ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ד') דיון מהיר שיזמו חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי ויצחק קרוייזר, בעניינם של עסקים ישראלים שקיימו פעילות עסקית ברצועת עזה, ובעקבות המלחמה אינם יכולים לגבות את חובותיהם ולא לקבל בחזרה סחורה שבבעלותם. במהלך הדיון עלה כי ישנם עסקים שמכרו סחורות לגופים ברצועה ולא קיבלו בגינן תשלום, או קיבלו צ'קים שבהיעדר פעילות כלכלית ברצועה, לא ניתן לכבדם. בנוסף יש עסקים שהעבירו חומרי גלם עבור ייצור מוצרים במפעלים ברצועה ואיבדו נוכח המלחמה את כלל הסחורה. עוד עלה כי לגבי סחורות שנמכרו לרצועת עזה, בקרוב יגיע מועד תשלום מע"מ על סחורות אלו. במהלך הדיון הוערכו סכומי ההפסד בעשרות מיליונים עד 200 מיליון שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
דיון על תקציב 2023 בוועדת הכספים
דיון על תקציב 2023 בוועדת הכספים
ועדת הכספים
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "פנו אלי כמה סוחרים שהמדינה עודדה אותם להעביר סחורה לעזה ונותרו ללא מענה נוכח המלחמה, מתפרה אחת מסרה לי שהיא ממש בקריסה כלכלית בשל כך, ועסקים רבים אחרים נקלעו לקשיים בעקבות כך".
ח"כ ולדימיר בליאק: "כשהתחלנו לנסח את הבקשה לדיון זה התחיל באירוע קטן, אבל אני מקבל כל יום עוד ועוד פניות, וזה מצטבר לאירוע משמעותי. מדובר בחברות של בקר, אופנה, מזון ואחרות להערכתי זה נעמד לפחות בנזק של עשרות מיליוני שקלים וכנראה יותר. במצב המלחמתי אין אפשרות לגבות, להבנתי אין גם שיפוי ביטוחי, ויש לסייע לחברות.
בליאק הוסיף כי מדובר בשלוש סוגיות שונות - החזר מע"מ, חוב אבוד ונזק עקיץ: "לגבי החזר מע"מ, היה תקדים ב-2001 לעסקים שנפגעו מניתוק יחסים עם הרשות הפלסטינית. סוגיה שנייה היא חוב אבוד, להכיר באובדן כחוב אבוד. סוגיה שלישית זה הכרה כנזק עקיף, זה יותר מורכב, אך ניתן לשלב את זה במסגרת הפיצוי שאישרנו לפני כחודש וחצי. אנחנו חייבים להעניק לעסקים אוויר לנשימה לעבור את התקופה הזו".
רמזי גבאי, יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה: "יש חובות אבודים - אנשים שמכרו לעזה ולא קיבלו כסף, וסחורות אבודות שזה בעיקר הטקסטיל, כאלה שהכניסו סחורות ולא ראו את הסחורה חזרה. בכל שבוע נכנסו טריילרים ויצאו עם סחורה. הופעל עלינו לחץ גם מצד משרד הביטחון וגם ממנהלת התאום לעבוד עם העזתים, אמרו לנו שזו משימה לאומית חשובה, ועשינו בעניין הזה השתדלות רבה. זה לא פורסם לציבור, אבל יש הרבה חברות גדולות מאוד, כ-80 חברות טקסטיל ששלחו סחורה לעזה ולא קיבלו אותה. יש חברות שמחזיקות שם כ-25 אלף פריטים ויש קטנות יותר. הוצאנו מכתב לשר האוצר בעניין וטרם קיבלנו תשובה". גבאי העריך את הנזק לענף הטקסטיל בלבד בעשרות מיליוני שקלים, לא כולל רווחים, אלא עלות הסחורה האבודה בלבד, והתריע "חלק מהעסקים הקטנים יסגרו".
עוזיהו ליכטנברג, איגוד לשכות המסחר: "אני יבואן של חומרי גלם בענף הבנייה, אנחנו במצוקה אדירה, חלק מהחברות כבר צמצמו את הפעילות שלהם. בעוד כמה ימים אנחנו אמורים לקבל מע"מ על סחורות ששלחנו לעזה ולא קיבלנו תמורה, והממשלה דורשת מאתנו לשלם מע"מ".
לאור הדברים ביקש העיר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מבקש להכין מכתב שאחתום עליו, שכל עוד שהמדינה לא עוזרת לעסקים האלה, שלא תגבה כסף".
דן אלחרר, יו"ר האגודה לעידוד ייצור האופנה בישראל הציג מסמכים לגבי יצרן קטן שסגר את עסקו בעקבות אובדן סחורות לעזה והוסיף: "ידענו להעסיק כ-10,000 גברים בשטחים ב-2023, מחר תאמינו שזה טוב, תחזרו אלינו - ולא יהיו יצרנים שיתנו להם עבודה".
יעקב אחדות, יצרן אופנה למגזר החרדי: "בעזה העסקתי 150 אנשים, אמרו לנו שמי שתופר לא חופר, כל פעם היו מתקשרים מהמדינה ומעודדים זאת, ופתאום המדינה לא שותפה איתנו?".
יואל חלימי, אחראי מע"מ ברשות המיסים במע"מ, אמר כי "יש מנגנון מסודר של חשבוניות, בלי זה אי אפשר לקיים מסחר מול הרשות, גם ביו"ש וגם בעזה. בכל חשבונית כזו אנחנו מעבירים את המע"מ לרשות, זו התחשבנות חודשית, המע"מ של העוסקים שלנו זה חלק מאותם כספי מיסים של הרשות. אין חשבוניות זיכוי ביננו לבין הרשות, ב-2001 זו פעם ראשונה שמדינת ישראל הסכימה להכניס את זה כחוב אבוד במע"מ, גם בעסקאות עם הפלסטינים. כדי לעמוד בקריטריונים של חוב אבוד למע"מ, צריכה לעבור חצי שנה מהיווצרות החוב, ככל שאותם עסקים בעזה לא קיימים ויוכיחו זאת, נכיר בכך".
על רקע הדברים, קראו חברי הוועדה לאוצר לקצר את התקופה הקבועה ולהכיר בחוב אבוד לעניין מע"מ לאחר תקופה של כשלושה חודשים, מה שיאפשר לעסקים אלה להיות פטורים ממע"מ באופן מידי. ח"כ גפני: "אנחנו מקצרים תהליכים באלף ואחד מקרים, ברור שבימים רגילים הם יקבלו את הסחורה בשלב כל שהוא, פה ברור שהעסק הזה נגמר".
איתן ישראלי, יועץ מנכ"ל משרד האוצר: "לא הכרנו את זה, אנחנו לא פוסלים את הבקשה, אנחנו צריכים לבחון זאת".
בעיה אחרת הציגו נציגי המגזר החקלאי בצפון ובדרום הארץ. חיים דיין, מגדל בקר ברמת הגולן: "אני עוסק ביצור תערובות, שזה מזון לבעלי חיים, שיווקנו כמויות עתק לעזה, אנחנו מפעל קטן בכפר יהושוע, שמעסיק 30 עובדים, 50% מהייצור שלנו היו לעזה, מרבית הסוחרים שילמו לנו מזומן, חלק לא שילמו, ואנחנו תקועים עם 12 מיליון שקל, כי היקף הסחורה מאוד יקר. קיבלנו צ'קים, כולם חזרו, הבנקים סגורים שם. חלק גדול מהסככות והלולים שלהם נהרסו שם, אין להם איך לשלם. העבודה מעזה הייתה טובה מאוד, קיבלנו הרבה עידוד ממשרדי הממשלה בהגדלת הייצור לעזה. נפלנו נפילה אדירה. אין לנו מסלול מתאים לתביעת פיצוי בגין זה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו מבקשים לדעת 2 דברים, קודם כל לגבי המע"מ, זה נראה כאילו המדינה נוהגת לא בהגינות - לעסקים אין את הסחורה, והם לא קיבלו כסף. אני רוצה לדעת האם אפשר לצמצם את המועד ולקבוע תוך שלושה חודשים על חוב אבוד לעניין מע"מ ולא תוך שישה. הדבר השני שאני מבקש הוא תשובה לגבי השאלה האם להכניס מתווה חדש לגבי אלה שהסחורה שלהם בעזה. אני מבקש מכל אחת מזרועות האוצר תשובה תוך שבוע. אם התשובה חיובית אז סיימנו, אם לא אז נבקש משר האוצר או המנכ"ל שיבואו, אף אחד לא נעלם אם הדבר הזה לא ייפתר".