המכס על מעדני חלב, יוגורטים וגבינות עד 5% שומן יירד, והיבוא יהפוך לזול יותר עבור היבואנים: שר האוצר אביגדור ליברמן חתם היום (ב') על צו לביטול מכסים של מעדנים, יוגורטים וגבינות רזות, וכן הגדלת מכסות יבוא של גבינות קשות. הכנסות המדינה ממיסים צפויות להצטמק בעקבות כך בכ-10 מיליון שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי משרד האוצר: "הצו יאפשר את פתיחת השוק ליבוא חופשי של מוצרים אלו ממדינות אירופה בהן המחיר לצרכן לק"ג יוגורט עומד על כ-8.5 שקלים בממוצע לק"ג, בהשוואה ל-17 שקל לק"ג בישראל". בעבר נחשף שבעוד שמעדן מילקי נמכר בקרוב לשלושה שקלים בישראל, בגרמניה מעדן דומה נמכר בפחות משקל.
כן נמסר כי: "הצו כולל הגדלה של המכסות הפטורות ממכס בכ-5,000 טונות עבור ייבוא של גבינות במכסה - הגבינות המיובאות צפויות להיות זולות בכ-25% מהמחיר המפוקח בישראל כך שהמחיר לצרכן צפוי לרדת בכ-10 שקל לק"ג. כל זאת, תוך שמירה על החקלאות המקומית".
התרחישים האפשריים בעקבות המהלך
שוק החלב בישראל עובר תהליך של פתיחה ליבוא. עד כה הוטלו מכסים על מוצרי חלב רבים מיבוא כדי להגן על משק החלב המקומי. לפני כשנתיים בוטל בצו שנתי המכס על חמאה ולאחרונה בוטל פיקוח המחירים על חמאה. התוצאה של פתיחת השוק ליבוא ללא מכס של חמאה היתה עליית מחירים.
מה הולך לקרות בעקבות פתיחת השוק ליבוא? לפי המדינה המחירים יירדו והצרכנים יחגגו. זה אף פעם לא קורה באופן הפשטני שבו משרדי הממשלה מנסים להציג זאת. הנה כמה תרחישים אפשריים.
תרחיש ראשון: השפעה זניחה של היבוא על השוק. כך קרה בגבינה צהובה. מדי שנה מחולקות מכסות פטורות ממכס על גבינה צהובה, כולל פיקוח של המדינה על המחיר הסופי לצרכן. מחיר ק"ג גבינה צהובה ירד משום שהמדינה דורשת מהיבואנים המתחרים ביניהם על נתח מהמכסות לנקוב במחיר נמוך לצרכן ולהתחייב לו. עליהם למכור במחיר הזה ולא לחרוג ממנו כלפי מעלה. עקב כך, המחירים ירדו אבל רוב הצרכנים עדיין קונים גבינות כמו עמק שלא הוזלו, משום שהם אוהבים את טעמן. בנוסף, פורח פה יבוא רחב של גבינות קשות וחצי קשות שמחיריהם גבוהים, בזכות הטבות שניתנו ליבואנים.
באופן זה ייתכן שיבואנים יחלו לייבא יוגורטים ומעדנים לישראל, אך הצרכנים יעדיפו את המותגים המקומיים משום שהם רגילים לטעם החלב המקומי. המחיר של מוצרי היבוא יהיה אולי נמוך, אך לא ישפיע על השוק או ישפיע עליו בצורה זניחה.
תרחיש נוסף הוא שמוצרי היבוא יתפסו נתח שוק נכבד. חברות ענק מאירופה ימכרו בישראל. המחלבות יהפכו ליבואניות ובשלב מסוים יפסיקו לייצר חלב בישראל. ישראל תהפוך תלויה בחלב זר (מה שגרוע מאוד למדינה כמו ישראל שרוצה להראות ריבונות) והמחירים בהכרח יעלו (רשתות זרות ומותגים זרים מוכרים כמעט תמיד ביוקר בישראל, בגלל היותה כלכלת אי וכיוון שהצרכנים בישראל מוכנים לשלם יותר). כתוצאה מתרחיש זה התעשייה המקומית תחוסל כמשק תעשייתי גדול ומאורגן.
תרחיש ביניים הוא שיחל לזרום לישראל יבוא זול לצד יבוא יקר. יבואנים אוהבים לייבא מוצרים יקרים, כך ניתן לראות מיבוא החמאה למשל. היבוא ינגוס בייצור המקומי, אך לא בצורה שתחסל אותו ולא באופן שיגרום לו להוריד מחירים. חלק מהמותגים המקומיים יעברו לייצור חו"ל. השוק יהיה מעורב: מקומי ויבוא וטווח המחירים בו יתרחב: יהיו מוצרים זולים ויקרים, עם נטייה למכור מוצרי פרימיום (שקיימת כבר היום בשוק החלב) מועשרי חלבון, מה שיעלה את המחירים כלפי מעלה.
לצד התרחישים הללו חשוב לדעת: למה מחיר המוצרים האלה יקר ב-100% בישראל לעומת אירופה? קודם כל כי זה מה שהצרכנים בישראל מוכנים לשלם. הם מוכנים לקנות מעדנים ויוגורטים ב-8-5 שקלים. בנוסף, אירופה גדולה, יש שם יותר פרות והיא מייצרת כמויות אדירות של חלב. למשל 4.2 מיליון פרות החלב בגרמניה מייצרות 31.1 מיליארד ק"ג חלב בשנה לפי נתוני 2019. יש שם גם שוק משותף עם גבולות שכמעט לא קיימים, כך שגרמניה יכולה לשם הדגמה לייצר בפולין בזול ולשנע את המוצרים בזול, בדרך היבשה ולא בים ובאוויר כמו בישראל. ובל נשכח: גם שם שולטות חברות ענק.
יצרנית מוצרי החלב הגדולה בעולם היא נסטלה השוויצרית ולקטליס הצרפתית. באירופה פועלים גם תאגידי הענק: ארלה, דנונה, פריזלנד, יוניליוור ומולר. מחוץ לאירופה שוכנות ענקיות כמו פונטרה הניו זילנדית, וספטו הקנדית.
גם בארה"ב השוק נשלט על-ידי ענקים כמו ספטו, נסטלה, שרייבר, קראפט היינץ ודנונה. חלק משיווק החלב בארה"ב מאורגן בצורת קואופרטיב שמחזיק ב-20% מהשוק ונחשב כנראה לשחקן החזק בו, בשם DFA - Dairy Farmers of America. הוא משווק מותגים כמו קמפס וגבינת בורדן.
לישראל יש כבר היום יבוא של יוגורט יווני, למשל על-ידי שופרסל, אך המחיר שלו גבוה (5.90 שקל לגביע של 150 גרם) ונתח השוק שלו זניח.
לפי גורמים בענף החלב, כנראה שהמהלך הזה יביא לשיתופי פעולה הדוקים יותר עם מחלבות זרות בתחום המעדנים והיוגורטים. נטען כי בתחום הגבינות הרכות יתכן שזה מהלך שיוביל להסרת פיקוח המחירים מגבינה לבנה, אבל גם שאין ממש מקבילה מוצלחת בעולם לגבינה לבנה ישראלית וכל היבוא בתחום הגבינות הרזות מוטל בספק. גם טעמה של גבינת קוטג' בחו"ל (מוצר שמחירו לא מפוקח והתייקר מאוד כשהוצא מפיקוח) - שונה מהגבינה שנמכרת בישראל שנחשבת לטובה יותר. כלומר: כנראה שלא תהיה תחרות עזה בסגמנטים האלה.
