המדינה תמשיך לפקח על מחירי הלחם? שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מתנגדת להוצאת לחם אחיד, לבן וחלה מפיקוח מחירים, בניגוד להמלצת ועדת המחירים המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר שפורסמה אתמול (ב').
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במקביל, שר האוצר, אביגדור ליברמן, טען כי "לא אקבל את ההמלצה באופן אוטומטי. ברגעים הללו צריך לקבל החלטות ביישוב הדעת והרבה שכל ישר". הוא אמר זאת בוועידה הלאומית לאנרגיה 2022 של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שהתקיימה היום.
עוד הוסיפה ברביבאי, כי "הלחם המפוקח הוא מוצר בסיסי, שצריך להיות נגיש בכל בית, בייחוד עבור אלו שהלחם עבורם הוא מרכיב חיוני בהזנת המשפחה, ואין ידם משגת מוצרי לחם שאינם מפוקחים. משרד הכלכלה משקיע בשנה האחרונה מאמצים גדולים מאוד על מנת להוריד את יוקר המחיה.
"למרות עליית מחירי החיטה בעולם, עלייה במחירי האנרגיה, בשרשראות האספקה וחומרי הגלם, עמדתי היא כי אין סיבה לחרוג ממדיניות הפיקוח הקיימת. הציפייה היא כי גם המגזר העסקי יימנע בתקופה מאתגרת זו מהעלאות מחירים, ובפרט יימנע מהעלאת מחירי מוצרים בסיסיים ולכן החלטתי בשלב זה שלא לקבל את המלצת הוועדה.
"אנו נמשיך את הדיאלוג מול ועדת המחירים ומול התעשייה, על מנת למצוא פיתרונות הולמים באופן שיאפשר את שמירת הלחם כמוצר צריכה בסיסי במחיר הוגן, לרבות בחינת מחיר הלחם המלא וזאת לצד רגישות והתחשבות בצרכי התעשייה", טענה שרת הכלכלה.
בתגובה לדברי השרה, שלחו המאפיות אנג'ל וברמן מכתב באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ, ליו"ר ועדת המחירים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, בדרישה לעדכן את מחיר הלחם שבפיקוח באופן מיידי. "מדובר בשיא חדש של זוזול בהמלצות דרג מקצועי", כתבו בתגובה לדברי ברביבאי. "קשה להפריז בחומרת התנהלותה של שרת הכלכלה והתעשייה, אשר במחי יד החליטה 'לזרוק לפח' את החלטת הוועדה, החלטה שנדונה על ידי דרגי המקצוע באופן יסודי, וכן בשיתוף עם רשות התחרות".
עוד טענו במכתב כי הטענה של ועדת המחירים, שהיא רק ממליצה על עדכון מחיר הלחם שבפיקוח בהתאם לתוצאות בדיקת הבסיס, ולא מורה על עדכון המחיר "מנוגדת לדין, שעה שוועדת המחירים היא המוסמכת באופן בלעדי לפעול לפי פרק ו' לחוק ולקבוע את אמות המידה לפי סעיף 27 לחוק; ולא השרים". על כן, כתבו כי "חובה על הוועדה לעדכן לאלתר את מחירי הלחם שבפיקוח בהתאם לסמכות ולחובה הנתונה לה על פי חוק". בנוסף טענו כי נפלה טעות חישובית בהחלטת הוועדה שיש לתקנה.
המשך הפיקוח על הלחם יביא לעליית מחירים של עד 28% לפי תחשיב עד מרץ, כשמאז המדד עלה שוב. עליית המחירים נובעת בעיקר מהתייקרות החיטה. לעומת זאת, הוצאת הלחם מפיקוח מחירים תביא לעליית מחירים תלולה יותר.
סוגי הלחם המפוקחים הם הזולים ביותר בשוק ונמכרים בכחמישה-שבעה שקלים לכיכר, כשמחיריהם נמוכים בהרבה מסוגי לחם אחרים שנמכרים בכ-17-10 שקלים לכיכר. אפילו פיתות יקרות יותר ל-100 גרם מלחם אחיד או לבן שמחירו מפוקח.
שני השרים אמורים לחתום על הצו שמסיר את הפיקוח על המחירים לצרכן ועובר לפיקוח פסיבי יותר. המאפיות מבקשות להסיר את הפיקוח כבר שנים בטענה שהן אינן רווחיות בייצור לחם מפוקח ומעלות את מחירי סוגי הלחם האחרים כדי לפצות על כך. יחד עם זאת, לפי הוועדה, שתיים מבין שלוש המאפיות ששולטות בשוק (אנג'ל, ברמן ודגנית עין בר) לא רווחיות גם בלחם לא מפוקח.
בנוסף, הן מוכרות לחם מפוקח למספר רב מאוד של גופים מוסדיים, כמו הצבא למשל, ומדובר בעסק גדול עבורן. יותר צרכנים מעדיפים לחם לא מפוקח (ומשלמים על כך ביוקר רב), אך נתח השוק של סוגי הלחם בפיקוח עדיין גדול. הוועדה סירבה להמליץ על הכנסת לחם מקמח מלא - שהוא בריא יותר - לפיקוח מחירים.
פורסם לראשונה: 15:34, 17.05.22
