בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הכריע לאחרונה בסכסוך בין שני אחים, ילדים מאומצים, המתגוררים באותו מבנה בין שני קומות במשק החקלאי שהורישו להם הוריהם המנוחים במושב. השופטת רבקה מקייס שלנוכח מערכת היחסים העכורה ביניהם, אין מנוס מפיצול הנחלה.
ההורים הבהירו בצוואותיהם כי הם מעוניינים שהזכויות במשק יחולקו שווה בשווה בין שני ילדיהם. האב הלך לעולמו ראשון ולאחר מות האם הנחלה נרשמה באופן רשמי על שם האח הבכור. ב-1991 חתמו האחים על הסכם שקבע כי הבכור מתחייב לדאוג למגורים ברמה סבירה לאח הצעיר, וכי לאחרון תינתן עדיפות לגור בדירה במשק ששימשה את האם, כל עוד לא תועמד לרשותו דירה אחרת שיסכים לעבור אליה.
כמה שנים לאחר מכן הוענקה לאחים זכות לקבל מגרש בהרחבה במשק. מאחר שלא היה להם את ההון הנדרש לתשלום לרשויות ולבניית בית, נקבע ביניהם בהסכם כי המגרש יימכר והכספים ישמשו לרכישת דירה לאח הצעיר.
בתביעת פינוי שהגיש נגד אחיו טען הבכור כי בהתאם להסכם נרכשה דירה כדי שאחיו הצעיר ומשפחתו יעברו לגור בה. הוא הוסיף שבהסכם נוסף ביניהם ניתנה לאחיו הצעיר הזכות להמשיך לגור בבית שבמשק בכפוף לשמירה על יחסי שכנות טובים. ואולם, בפועל התנהלות אחיו ובני משפחתו אינה הולמת ולא מאפשרת בשום דרך חיים משותפים.
כך למשל, ציין, אחיו ורעייתו הקליטו במהלך 12 השנים האחרונות שיחות רבות שהתנהלו בין הצדדים, ו"שתלו" מצלמות בתחומי המשק על מנת לתעד אותו במצבים שונים.
עו"ד אלון גולדברגרונית וולפרהאח הצעיר טען מנגד כי הדירה שנרכשה אינה "הדירה" בהתאם להסכם והמניע לרכישתה היה כלכלי לחלוטין – שמירה על הערך הכספי של התמורה שהתקבלה ממכירת המגרש בהרחבה. הוא הדגיש שמעולם לא הסכים שהדירה שנרכשה תהיה דירת המגורים עבורו ועבור משפחתו ולא הסכים לעזוב את המשק בו הוא גר כל חייו.
השופטת רבקה מקייס קבעה שאין לסווג את הדירה שנרכשה כדירת המגורים עבור האח הצעיר. היא ציינה כי שווי המשק הוא יותר מ-8.4 מיליון שקל בעוד שווי הדירה עומד על כ-880 אלף שקל בלבד, ואין זה מתקבל על הדעת מבחינת היגיון כלכלי, להעמיד את הדירה כנגד חלקו של האח הצעיר במשק.
עם זאת היא קבעה כי המצב הקיים אינו יכול להימשך. "מערכת היחסים בין הצדדים התערערה עד לכדי מצב של אי שמירה על טוהר הלשון, הקלטות בלתי פוסקות וניכור כמעט מוחלט בין משפחות הצדדים", כתבה. היא ציינה כי הפתרון הראוי במצב זה הוא לפצל את המגרש מהנחלה באופן ששני האחים יוכלו להמשיך לגור במשק בנפרד.
בפסק הדין הובהר כי בעוד שבעבר התנגדו הרשויות לפיצול מגרש מנחלה, כיום יש נטייה להקל על הליך תכנוני זה, אם כי הוא אורך זמן (כשש שנים). בסופו של דבר הורתה השופטת לאחים לשתף פעולה בהליך הפיצול ולממן אותו בחלקים שווים. כמו כן נקבע שבתקופת הביניים יעבור האח הצעיר, שאחראי להסלמת הסכסוך, לגור באופן זמני במקום אחר ויממן 80% מעלות המגורים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אלון גולדברג עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
