המפקח על רישום המקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת, חייב לאחרונה בעל דירת קרקע בבית משותף שעבר תמ"א 38 לאטום דלת שפתח לחצר המשותפת, זאת אף שקיבל היתר בנייה, ועורך הדין שייצג את הדיירים בפרויקט חתם בשמם על בקשת ההיתר. נקבע שהיה עליו לקבל את הסכמתם המפורשת של השכנים לפגיעה ברכוש המשותף.
הבניין עבר פרויקט תמ"א 38 שהסתיים ב-2018. כחצי שנה לאחר מכן קיבל בעל דירת הקרקע היתר בנייה לפתיחת דלת לחצר המשותפת. בתביעה שהגיש נגדו בעל הדירה שמעליו, שאליה הצטרפה גם נציגות הבניין, הם ביקשו לחייב אותו לאטום את הדלת ולפנות את החצר.
התובע טען שהדיירים האחרים לא הסכימו בשום צורה שישתלט על החצר המשותפת ושהשוכרים של הדירה הקימו בה "זולה" עם תאורה, מעשנים ומרעישים בה, ומונעים מיתר השכנים את השימוש בחצר. עוד נטען כי עורך הדין שחתם על בקשת ההיתר סיים את תפקידו כשהבניין קיבל טופס 4 ולא היה מוסמך לחתום בשם הדיירים על בקשת ההיתר.
הנתבע טען מנגד כי פעל בתום לב ובהתאם להיתר, וכי עורך הדין קיבל ייפוי כוח בלתי חוזר מהדיירים. לדבריו הוא נאלץ לפתוח את הדלת כיוון שזו הייתה הגישה היחידה שלו לבלוני הגז של דירתו. הוא הוסיף שהדיירים שלו עושים בחצר שימוש סביר ולא מטרידים אף אחד, וממילא מדובר בחצר כלואה שאין אליה גישה.
המפקח על רישום המקרקעין מאיר פורת ביקר במקום והתרשם שהנתבע לא היה חייב לפתוח את הדלת כדי להגיע לבלוני הגז, כיוון שאפשר להגיע לחצר גם דרך חזית הבניין.
הוא קבע שפתיחת הדלת בקיר החיצוני של הבניין גרמה לפגיעה ברכוש המשותף ולפיכך דרשה לפי החוק הסכמה מפורשת של בעלי הדירות במסגרת אסיפה כללית. הובהר כי קיומו של היתר בנייה הוא רק תנאי אחד לביצוע הבנייה: "היתר בנייה נבחן ב'עיניים תכנוניות', אך לא ב'עיניים קנייניות'".
המפקח קבע שהנתבע לא קיבל את ההסכמה הדרושה מהשכנים. בהקשר הזה, הוא דחה את הטענה של הנתבע כי חתימת עורך הדין שייצג את בעלי הדירות בפרויקט התמ"א נחשבת להסכמה. הוא הבהיר כי עורך הדין הוסמך לייצג את בעלי הדירות במסגרת הפרויקט וברגע שהסתיים סיים את תפקידו, וייפוי הכוח כבר לא היה תקף.
מלבד זאת, הוסיף, בתקופת הפרויקט התחייב היזם שלא לפגוע בזכויות הקנייניות של בעלי הדירות אלא לאחר קבלת הסכמה בכתב מהנציגות.
לפיכך נקבע כי הנתבע לא היה רשאי לפתוח את הדלת לחצר והתביעה התקבלה. המפקח הורה לנתבע להסיר את הדלת, לאטום את הפתח ולהחזיר את המצב לקדמותו בתוך 60 יום – על חשבונו. בנוסף הוא חייב את הנתבע בהוצאות של 4,000 שקל לתובע ו-2,000 שקל לנציגות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• התובעים לא היו מיוצגים
• ב"כ הנתבע: רון יותם, עו"ד מקרקעין
• עו"ד חן רואימי ממשרד כספר רואימי עוסק בדיני מקרקעין ותמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין