עם שוך מפגן מחיאות הכפיים הישראלי במרפסות, כאות הוקרה והצדעה לצוותי הרפואה, האחיות והמתנדבים שעמדו (ועומדים) בחזית במאבק מול נגיף הקורונה, מתחילות להתעורר בציבור גם שאלות מטרידות, הקשורות בדיני רשלנות רפואית בגין המחלה.
מותו הטרגי של הגבר בן 47, שנפטר בבית החולים איכילוב בחודש ינואר השנה, לאחר שמכונת ההנשמה התנקתה ממנו, מבלי שהצוות הרפואי אשר טיפל בו זיהה זאת בזמן - העלה את הסוגיה הזאת למודעות ביתר שאת. כך גם היה בסיפורה של הצעירה בת ה־28 מנצרת, שהלכה לעולמה אחרי שנדבקה בקורונה בבית החולים האנגלי בעיר והועברה לרמב"ם - שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.
ככל שהקורונה הופכת לשגרת חיינו, שנה אחרי שחוללה פה רעידת אדמה נגיפית, מתברר שיותר ויותר חולים ובני משפחותיהם נוטים להגיש כיום תביעות רשלנות בעטיה. זה מתחיל בטיפול רפואי לקוי במחלת הקורונה, דרך אבחון שלא נעשה בזמן, עבור לרשלנות רפואית בטיפול במחלה אחרת בשל קדימות שניתנת לקורונה ועוד. פן נוסף של המחלה מוצא ביטוי גם בהגשת תביעות נזיקין כנגד מעסיקים בגין הדבקות בנגיף במקום העבודה בשל רשלנות ואי פיקוח מצד המעסיק, וכן כמו בהגשת תביעות נגד הביטוח הלאומי בדרישה להכיר בנזקי הקורונה כתאונת עבודה.
השאלה האם נכון דווקא בימים אלה של מגפה עולמית והיעדר משאבים במשרד הבריאות בכלל ובבתי החולים בפרט - להגיש תביעות פיצויים ולהעמיס על המערכת? מומחים טוענים, שצריך להיות מקרה קיצון של רשלנות רפואית שיצדיק פיצוי הולם בבית המשפט, אולם את החולים, מי שנותרו נכים, ואת בני משפחות הנפטרים זה לא ממש מטריד, ובצדק מבחינתם.
אז מהי רשלנות רפואית בקורונה, וכיצד, אם בכלל, ניתן להוכיח אותה? באלו מקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות? ובאלו מקרים תביעת נזיקין? את מי אפשר לתבוע במקרה של טיפול לקוי, הזנחה, או רשלנות באבחון? והאם המוסד הלאומי מכיר במחלה לצורך הגשת תביעה? פנינו לעו"ד מוטי ארד, הבעלים של משרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית ובתביעות נזיקין, וביקשנו שייעץ לנו בנושא וגם יעשה לנו סדר. לגזור ולשמור.
אבחון שגוי, טיפול לקוי
חשוב להבין, כי לא כל טיפול רפואי שנכשל ולא כל נזק בריאותי שנגרם, נובעים בהכרח מרשלנות רפואית. אם כן, איך יודעים מתי אפשר לתבוע?
"לרשלנות הרפואית יש פנים רבות", אומר עו"ד ארד ומסביר: "הגדרת החוק היא כוללנית, ונדרש להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם ובין ההתרשלות עצמה. הדבר תלוי בנסיבות המקרה, בחומר הראיות והתיעוד הרפואי, בחומרת הנזק שנגרם, וכמובן, בטיבו של הייצוג המשפטי של עורך הדין המייצג את התובע, אשר חייב להיות בקי ובעל ניסיון בתחום, עם רקורד מקצועי ועשייה מקצועית ובלתי מתפשרת עד לקבלת מלוא הפיצויים ההולמים את המקרה.
"תביעה בהקשר של מחלת הקורונה תתקיים, כשהתובע יוכיח את הנזק שנגרם לו בשל הטיפול שקיבל או לא קיבל, להוכיח את מעשה ההתרשלות עצמו בעת הטיפול או האבחון, ולהציג את האופן שבו הנזק נקשר למעשה הרשלני".
תן דוגמאות למקרים שבהם ניתן לתבוע בהקשר לרשלנות פוטנציאלית בקורונה?
"אבחון שגוי: יכול להיות מצב - אם בשל העומס שנוצר על מערכת הבריאות בתחילת המגפה, לצד המחסור שהיה קיים בכמות הבדיקות והמטושים בתחילת המשבר - שבו היה אבחון שגוי של המחלה, או נמנעה מחולה בדיקה שהייתה מגלה כי נדבק בנגיף.
"טיפול לקוי: חולה אובחן כחולה בקורונה, אבל בשל העומס ששרר במחלקות, חוסר הידע עם המחלה, והבלבול בהנחיות ובנהלים שהשתנו חדשות לבקרים - הטיפול באותו חולה היה לקוי, או שגוי מה שהחמיר אצלו את המחלה, או הותיר אותו עם נזקי גוף. או מקרים של אנשים, ששוחררו מבית החולים אף שמצבם הנשימתי היה קשה, או הושארו במסדרון ללא השגחה וטיפול".
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית בקורונה?
"כשלא מדובר בקורונה, התביעה מכוונת כלפי הרופאים המטפלים, המרפאה או בית החולים. במקרה של המגפה יש בעיה, מאחר שהמדינה היא הגורם האחראי, שלא סיפק את הציוד הרפואי והמשאבים להתמודדות עם ההתפרצות, כמו מכונות הנשמה, מטושים, תקנים לצוותים רפואיים, מיטות טיפול, חדרי אשפוז ועוד. מצד שני אם עולה חשד, כי החולה נפגע מהתרשלות של הצוותים הרפואיים, רצוי שיוועץ בעורך דין מקצועי המומחה ברשלנות רפואית".
באלו מקרים בתי המשפט מקבלים תביעות רשלנות בקורונה נגד רופאים?
"כשמדובר במקרה קיצון בחומרת הרשלנות שלו, שאינו משתמע לשתי פנים, כמו במקרה של ניתוק מכונת ההנשמה בטעות מהחולה שנפטר ועוד. צריך לקחת בחשבון את העובדה שמדובר פה במגפה עולמית חדשה, ויהיה קשה לשכנע את בית המשפט בקשר סיבתי, למשל לנזק בשל אי מתן תרופות נכונות או בדוקות נגד הנגיף, או באי מתן טיפול נכון בהיעדר ידע מקצועי בנושא".
קורונה כתאונת עבודה
"אומנם מרבית המקרים של הידבקות במחלת הקורונה מתרחשים בבית ובשעות הפנאי", אומר עו"ד ארד, יחד עם זאת, מי שבסבירות גבוהה נדבק בנגיף במקום העבודה, יכול להיות מוכר כנפגע בעבודה".
ואת מי הוא תובע במקרה כזה?
"ראשית את המוסד לביטוח לאומי. אם אדם נדבק בקורונה במקום עבודתו, הוא יכול להגיש טופס להכרה במחלה כ'פגיעה בעבודה' (ולא כמחלת מקצוע), שהיא למעשה, בקשה להכרה כתאונת עבודה. מי שיוכר כנפגע בעבודה בעקבות המחלה, יקבל דמי פגיעה מעבודה עבור הימים שלא עבד, בזמן שהיה חולה בקורונה, לתקופה של עד 91 ימים.
"עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום ורק לאחר מכן אובחן כחולה, לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה, שכן במהלך החופשה ללא תשלום יחסי העבודה מושהים".
מה קורה אם נגרמה לאדם נכות בשל הקורונה?
"במקרה כזה הוא יוכל להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם לנכות שתיקבע לו. לצורך כך הוא צריך להגיש קודם תביעה לקביעת דרגת הנכות מהעבודה, שלאחריה הוא יוזמן לוועדה רפואית, אשר תקבע את דרגת הנכות. סכום התשלום ייקבע בהתאם למשכורת שלו לפני הפגיעה".
האם יכול לתבוע גם מי שרק נחשף לחולה קורונה בעבודה?
"מי שנכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה קורונה במקום העבודה, אך לא חלה בעצמו בקורונה - לא יוכר כנפגע בעבודה".
רשלנות בגלל רשלנות מעביד
מעסיקים במגזר הפרטי והציבורי אחראים על שלומם ובריאותם של העובדים שלהם במסגרת העבודה ובמיוחד בתקופת הקורונה. התקנות מגדירות את סוגי מקומות העבודה שאסור או מותר להפעיל וכן את ההגבלות שחלות על מקומות העבודה הפועלים, כמו מספר מרבי של עובדים והקפדה על כללי התנהגות מסוימים: החל מרישום ומעקב על הנכנסים והיוצאים, דרך מדידת חום, שמירת מרחק, חבישת מסיכה ואיסור התקהלות ועד להצגת התו הירוק".
ומה קורה עם עובד נדבק בקורונה בגלל רשלנות המעסיק?
"אם מקום העבודה לא הגן על בריאות העובדים שלו, ועובד שלו נדבק בקורונה בשל כך, לאותו עובד שמורה זכות להגיש נגד המעסיק תביעת נזיקין. זאת במקרה שהופרו ההנחיות, לא צומצמה הפעילות, לא חוטאו משטחי עבודה, לא הקפידו ופיקחו על שמירת בידוד וכו'".
האם הביטוח מכסה את הנזק שנגרם לעובד?
"זה תלוי אם יש בכלל ביטוח במקום העבודה ובסוג הפוליסה. במקומות גדולים, כמו משרדי ממשלה, עיריות ורשויות וכו', לעיתים יש ביטוחים במסגרת פוליסות שונות, שמכסים גם על נזקים כאלה, הדבר נכון גם למעסיקים פרטיים או לעובדים שמבוטחים באופן פרטי. צריך לבדוק כל נושא לגופו".
האם עובד שנדבק יכול לתבוע מוסד ממשלתי?
"אם הוא מצליח להוכיח, כי נדבק במסגרת העבודה וכי מדובר ברשלנות המוסד, אז כן. בהחלט".
הידבקות בקורונה בחוץ
במסגרת ההנחיות והכללים שהנחית משרד הבריאות על הציבור, והיציאה בזמן הסגר ולאחריו לקניות, בתי מרקחת, מקומות בילוי ומרכזים מסחריים, לצערנו, לא כולם מקפידים ומשגיחים על הכללים. מה קורה אם אדם נכנס, למשל, לסופרמרקט, לחנות נעליים או לבית קולנוע, ונדבק בגלל רשלנות בעלי המקום. האם הוא זכאי לתבוע את המקום ובעליו?
עו"ד ארד: "גם כאן השאלה היא היכולת של האדם להוכיח אם המקום שבו שהה התרשל, ושההדבקה אכן נגרמה עקב שהותו באותו מקום ספציפי ולא במקום אחר".
