המע"מ, החשמל, הביטוח הלאומי, הארנונה והמים: הכל יתייקר בינואר. ואם זה לא מספיק - התוספות לשכר במס הכנסה ובקצבאות הילדים יוקפאו. החור בכיס: אלפי שקלים בשנה למשק בית. איך נראה חשבון ההכנסות וההוצאות החודשי של משפחות בארץ, איך הן מתמודדות עם יוקר המחיה ואיך הן נערכות לגזירות הממשלתיות? פרויקט מיוחד.
"אצטרך לצמצם חוגים ושיעורים פרטיים לילדים, שזה מכאיב מאוד"
ליאת קדוש, אם יחידנית לשישה, מאשקלון
ליאת קדוש (40) מאשקלון היא גרושה ואם יחידנית לשישה ילדים (בני 3 עד 16). היא גננת בגן עירייה ומנחת גננות, וגרה עם ילדיה בדירה שכורה בת ארבעה חדרים, שעבורה היא משלמת 3,800 שקל בחודש. היא מקבלת 6,000 שקל בחודש דמי מזונות, כך שהכנסתה החודשית הכוללת היא כ-18,000 שקל. היא מנהלת תקציב מחושב בקפידה, כאשר סך ההוצאות של המשפחה מגיעות לכ-18 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, עוד לפני ההתייקרות הצפויה.
ליאת: "להוצאות הקבועות על שכר דירה, אוכל, רכב בייביסיטר ועוד מתלוות כל ההוצאות הנוספות שיש למשפחה עם שישה ילדים – גנים, ציוד לבית הספר, בגדים, חוגים, תרופות, דמי כיס לבילוי בקולנוע, לפיצה עם חברים וכו'. וכבר הרבה זמן הכל מתייקר והמשכורת נשארת אותו הדבר ונשחקת. עכשיו גם ינגסו לנו בנקודות הזכות מול ביטוח לאומי ונשלם יותר על מס בריאות. אני לא יודעת כמה אני יכולה לעבוד יותר ממה שאני עובדת, ובמה אני עוד יכולה לצמצם שעדיין לא הצטמצמתי בלי לפגוע באיכות החיים של ילדיי".
7 באוקטובר תפס את ליאת ומשפחתה בביתם באשקלון. "ברחנו לשבוע לירושלים, הסתדרות המורים שלחה אותנו לבית מלון", היא מספרת. באותו יום גם הרכב שלה נפגע קלות מרסיסי יירוט של טיל. לדבריה, ההשלכות הכלכליות של המלחמה מורגשות היטב במשפחה, ולנוכח הגזירות הכלכליות שעומדות בפתח, היא תצטרך בלית ברירה להצטמצם עוד, "בעיקר באוכל בחוץ, בחוגים ובשיעורים הפרטיים לילדים, שזה מכאיב לי מאוד. חופשה בארץ או בחו"ל לא נראית באופק בשנים הקרובות".
למרות האתגרים היא שומרת על אופטימיות זהירה. היא מציינת שדווקא בחודשים הראשונים של המלחמה, כשהמשפחה הייתה מרותקת לבית, היא הצליחה לחסוך בהוצאות. "זו הייתה מעין מקפצה כלכלית".
ליאת מקבלת ליווי כלכלי דרך אפליקציית רייזאפ. "היא עוזרת לי להבין איך מנהלים תקציב מאפס", היא אומרת. "אבל עדיין זה עומד להיות מאוד מאתגר עבורי להתנהל כלכלית עם הגזירות החדשות. תכלס כל קנייה של מוצרים – מצרכי מכולת, תרופות, הכל יתייקר בגלל המע"מ. במקביל הנטו במשכורת יירד.
"אני מתנחמת בדבר אחד", היא אומרת, "לבן האמצעי שלי חגגנו לא מזמן בר-מצווה. אם זה היה צריך לקרות בחודש הבא, סביר להניח שעם ההתייקרות של האולם והקייטרינג וכל המסביב, בגדים והכל, הייתי צריכה לשקול שוב איזה אירוע לעשות לו ואיך לצמצם בעלויות. אין ספק שהגזירות החדשות וההתייקרויות ייאלצו אותי לחשב מסלול מחדש בכל הקשור להוצאות, כולל אירועים משפחתיים".
"לפני המלחמה הרווחתי 20 אלף שקל בחודש, מאז אני עם הילדים בבית"
יסמין ודורון סידו, הורים לארבעה, מכפר תבור
ליסמין (39) ודורון (34) סידו יש ארבעה ילדים בגילים שנתיים, 8, 18 ו-21 (השניים הבוגרים מנישואיה הקודמים). היא מנטורית אישית, מרצה ומנחת קבוצות, שחקנית, ולהשלמת הכנסה עובדת בטיפולי ציפורניים. בימים אלה היא לומדת שנה שנייה לתואר במדעי ההתנהגות, כולל התמחות במיינדפולנס ובקולנוע מסייע, במכללת עמק יזרעאל. דורון שכיר בחברה שמייצרת מזון לבעלי חיים, ובנוסף הקים עסק לתחזוקת מערכות סולאריות.
המלחמה פגעה קשות בהכנסתם, אומרת יסמין. "לפני המלחמה היו לי חודשים שהצלחתי להרוויח גם 15,000 ואפילו 20,000 שקל בחודש. רצתי עם ההצגה 'בעיניים שלי' שמבוססת על סיפור חיי כמי שנפגעה מעבירות מין והשתקמה, והשתתפתי בעוד הצגות", היא מספרת, "בנוסף אני מרצה ומנחה קבוצות להעצמה והעשרה, ובין היתר מרצה על פוסט-טראומה, הפרעות אכילה, ואיך להגיע מרקע חסר סיכוי ולהרים ראש. כשחקנית וכמרצה היו לי חוזים עם משרד הביטחון שנתיים קדימה, הופעתי בשב"ס ובצבא".
עם פרוץ המלחמה הכל נעצר. "כל החוזים שהיו לי קדימה בוטלו עד הודעה חדשה, לא מעט נשים ביטלו טיפולים בגלל המצב, דורון גויס למילואים, ואני נשארתי עם הילדים בבית. קיבלתי פיצויים חלקיים, כי לפני כן הייתי בחופשת לידה, וממה שקיבלתי עוד גבו מס הכנסה. אני מקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי של 5,000 שקל, שלא מספיקה לי לתרופות וטיפולים".
יסמין מספרת שעד המלחמה דורון הכניס כ-12,000 שקל בחודש. הגיוס הממושך למילואים שהסתיים רק לפני חודשיים פגע מאוד בעסק, והיום הכנסתו מגיעה לכ-7,500 שקל בלבד. "הוא נפגע משמעותית כי גם מקום העבודה נפגע, ובמקום לפטר עובדים הורידו לו אחוזי משרה בלי שעות נוספות, וגם אין ממש עבודה בחורף בשטיפת מערכות סולאריות".
נכון לעכשיו, היא אומרת, היא מצליחה בקושי להגיע ל-3,000 שקל הכנסה מעבודה בציפורניים, "וההכנסה שלנו עומדת על בערך 15,500 שקל בחודש, לעומת 27,000 ואפילו יותר לפני המלחמה. אבל ההוצאות שלנו בקלות חוצות את הרף של 23,000 שקל, וזה אחרי הרבה שקלול איפה אנחנו יכולים להצטמצם ולוותר. למשל, לחופשה אני כבר לא זוכרת מתי יצאנו, זה לא בא בחשבון. את הילדה נאלצתי להוציא מכמה חוגים שהשתתפה בהם והשארתי לה חוג אחד".
הקשיים לא היו רק כלכליים, אלא גם נפשיים. יסמין משתפת: "חוויתי רגרסיה קשה, תחושות בדידות. כרגע דורון חזר הביתה אבל הוא צפוי לחזור למילואים שוב בפברואר. מעבר להתמודדות הכלכלית, השירות בעזה השאיר בו צלקות עמוקות, כולל אובדן של חברים קרובים לנגד עיניו. מאז הוא מתמודד עם תסמינים של פוסט-טראומה, אבל מסרב לפנות לטיפול, גם בגלל הקושי לשתף ולדבר על זה, וגם בגלל עלויות גבוהות שאין באפשרותנו לממן. גם לילדים יש צרכים שונים שאנחנו בשלב זה נאלצים לוותר עליהם כדי לצמצם הוצאות".
מה יהיה אחרי שייכנסו לתוקף הגזירות החדשות?
"ברור לנו שהגזירות יקשו על ההתמודדות, כי עדיין לא הצלחנו להשתקם מנזקי המלחמה, ועכשיו עוד התייקרויות. לאן יגיע יוקר המחיה וכמה אנחנו יכולים להעמיס על עצמנו עוד עבודות כדי להשלים הכנסה. כבר לא נותר לנו זמן ביממה. צריך זמן לילדים, הם בקושי רואים את שנינו. שלא לדבר שגם שכר הדירה לא הפסיק לעלות, חיים כאן ברמת מחירים כאילו מדובר בתל-אביב.
"אני לא טסה לחו"ל ולא מבלה, חתכנו משמעותית בהוצאות אוכל וטייק-אוויי, אולי פעם בחודש אני מסכימה לילדים. הבן שלי, בכיתה י"ב, קיבל דמי כיס 200 שקל לשבוע, אבל כבר לא זוכרת מתי הצלחתי לפנק אותו בדמי כיס בתקופה האחרונה. אנחנו אנשי עבודה חרוצים. אנחנו לא קורבן, אנחנו אנשים חזקים, יש לנו הרבה מה להציע, ואני יודעת שבסוף נצא מהפלונטר, אבל מכת גזירות נוספת לא תועיל ואפילו תכניס אותנו יותר לבוץ.
"עשינו מה שיכולנו כדי לשרוד את התקופה, אפילו גיוס המונים שלצערנו לא הצליח. היום אנחנו מוצאים את עצמנו בלי כרטיסי אשראי, עם חובות מצטברים, פתחנו חסכונות, יש קושי לעמוד בתשלומים חיוניים כמו ללימודים ומסגרות לילדים, העסקים לא מתרוממים ויש תחושת ייאוש. המצב אילץ אותנו בלית ברירה לקחת הלוואות מגופים חוץ-בנקאיים. אבל אני לא מוותרת. ממשיכה ללמוד, אחרי שסיימתי את השנה בהצטיינות, וממשיכה להיאבק על הפרנסה".
"חולם וזקוק לחופשה נואשות, אבל זה לא בא בחשבון"
שמואל דדון, אב לילד במשמורת משותפת, מחולון
"דבר אחד אני לא עושה – אני לא מוותר על המותרות של הילד שלי. הוא קודש הקודשים ובו לא נוגעים", מצהיר שמואל דדון (57), מאמן כושר ומורה ליוגה במכון הכושר TLV בתל-אביב, המגדל את בנו בן ה-5 בהסדר של הורות משותפת. שמואל כועס: "בואי נדייק, הגזירות הכלכליות שעומדות לנחות על כולנו בתחילת 2025 הן לא משהו שלא חווינו הרבה זמן. הרי כל הזמן אנחנו סופגים עוד התייקרויות – בחשמל, בארנונה, עשרות אחוזים במזון – אז שלא יציגו לנו כאילו עכשיו בגלל המלחמה חייבים להטיל גזירות כדי לכסות את הגירעון שנפער. כל הזמן מייקרים לנו, כבר הרבה זמן. אז בינואר זו עוד התייקרות, שיקראו לילד בשמו".
שמואל מוסיף: "אני מוכן לשאת על עצמי כל גזירה לטובת מילואימניקים, אלמנות, יתומים, טיפול בפצועים. אבל כשאני יודע בוודאות מוחלטת שלא מעט כספים קואליציוניים מפוזרים, שיש משרדי ממשלה מיותרים, שרי ממשלה ללא תיק, פה הכעס. שלא לדבר על כספים שיוצאים ממני ומכל מי שעובד לפרנסתו לטובת מי שלא עובדים ולא מתגייסים, זה פשוט מתסכל".
שמואל מרוויח כ-11-10 אלף שקל בחודש נטו כשכיר וגר בדירה שכורה בחולון. "המשכורת שלי דינמית, לא קבועה", הוא מסביר. הוצאותיו החודשיות עומדות על רף התחלתי של כ-12,000 שקל, לפני ההתייקרויות.
הוא מספר כי בנו מקבל טיפולי ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת, שעולים לו יותר מאלף שקל בחודש (כלול בהוצאות הקבועות בטבלה). "גם בזה ארגיש את ההתייקרות היטב בכיס. אבל בזה אני לא הולך לצמצם. מזל שיש לי עבורו ביטוח בריאות פרטי. אני לא סומך רק על קופת חולים", הוא אומר. "ומי יודע איך יתפסו עלינו טרמפ היצרניות עם עליית המע"מ. הרי בקופה בסופר הלקוח לא יכול לדעת אם המחיר התייקר רק בשיעור עליית המע"מ. כדי לעקוב אחרי זה צריך לנהל יומן הוצאות על כל מוצר ומוצר".
ב-7 באוקטובר בבוקר שמואל היה במיטתו, מאזין לאזעקות בחוסר אמון. "לצערי איבדתי אנשים ב-7 באוקטובר, אח של חברה קרובה וגם בן דוד שלה, והאחיינית שלי היא ניצולת הנובה", הוא משתף. "השנה הזו עירערה כל כך הרבה דברים, שאתה לא יודע מה יקרה. העתיד לא ברור, מה גם שהשנה איבדתי את אמא שלי ז"ל. הכל ביחד מאוד מורכב, וקשה לתכנן תקציב כלכלי כשיש אי-ודאות לגבי העתיד. מה יהיה כאן. אז אני זהיר בכל מה שקשור בהחלטות גדולות יותר מלעבוד, להתפרנס ולדאוג לבן שלי". הוא עובד באופן אינטנסיבי, כולל בשבתות כשבנו לא איתו, ו"חולם על חופשה, אני זקוק לזה נואשות, אבל זה לא בא בחשבון כרגע".
השינוי הגדול בהתנהלות הכלכלית שלו, אומר דדון, קרה בעקבות הפיכתו לאב. "עד אז התנהלות כלכלית ומעקב אחר ההוצאות שלי לא ממש עניינו אותי. כשאתה הופך להורה אתה יותר מחושב ומפעיל שיקול דעת, בפרט במציאות של מלחמה שאין לך מושג מה עומד לקרות ביום שאחרי, והנה כבר יש גזירות כלכליות בפתח, וזו כנראה רק ההתחלה".
"הייתי שקט אם כספי המיסים היו הולכים למשפחות מתחת לקו העוני"
עידן ואלינה תורג'מן, הורים לשלושה, מיקנעם-עילית
עידן תורג'מן (37) הוא איש קבע בחיל הים. הוא גר ביקנעם-עילית עם רעייתו אילנה (34), מנהלת משרד בקליניקה רפואית פרטית בקריית-מוצקין, ושלושת ילדיהם (8, 6 ושנה ו-8 חודשים). 7 באוקטובר שינה את חיי המשפחה באחת. עידן גויס ואילנה מצאה עצמה מתמודדת לבד עם שלושת הילדים. "היא נאלצה להישאר בבית עם הקטנה במקום לחזור לעבודה מחופשת לידה בנובמבר", מספר עידן. "לא היו מסגרות, הכל נפל על הכתפיים שלה, כמו שקרה בהרבה משפחות. אני חושב שהגזירות האלה יגרמו להרבה משפחות להיכנס מתחת לקו העוני, וגם כך המצב כבר עגום".
ההכנסה המשותפת של בני הזוג עומדת על כ-23,000 שקל נטו בחודש. מתוך זה יורדים בכל חודש באופן קבוע - משכנתה, חשבונות וכו' - קרוב ל-17,000 שקל. השאר מיועד לתמרון עבור הוצאות חד-פעמיות גדולות על הילדים כמו קניית בגדים לחורף, הוצאות לא צפויות, בילויים וגם לחיסכון.
עידן: "כמובן על זה צריך להוסיף את כל ההוצאות השוטפות מעבר לזה – ספרי לימוד, בגדים, חוגים, בילוי בפיצרייה עם הילדים. העלאת המע"מ צפויה להשפיע עלינו במגוון תחומים – מעלות הגן הפרטי ועד סל הקניות. יוקר המחיה בארץ פוגע בנו כמשפחה כבר מזמן, ועכשיו המותרות יצטמצמו. אני לא חי על הקשקש בתקציב המשפחתי, קיימות פה ושם מותרות, והן יצטרכו להצטמצם".
עידן ממש לא מרוצה מהמדיניות הכלכלית של הממשלה: "הלב שלי היה יותר שקט אם הכסף שיוצא מהכיס של כולנו במסים היה הולך לטובת משפחות מתחת לקו העוני בצורה ישירה, אבל תכל'ס, אין באמת הלימה בין ההתייקרויות שבפתח לבין הסיבה ולמי הולך באמת הכסף ומי באמת זקוקים לו", הוא אומר.
המשפחה כבר מתכננת את צעדי ההתייעלות: "אולי נעבור לרכב אחד במקום שניים, וסל הקניות יהיה מחושב יותר, אבל אנחנו נמשיך להשקיע בחינוך של הילדים. איתי, הבכור, במסלול מחוננים, והילדים משתתפים בחוגי פיזיקה, שחמט, פיסול ובצק. אני מקווה שלא נצטרך להגיע למקום שפוגע בשעות הפנאי ובפעילויות של הילדים".
