הירידות בשווקים, שהחלו בסוף השבוע בצל נתוני האינפלציה המאכזבים שפורסמו ביום שישי בארה"ב, המשיכו גם היום (ב'): נאסד"ק צנח ב-4.68%, דאו ג'ונס ב-2.79% ו-S&P 500 ב-3.87%. גם בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות - מדד ת"א 35 ירד בכ-2%, ת"א 125 בכ-2.3%.
בשוק המטבעות נרשמים זעזועים - שבמרכזם התחזקות רבה של הדולר - הריבית ככל הנראה עומדת לעלות שוב והכל ממתינים בדריכות – ברחבי העולם כמו גם בישראל - ליום רביעי הקרוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ביום רביעי בערב צפוי הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב) להודיע על מדיניות הריבית לחודש הקרוב ולפי הערכות להכריז על העלאת ריבית נוספת של 0.5%-0.75%. בינתיים בישראל, שעות בודדות קודם לכן תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ואת מחירי הדירות והשינויים בהם.
האינפלציה שמכה בעולם כבר עושה שמות בכל השווקים מזה תקופה. ביום שישי התברר שהיא זינקה בארה"ב הרבה מעבר לתחזיות המוקדמות ובחודש אחד בלבד, מאי, עלתה באחוז שלם, שיעור שבשנים קודמות היה לעיתים שיעור ההתייקרויות השנתי בארה"ב. בכך, הושלמה עליית מחירים בשנה אחת בלבד בארה"ב של הנשיא ג'ו ביידן לאינפלציה של 8.6%, שלא נרשמה שם מאז ימי הנשיא רונלד רייגן לפני 41 שנים, ב-1981.
הסיבה העיקרית לעליות המחירים היא אומנם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אך האינפלציה כבר פרצה גבולות קודם לכן, בשל ירידה בייצור בימי שיא משבר הקורונה והיציאה מהמשבר, קשיי ההובלה הימית בעולם וירידה חדה במיוחד שנרשמה בארץ ייצור המוצרים הזולה בעולם - סין, עקב משבר המגפה.
וכך, התרחשו עליות המחירים התלולות - חלק מחומרי הגלם, כמו ניקל, פלדה, נחושת, ברזל, שמנים, דלק וחיטה התייקרו תוך חודשים בעשרות ואף במאות אחוזים.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם מעלים ריביות
אלה גרמו לדאגה רבה שאינפלציה בלתי נשלטת תפרוץ במדינות רבות. לכן, נגידי ומועצות בנקים מרכזיים כינסו ישיבות חירום כאשר הבינו שאחרי שנים רבות של ריביות בשפל - בקרבת אפס אחוזים בשנה - יש להעלות את הריבית ואף במהירות רבה לגבהים, כדי לנסות לבלום את השתוללות המחירים.
ראשונה הייתה בריטניה, שכבר בחודש דצמבר העלתה לפתע את הריבית ברבע אחוז ומאז כבר העלתה אותה מהרמה האפסית רק לפני שבעה חודשים עוד שלוש פעמים. אחר כך הגיע תור הפד האמריקני להעלות את הריבית פעמיים - בתוך כך בהעלאה בפעם אחת של 0.5%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2000. ההעלאה השלישית עומדת כאמור בפתח כבר השבוע.
לפני ימים אחדים העלתה אוסטרליה את הריבית לראשונה מזה עשור ברבע אחוז. מצרים העלתה ביום אחד את הריבית ב-2% ללא כל התראה מוקדמת על שיעור ההעלאה הגבוה. הבנק המרכזי באיחוד האירופי כבר הודיע בשבוע האחרון שהעלאות ריבית הן בלתי נמנעות השנה והן יתחילו כבר תוך שבועות ספורים, בחודש יולי.
מה המשמעות של העלאת ריבית?
העלאות ריבית גורמות בקביעות לתוצאה אחת: ניתן להשקיע כספים בנכסים נזילים ללא סיכון בריבית גבוהה מאשר בעבר, וכאשר הבורסות מזדעזעות - למכור לשם כך מניות. מעגל הקסמים הוא ברור: ירידות השערים מתגברות, הריבית עולה עוד, הבריחה משוק המניות נמשכת וחוזר חלילה.
ובינתיים הסכנה הגדולה שממשלות ונגידי בנקים כבר החלו מתריעים מפניה בכל רחבי העולם, היא סטגפלציה. זה המצב הכלכלי החמור ביותר, שפוגע בעיקר בעניים ביותר: היווצרות של מיתון, שמצוי כבר בפתח, שמביא לפיטורי עובדים ולגידול באבטלה - ובה בשעה מחירי המוצרים והשירותים ממשיכים להתייקר.
בימים כתיקונם, קיטון בצריכה היה עוצר את עליות המחירים. אולם, המשך המלחמה באוקראינה, לצד המשך הזינוק במחירי חומרי הגלם - בדגש על הנפט - כמו גם בעיות התובלה הימית והאווירית גם יחד והאיום במשבר ייצור עולמי, מונעים את עצירת האינפלציה.
זה שמעלים ריבית באוסטרליה או בישראל, לא מוזיל את מחירי הפלדה והחיטה, כאשר הביקוש עולה בשיעור ניכר על ההיצע. העלאת ריבית גם לא מקצרת את זמן ייצור המכוניות, שכעת אספקתן היא לעיתים יותר מחצי שנה לאחר ההזמנה על ידי הרוכש.
המיתון בדרך?
וכאן אנו מגיעים לישראל, שאינה מנותקת מהעולם. לפי שעה האינפלציה בארה"ב ובאירופה עדיין גבוהה פי שניים מאשר בישראל ושיעור האבטלה בישראל הוא מהנמוכים בעולם, אולם ניצני מיתון ופעילות פוחתת של המשק כבר מורגשים, כולל הנתון המפתיע שברבעון הראשון של השנה הייתה בישראל צמיחה שלילית של 1.6%. אגב, שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית כבר מבשרים, לדעת הכלכלנים, על מיתון שנמצא בפתח.
אולם, בה בשעה מכת ההתייקרויות העולמית הגיעה גם לישראל ויותר מכך - מחירי הדיור בארץ רשמו שיאים, שאין דוגמתם כמעט בשום מדינה אחרת.
לכן יום רביעי הקרוב הוא יום קריטי גם למשק הישראלי, בו כאמור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם את מדד מחירים לצרכן שאם לא יהיה גבוה - זאת תהיה הפתעה. במדד צפויים "לככב" העלייה במחירי הדלק, התייקרות הנסיעות לחו"ל, העלייה בשערי המטבעות הזרים וכמו במעגל קסמים גם העלייה בריבית שייקרה את ההלוואות.
לצד פרסום נתוני האינפלציה קיימת דריכות רבה במשרדי האוצר והשיכון, כמו גם בכל ענף הנדל"ן, לפרסומם ביום רביעי בערב של מחירי הדירות והשינויים בהם עד לפני חודשיים (יש פיגור בנתונים בחודש אחרי המדד הכללי).
ההערכות כעת הן שהמחירים לא עלו עוד, אולם השאלה היא אם נרשמה בלימה או אף ירידה חודשית קלה במחירים, בעיקר בשל התרחקות חלק מהמשקיעים משוק הנדל"ן הרווחי בשל העלאת מס הרכישה בסוף שנת 2021, והעלאות הריבית בישראל (עד כה פעמיים), שכבר החלו. אלו מעלות חשש כבד בקרב חלק ממי שמתכוונים לרכוש דירות, פן לא יוכלו לעמוד בהחזרים החודשיים של המשכנתאות כבר בעתיד הקרוב.
חוף מבטחים? הדולר מזנק
ובינתיים בשל הירידות בבורסות והציפיה לעליית ריבית משמעותית בארה"ב - הדולר מתחזק בעולם וגם בארץ והגיע לשיאים חדשים מזה חודשים, עד שער של כ-3.45 שקל. באופן מפתיע מתברר כי דווקא השקעה בדולר בחודש נובמבר האחרון הייתה מניבה רווח במטבע חוץ שכבר לא נראה כאן מזמן - בעלייה משער של 3.04 שקל ל-3.44 שקל, שהם כ-13%.
מה שברור לגמרי בימים אלה הוא שיש מקום לזהירות יתר, הן בנטילת הלוואות והן בהשקעות במניות בבורסות השונות, בנכסים פיננסיים שונים, כמו הביטקוין (שירד במקביל לבורסות בשיעור ניכר) ואפילו בדירות שעלולות בעת מיתון לא להניב עוד רווחים לרוכשים.
יחד עם זאת, הרחקת המשקיעים עלולה להפחית את היצע הדירות להשכרה, שם עולים כנראה המחירים הרבה יותר מהצהרתו המוזרה מעט של שר האוצר אביגדור ליברמן כי "מדובר לפי הלשכה לסטטיסטיקה רק באחוז וחצי". הנתון הזה נכון לפני שלושה חודשים. ה"קפיצה" בדמי השכירות היא בת שבועות אחדים.
ועד יום רביעי - אין ספק כלל שהזעזועים בשווקים בעולם ובישראל צפויים להימשך, כי חוסר ודאות הוא המצב שכלכלה אוהבת פחות מכל מצב אחר.
פורסם לראשונה: 17:02, 13.06.22