המינימום יעלה מה-1 ביולי ב-200 שקל.
וזה מספיק? מה ההשלכות של העלאה חדה יותר?
גם שכר של 5,500 שקל הוא נמוך, אולם העלאה חדה מכך עלולה להגדיל משמעותית את העול שנופל על המעסיקים ובכך להוביל לפיטורים מידיים של עשרות אלפי עובדים ולהתייקרויות כמעט בכל תחום. לכן, על אף שהעלאה של 200 שקל נשמעת מעט, העלאה חדה יותר עלולה להוביל לתוצאה ההפוכה בדיוק - פיטורים ועליות מחירים.
לדוגמה, אם נגר מעסיק חמישה עובדים בשכר מינימום ושכרו של כל עובד יועלה בתוך זמן קצר ביותר מ-2,000 שקל, המדובר בהוצאה של 10,000 שקל נוספים בחודש וכ-120 אלף שקל בשנה. ספק אם הנגר יוכל לעמוד בכך וגם אם כן, סביר מאוד שיעלה מחירים בשיעור גבוה כדי לפצות על העלויות.
גם בקרב חברות גדולות, למשל בתחום המזון, אולי לא צפויים פיטורי עוברים רבים וצמצום של ייצור החלב, הגבינות או הלחם, אולם כן סביר מאוד להניח שעלויות השכר הנוספות יגרמו להן להעלות מחירים גם של מוצרי יסוד.
מי עוד עלול להיפגע מעלייה חדה בשכר המינימום?
בין היתר, חולים וקשישים רבים שנאלצים להסתייע בכוח עזר שלרוב שכרו הוא שכר המינימום, נאלצים כבר היום להתמודד עם העלויות הכבדות. אם שכר המינימום יעלה, לא בטוח שיוכלו עוד עשרות אלפי שקלים בשנה כתשלום לעובד המסייע להם. בשל כך, ייתכן כי במקרים מסויימים הקשיש ייאלץ לשלוח את העובד הביתה ולהישאר ללא עזרה.
ובכל זאת ההצעה של חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, אורלי לוי-אבקסיס ונעמה לזימי להעלות את שכר המינימום ל-7,440 שקל כבר ב-2025 זכתה ברוב גדול. מדוע?
הסיבה לכך היא בעיקר פוליטית. האופוזיציה רצתה להביך את הקואליציה והצליחה. מבחינה פרקטית, אין לכך הרבה משמעות.
עכשיו ההצעה החדשה תגיע גם היא לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת?
סביר להניח שזה מה שיקרה.
ואיזו הצעה תגבר?
אין כמעט ספק שההצעות השונות יאוחדו ותהייה פשרה של העלאת שכר המינימום ב-300-200 שקל בחודש. כל הצעה אחרת תפגע קשות במשק ואנשי משרדי האוצר והכלכלה, כמו גם המעסיקים, יבהירו זאת היטב לחברי הכנסת.
האם ייתכן ש"עסקת החבילה" בכלל תבוטל?
המעסיקים לא יסכימו בשום מקרה להעלאה דרסטית של שכר המינימום וכל חריגה מהעלאה של 100 שקל היא סטייה מההסכם ולמעשה ביטולו בדיעבד. סביר להניח שנציגי המעסיקים יגיעו לוועדת העבודה והרווחה ויבהירו לחברי הכנסת כי יפטרו אלפי עובדים אם שכר המינימום אכן יועלה בשיעור בלתי סביר.