לקראת ישיבת הממשלה שתתקיים מחר לאישור תקציב המדינה, פרסם האוצר היום (ד') את הנוסחים הסופיים של החלטות הממשלה הקשורות לתקציב. החלטות הממשלה כוללות את כל הרפורמות של חוק ההסדרים, שורה של צעדים נוספים להגדלת הכנסות המדינה, וכמובן את מסגרות התקציב ואת התקציב המיועד לכל משרד.
תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-513 מיליארד שקל. כ-18 מיליארד שקל מהתקציב יופנו לרזרבה בכדי להתמודד עם אירועים בלתי צפויים. הוצאה זו משקפת גידול דרמטי בתקציב המדינה, ולכן האוצר צירף החלטה נוספת המתקנת את כלל ההוצאה, כך שהתקציב של שנת 2023 יגדל בהתאם לשיעור האינפלציה שהיה בשנת 2022, כלומר, 5.3% מהתקציב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
גם תקציב זה דורש מכל משרדי הממשלה לעבור קיצוץ רוחבי שגודלו המדויק לא ידוע, אך בינתיים מדובר על קיצוץ של 1%. עם זאת, חשוב לציין כי בהצעת התקציב שהופצה לשרים ולעיתונאים, התקציב המוצע נמוך יותר ועומד על כ-465 מיליארד שקל לשנת 2023, וכ-487 מיליארד שקל לשנת 2024, אך מדובר בנוסח לא עדכני. הסכום שיוקצה לתשלום החובות הלאומיים יעמוד על 143 מיליארד שקל ב-2023 ועל 158 מיליארד שקל ב-2024.
הנוסח הסופי כולל שורה של צעדים פיסקליים נוספים, שספק אם האוצר יצליח להעביר בממשלה ובכנסת. הצעד הבולט ביותר שהוכנס לטיוטה הסופית הוא הניסיון לגבות מס עוד לפני פסק הדין הסופי בבית המשפט במקרה של מחלוקת בין רשות המיסים לחייבים במס בגובה 30 מיליון שקל ומעלה. כיום ישנם כ-20 מיליארד שקל שנמצאים במחלוקת. ברשות המיסים מנסים כבר זמן רב להחיל רפורמה לפיה אחרי שניתנה שומה סופית, יצטרך החייב לשלם 30% מהסכום השנוי במחלוקת עוד לפני פסק הדין. מהלך זה זוכה להתנגדות חריפה מלשכת עורכי הדין ורואי החשבון, שרואים בו פגיעה חריפה בזכויות הקניין, ולכן, סביר להניח כי בסופו של דבר, במיוחד על רקע המהפכה המשפטית, הצעד הזה יוצא מחוק ההסדרים.
באוצר מקווים גם הפעם להטיל על קק"ל תשלום של 30% מסך ההכנסות שלה. ההכנסות יופנו להסרת חסמים בתחום הדיור, כולל כיתות לימוד, ניקוז ופרויקטים של תחבורה והסעת המונים. באוצר מזכירים כי קק"ל הכניסה משנת 2015 כ-20 מיליארד שקל. המשמעות היא שאם המהלך יעבור ייכנסו לקופת המדינה כ-7 מיליארד שקל לטובת פרויקטי תשתית.
צעד נוסף שהאוצר מציע הוא לקבוע כי תקרת הפטור ממס הכנסה בגין משיכת קצבה פנסיונית תמשיך לעמוד על כ-10,000 שקל לגבר וכ-11 אלף שקל לאישה. זאת, מכיוון שבשנת 2025 הפטור אמור להיות מוגדל אוטומטית לסכום של כ-14 אלף שקל לגבר וכ-15 אלף שקל לאישה, אך באוצר סבורים שאין הצדקה להגדיל את הפטור הזה שכן הוא יגיע דווקא לשכבות החזקות יותר. צעד זה יחסוך למדינה כ-700 מיליון שקל משנת 2025.
בתקציב 2024-2023 ייעשה לראשונה שימוש בכספי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), בה הצטברו עד כה 3.3 מיליארד שקל ממיסוי משאבי הטבע. לאור העובדה שהקרן נועדה בעיקר לטווח הארוך, ההוצאה מהקרן תהיה נמוכה - בשנים 2024-2023 יוקצו מהקרן 75 מיליון שקל לבינוי מוסדות לתנועת נוער ו-35 מיליון שקל לשיפוץ ובינוי מבנים בתחומי בריאות הנפש. באוצר טוענים כי הקצאה כזו תואמת את המאפיינים האמורים בחוק הקרן לאזרחי ישראל, וההשקעה בתנועות נוער תסייע לכלל האוכלוסייה.
