בקניונים יוצאים נגד כוונתו של ראש הממשלה נפתלי בנט להחיל עליהם את הנחיות התו הירוק. "אנחנו מדברים ומתואמים בינינו ויש קונצנזוס שהרחבת התו הירוק גם לקניונים היא לא רעיון מוצלח", אמר מנכ"ל דיזנגוף סנטר דן פילץ בריאיון לאולפן ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, "הרעיון לא כל כך ישים ברמה הפרקטית, רק בדיזנגוף סנטר יש יותר מ-30 עסקים חיוניים שממילא צריך לתת לכולם להיכנס אליהם. יש פה משרדים, מגדל מגורים, חניון גדול, סופרמרקטים וסופר-פארם. כך שלעכב אנשים בכניסות זה רק יגדיל את הצפיפות ויגרום ליותר נזק מתועלת. בנוסף, אנו מתנגדים לאפליה בין קניונים פתוחים וסגורים, אנו מתנגדים לסימון אנשים בכל דרך שהיא, לא ניתן לזה יד".
פילץ תומך בהגברת האכיפה אך קורא לא להחיל את התו הירוק על הקניונים כצעד ענישתי. "אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות להביא עמדות חיסון ועמדות הסברה לקניונים ולנצל את העובדה שהקהל מגיע אלינו. תנו הטבות למתחסנים ואל תייצרו מצב של ענישה קולקטיבית. יש הרבה אנשים שלא מתחסנים מהרבה סיבות מוצדקות. מה תעשה סבתא שאמורה לשמור על הנכד שלה היום? אלה מגבלות של ענישה שהן לא הכרחיות".
מה היית מצפה שיעשו?
"מצפים שתהיה אכיפה, הקניונים הוכיחו שהם יודעים לשמור על סדר וארגון, המבקרים שומרים, בעלי החנויות שומרים על צפיפות, מרחק ועטיית מסכות".
אם בנט יעשה את הצעד, איזו פגיעה אתה צופה לבעלי העסקים?
"אני משוכנע שהם יבינו שזו טעות ולא ילכו לשם, אנחנו שומרי חוק ונעשה מה שיורו לנו. יש הרבה שאומרים שאם המדינה רוצה לסמן אנשים או לשמור בכל הכניסות, אז שתממן את זה. לא בעלי העסקים אמורים לשאת בנטל נוסף של אכיפה שלא מתפקידם. בסוף אנו שומרי חוק ונציית לו, אבל צריך לזכור שיש נזקים נוספים וצריך לקחת אותם בחשבון. נזקים בריאותיים וכלכליים עצומים שחייבים להיות חלק מהמשוואה, זה לא שיש רק קורונה בעולם. תביאו פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיספרו מה עובר על אנשים, עם הלחץ הגדול הזה, ההלחצה, מסע ההפחדה. אנו מעדיפים להיות חלק ממסע ההסברה ופשוט שיביאו מרכזי חיסונים לקניונים, הדבר הזה בטוח ישפר את כמות המתחסנים והמהירות בה אנשים יתחסנו".
הקניונים רשמו רווחים גבוהים אחרי הסגרים
כך או כך, לא ממש ברור האם התו הירוק יחול על קניונים ואיך ישפיע אם בכלל מהלך כזה על הכנסותיהם. עם זאת, החשש של הקניונים מפגיעה של התו הירוק מגיע על רקע הגידול במכירות וברווחים שהם רושמים מאז סיום הסגרים. כך למשל, מנתוני חברת ריס עולה כי קניון מול הים באילת שבר באוגוסט שיא עצמי של מכירות למ"ר - 179 שקל למ"ר, עלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019 (לפני הקורונה). זאת הודות לשמיים הכמעט סגורים והנופשים שגדשו את אילת. לפי ריס, גם הקניות לקראת החגים תרמו לעלייה במכירות בקניונים בחודש אוגוסט ו-135% בפאור סנטרים.
גם ביג אילת נהנה מהנהירה לנופש באילת ורשם עלייה של 26% במכירותיו שהסתכמו ב-97 שקל למ"ר. קניונים נוספים שרשמו עלייה ניכרת במכירות הם: ביג קריות (20%), ביג רגבה (16%), ביג פשיין (16%), קניון עיר הימים (13%), עופר ילו סנטר (13%).
מבין הקניונים החדשים ראוי לציון קניון ראשונים של עזריאלי בראשון לציון שעלה במכירות למטר ב-23% וקניון TLV בת"א שבבעלות מוטי בן משה, שלמרות שהיו מי שמיהרו להספיד אותו עלה במכירות ב-8%.
מליסרון, בעלת קניוני עופר, סיימה את תשעת החודשים של 2020, שנת הסגרים, עם הפסד של 195 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 780 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2021. את הרבעון השלישי של 2020 סיימה עם רווח של 78 מיליון שקל לעומת רווח נקי בסך 293 מיליון שקל ברבעון השלישי השנה.
קבוצת עזריאלי רשמה רווח של 680 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2021 לעומת רווח נקי בסך 213 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2020. ברבעון השלישי של 2021 הרווח הנקי הסתכם ב-187 מיליון שקל לעומת 193 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. נזכיר כי הקניונים זכו למענקים מהמדינה בשל הסגרים והירידה בפעילות.